כדור הזהב לנשים נוסד רק ב־2018, השנה שבה מרתה - מי שנחשבת בעיני רבים לכדורגלנית הגדולה אי פעם - זכתה בפעם השישית והאחרונה בתואר שחקנית השנה של פיפ"א. מאז, הקוסמת הברזילאית לא נחשבה למועמדת רצינית לתואר האישי היוקרתי ביותר. אבל כעת, זה השתנה.
החלוצה בת ה־39 לא פתחה בגמר הקופה אמריקה בלילה שבין שבת לראשון. למעשה, היא עלתה מהספסל רק בדקה ה־82. אבל זה לא היה משנה. החברות שלה ידעו שהיא תהיה שם מתי שהן יצטרכו אותה - וזה בדיוק מה שקרה. כבר היה נראה שהטורניר נגמר ושקולומביה בדרך לזכייה היסטורית כשהיא עלתה ליתרון 2:3 בדקה ה־88. אבל אז, איכשהו, בדקה ה־96, בשנייה האחרונה של תוספת הזמן, כבשה מרתה שער מדהים שייזכר כאחד הגדולים בקריירה האגדית שלה.
הקולומביאניות לא הרחיקו מספיק טוב, הכדור קפץ אל מחוץ לרחבה, שם חיכתה מרתה שבעטה וולה אדיר לחיבורים. השופטת שרקה מיד לסיום, ובהארכה זו שוב הייתה מספר 10 בכחול, שהפעם הצליחה לדחוק מקרוב עם הרגל אחרי שפיספסה נגיחה, והעלתה את נבחרתה ליתרון ראשון בדקה ה־105. קולומביה עוד השוותה בזכות בעיטה חופשית אדירה, אבל בפנדלים - למרות שמרתה נעצרה בבעיטה החמישית שהייתה יכולה להיות האחרונה - ברזיל ניצחה 4:5 בדרך לזכייה תשיעית בעשרה טורנירים. בסיום, מרתה נבחרה לשחקנית הטורניר, אחרי שגם כיכבה בחצי הגמר מול אורוגוואי עם שער ובישול.
פורצת דרך
"זה היה המשחק הטוב ביותר בהיסטוריה של כדורגל הנשים בדרום אמריקה", הכריזו לא מעט כלי תקשורת. זה היה גמר מושלם לטורניר שהיה רחוק מלהיות כזה. הניהול של קונמבול (התאחדות הכדורגל של דרום אמריקה) היה כמעט פושע. בעוד שיורו הנשים שנערך הקיץ בשווייץ שבר שיאי קהל, וגם אליפות אפריקה לנשים במרוקו סיפקה מספרים מרשימים עם 150 אלף אוהדים בסך הכל, הטורניר באקוודור כמעט לא שווק והכרטיסים אליו הוצעו לציבור הרחב רק ב־4 ביולי - שמונה ימים בלבד לפני פתיחת הטורניר - מה שגרם להמון יציעים ריקים.
השחקניות גם התלוננו על תנאי האימון ועל כך שמערכת ה־VAR נכנסה לפעולה רק בנוקאאוט. "אנחנו מקוות שקונמבול תטפל בנושאים האלה ותנקוט צעדים לשיפור. זה כדורגל מקצועני?" אמרה מרתה אחרי שהיא וחברותיה נאלצו להתחמם בחדר קטן לפני המשחק מול בוליביה, כדי לשמור על הדשא באצטדיון בקיטו שאירח שני משחקים ביום. "לא שיחקתי בטורניר בדרום אמריקה שנים רבות, והמצבים האלה מעציבים אותי מאוד".
