ברנן ג'ונסון כבש את שער הניצחון של טוטנהאם בגמר הליגה האירופית נגד מנצ'סטר יונייטד, אך הרגע שכולם דיברו עליו לאחר מכן היה שייך למישהו אחר. בדקה ה-68, ברונו פרננדש הקפיץ כדור חופשי לתוך הרחבה. הכדור פגע בכתף של השוער גוליילמו ויקאריו והתרומם באוויר. רסמוס הוילון נגח אל עבר השער, והכדור כבר היה בדרכו פנימה – עד שמיקי ואן דה ון סיפק רגע של אתלטיות עוצרת נשימה.
הבלם ההולנדי בן ה-24 התרומם באוויר בעוצמה, הטיח את רגלו הימנית בכדור והציל שער ודאי. בשלב מסוים הוא היה כמעט אופקי לגמרי באוויר, ונחת על גבו ברשת כשהוא מתפתל מכאבים. למרות זאת, הוא סיים את המשחק.
"אני יכול לומר לכם שזה כאב", הודה בסיום ואן דה ון. "הכדור הגיע להוילון, וחשבתי לעצמי – 'אני חייב להגיע לקו השער, כי אם הוא ינגח מעל ויק, זה גול בטוח'. ראיתי את הכדור מתקרב, ואם להיות כנה – הוא היה ממש גבוה, וחשבתי: 'אני לא יודע איך אני הולך לעשות את זה'. אבל פשוט ניסיתי כל מה שיכולתי – והצלחתי להציל. זה היה שווה הכל – כי שמרנו על שער נקי".
טוטנהאם רשמה רק שלושה איומים על השער (רק אחד מהם למסגרת, השער), 27.7 אחוז החזקה בכדור ו-115 מסירות בלבד – כל אלה הנתונים הנמוכים ביותר של קבוצה כלשהי בגמר אירופי מאז עונת 2009/10. המשמעות: ההגנה הייתה חייבת להיות מושלמת. והיא הייתה, בהובלת ואן דה ון ושותפו למרכז ההגנה כריסטיאן רומרו, שאף זכה בתואר שחקן המשחק. השניים החמיצו העונה לא מעט משחקים בגלל פציעות - ואן דה ון רשם רק 12 הופעות פרמייר-ליג, רומו 18 - וזה השפיע מאוד על טוטנהאם, שמדורגת במקום ה-17 בלבד בליגה. אבל אתמול הם הוכיחו שכשהם בריאים, לטוטנהאם יש צמד בלמים מעולה לסמוך עליו.
הניצחון על יונייטד העניק לטוטנהאם תואר ראשון מאז הזכייה בגביע הליגה ב-2008 ותואר אירופי ראשון מאז הזכייה בגביע אופ"א ב-1984. המאמן אנג' פוסטקוגלו אמר לפני מספר חודשים כי "בעונה השנייה אני תמיד זוכה בתארים". זה היה קשה, אבל האוסטרלי-יווני עמד במילה שלו. "המאמן אמר את זה – ואני חושב שהוא הוכיח שהוא עמד במילה שלו", אמר על כך ואן דה ון. "הוא שוב זכה בתואר בשנה השנייה שלו, וכל מי שפקפק בו, כל מי שפקפק בנו – כולנו הוכחנו השנה שהם טעו. כמובן שזו הייתה עונה קשה מאוד. בליגה לא הצגנו יכולת טובה, היינו ממש חלשים. אין לי מה להגיד חוץ מזה. אבל באירופה היינו מצוינים".
"אם להיות כן, אני ממש שמח שהוא אמר שהוא תמיד זוכה במשהו בשנה השנייה שלו", המשיך הבלם. "דאגנו שזה יישאר נכון. אנחנו שמחים בשבילו ושמחים בשביל הקבוצה. כנראה שהמבקרים ימשיכו לדבר, אבל זה כבר לא מזיז לי. הוכחנו שהם טעו. זכינו בתואר – אז שיגידו מה שהם רוצים. אנחנו כאן, מניפים גביע, וכתבנו פרק בהיסטוריה. אין תחושה יותר טובה מזו".
סטיבן קלי, מגנה העבר של טוטנהאם, התלהב גם הוא: "פשוט מדהים, זה היה רגע עצום עבור אוהדי טוטנהאם. זה היה מהנה כל כך לצפות בזה כאוהד טוטנהאם. לעיתים קרובות אתה מרגיש שלקבוצה יש 'בטן רכה' ושהולכים להפוך נגדה – אבל זה היה ההפך המוחלט. ההצלה של ואן דה ון מהקו הייתה שירה בתנועה, יותר יפה אפילו מגול".
