עבור מיליוני חובבי כדורגל, פרנקו בארזי שהלך לעולמו בגיל 66 היה ועודנו המודל האולטימטיבי לבלם המושלם; האיש שהפך את משחק ההגנה לאמנות טהורה. אך עבורי, ועבור כל מי שזכה להכיר אותו מקרוב, הליכתה של חולצה מספר 6 היא קודם כל אובדן אישי של אדם יוצא דופן, שהיה גדול על המגרש וענק עוד יותר מחוצה לו.
את פרנקו זכיתי לפגוש כמה וכמה פעמים לאורך השנים, סביב פרויקטים ספורטיביים שקשורים למדינת ישראל, בהם פעילויות של "סוקרסטארס" ואירועים של "מילאן קלאב ישראל" מועדון האוהדים הרשמי. מכל המפגשים, שתי פגישות נחקקו בליבי ובזיכרוני בצורה מיוחדת.
הפעם הראשונה התרחשה כאשר הוזמנתי לפגישה מקצועית במשרדי המועדון במילאנו במטרה לקדם ולהביא לארץ את קבוצת הוותיקים המפוארת, "מילאן גלורי", למשחק ראווה היסטורי. מה שלא ידעתי מראש, זה שבתוך חדר הישיבות המתין לנו לא אחר מאשר בארזי בעצמו. נכנסתי לחדר נרגש כולי, הצגתי את עצמי, והוא, באותה צניעות מפורסמת, הושיט לי את ידו והציג את עצמו בחזרה עם חיוך חם. חייכתי ואמרתי לו בהתרגשות: "פרנקו, אין אף אוהד כדורגל בעולם שלא מכיר אותך".
המפגש השני התקיים במסגרת השתלמות מאמנים מקצועית של "סוקרסטארס" במילאנו. את ההשתלמות המרתקת סיימנו במפגש אינטימי של שאלות-תשובות עם בארזי. גם שם, מול קבוצת מאמנים ישראלים שצמאה לידע, הצניעות שלו בלטה מעל הכל. הוא ענה בסבלנות אין קץ ובחן רב, ובסיום שמח להצטלם באדיבות עם כולם. רגע השיא עבורי היה כשהענקתי לו חולצה רשמית של נבחרת ישראל, עליה הדפסנו במיוחד את שמו ואת הספרה האייקונית 6 על הגב. הוא קיבל את המחווה בהתרגשות והוכיח פעם נוספת שהוא ידיד אמת של ישראל.
הצניעות המופלאה הזו הייתה גם סוד הקסם שלו על כר הדשא. בארזי היה המצפן והלב הפועם של "גרנדה מילאן" בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90. תחת ההובלה המהפכנית של סאקי וקאפלו, הוא ניצח ביד רמה על אחת מחוליות ההגנה החזקות בהיסטוריה, לצד מאלדיני, קוסטקורטה וטאסוטי. הוא מעולם לא היה הבלם הכי גבוה או פיזי, אך ראיית המשחק העילאית והיכולת לקרוא את מהלכי היריב שני צעדים לפני כולם, הפכו אותו לבלתי עביר לחלוטין.
הציעות הייתה גם סוד הקסם שלו. בארזי בנבחרת איטליה
(צילום: Action Images/File Photo)
גדולי הדור העריצו אותו: רומאריו סיפר שבארזי היה שחקן ההגנה הכי קשוח ששיחק נגדו בגמר מונדיאל 94'; מראדונה הגדיר אותו כבלם הטוב בעולם ולבש את חולצתו מיד בסיום משחק בין מילאן לנאפולי; פאולו מא- לדיני העיד שהוא היה השחקן הכי טוב ששיחק לצידו ושהעניק לו השראה כאדם בוגר.
המורשת שהשאיר אחריו בארזי היא מגדלור של נאמנות ומסירות, ערכים שכמעט ועברו מן העולם בכדורגל המודרני. הוא שיחק במילאן לאורך כל הקריירה, נשאר איתה גם כשירדה לליגה השנייה, והוביל אותה כקפטן חזרה אל פסגת העולם. הוא זכה בכל תואר אפשרי: אלוף איטליה, אלוף אירופה ואלוף עולם במדי הנבחרת. המועדון עשה עמו חסד של מלכים והפריש את חולצתו עם המספר 6 עוד בחייו.
היום, כשאנחנו מביטים בעצב על נבחרת איטליה הנוכחית, הגעגוע העמוק לדור הזהב ההוא, של מנהיגי אמת, רק הולך ומתעצם. תודה על כל רגעי האושר וההשראה שסיפקת לנו, קפיטנו. לעולם לא נשכח אותך.
הכותב הוא בעלים של סוקרסטארס ומנהל מועדון האוהדים הרשמי של מילאן בישראל