זו לא הייתה הפעם הראשונה שמרתה נאלצה להתגבר על מכשולים. עוד לפני שהיא הייתה השחקנית הטובה בעולם, היא הייתה ילדה בת שבע ששיחקה על מגרש בוץ בעיירה קטנה בשם דיוס ראיחוס, בצפון־מזרח ברזיל. היא גדלה בעוני, שיחקה יחפה, ולאחר מכן דחפה עיתונים לתוך הנעליים המשומשות שלה כדי שיתאימו לה. נשמע כמו סיפור של לא מעט שחקנים ברזילאים - אבל יש הבדל אחד גדול: מרתה הייתה ילדה בשנים שבהן בנות לא ממש שיחקו כדורגל בברזיל.
5 צפייה בגלריה
מרתה ורונאלדו עם תארי שחקני השנה בעולם של פיפ"א ב-2008
(צילום: Photo by John Gichigi/Getty Images)
תמיד היו הערות. "היא לא יכולה לשחק, היא ילדה", אמרו לאמה לעיתים קרובות. באזור שלה לא היו קבוצות לבנות, אז בגיל 14 עזבה מרתה את הבית ועלתה על אוטובוס למסע של שלושה ימים עד לריו דה־ז'ניירו כדי לפתוח בקריירת כדורגל. מאז היא לא עוצרת. כבר בגיל 17, אחרי הופעה מדהימה במונדיאל הראשון שלה, היא קיבלה את הכינוי "פלה בחצאית" - ואותו אישר גם הכדורגלן האגדי בעצמו.
כיום היא מלכת השערים של נבחרת ברזיל בכל הזמנים, עם 122 ב־206 הופעות. 17 מהשערים האלה הובקעו במסגרת המונדיאל, יותר מכל כדורגלן אחר (גבר או אישה). היא גם האדם הראשון שהבקיע בחמישה גביעי עולם שונים - הישג שהושווה על ידי כריסטין סינקלייר ב־2019 וכריסטיאנו רונאלדו ב־2022, והראשונה שהבקיעה בחמישה משחקים אולימפיים רצופים. את רשימת ההישגים שלה מחוץ למגרש - ובראשן היותה השראה עצומה לאין־ספור נשים, נערות וילדות ברחבי העולם - קשה מדי למנות.
מונדיאל אחרון ודי?
מה שמוסיף עוד נופך דרמטי לסיפור הוא העובדה שמרתה בכלל לא הייתה אמורה לשחק הקיץ במדי הנבחרת ולזכות בקופה אמריקה בפעם הרביעית בקריירה. באפריל 2024 היא הודיעה שתפרוש אחרי המשחקים האולימפיים, וההפסד לארה"ב בגמר - הרביעי שלה בקריירה בטורניר גדול - היה אמור להיות משחקה האחרון. אבל לאור הכושר הטוב שלה באורלנדו פרייד - שאיתה זכתה באליפות בעונה שעברה - היא והמאמן החדש ארתור אליאס הבינו שיש לה עוד מה לתרום, ובמאי האחרון היא חזרה לסגל.
אבל עם כל הכבוד לקופה אמריקה, בטורניר החשוב ביותר, המונדיאל, מרתה לא זכתה (הגיעה לגמר ב־2007), וכעת השאלה הגדולה שמרחפת היא האם תשתתף גם בגביע העולם ב־2027, שייערך לראשונה אי פעם בברזיל. היא כבר תהיה בת 41 ובעבר הצהירה שמונדיאל 2023 היה האחרון שלה, אבל כבר הוכח שזה לא אומר יותר מדי, והיא בהחלט צריכה חוויה מתקנת אחרי ההדחה הכואבת בשלב הבתים. לאחרונה היא גם ריככה את עמדתה. "מוקדם מדי להתחייב שאהיה שם", אמרה בראיון בברזיל. "יש לי עדיין רצון מאוד חזק להיות אמא. אז אולי אני אתעורר יום אחד ואחליט להתקשר לרופא שלי כדי לבדוק אם זה עוד אפשרי. ואם כן - אז ביי, אני צריכה ללכת".
פורסם לראשונה: 01:30, 04.08.25
