הזמרת האיסלנדית ביורק הייתה פורצת דרך במוזיקה הבינלאומית בזכות הסגנון הייחודי והמהפנט, שהפך אותה לכוכבת בלתי צפויה. הכדורגלנית האיסלנדית שרה ביורק גונארסדוטיר היא פורצת דרך בעצמה, מכיוון אחר לגמרי. השתיים חולקות מולדת, שם, וגם המון כוח נשי שבא לשנות את העולם.
גונארסדוטיר בת ה־32 היא עוד תוצר של הדור המופלא שגידלה ההתאחדות האיסלנדית, בזכות פרויקט רחב היקף של בניית מגרשים בהם בנים ובנות יכולים לשחק לאורך כל השנה במדינה הקפואה. היא ערכה בכורה בנבחרת הבוגרת לפני גיל 17 (שיאנית ההופעות עם 144), עשתה את הקפיצה לליגה השוודית האיכותית בגיל 21, ומשם המשיכה למועדוני פאר בדמות וולפסבורג, ליון וכיום יובנטוס. גונארסדוטיר הפכה במהלך הדרך לאישה הראשונה שזוכה פעמיים בתואר "אישיות הספורט של השנה באיסלנד", לא עניין פשוט לאור העובדה שהארץ הקטנטנה היא חולת ספורט מוחלטת שמצליחה מעבר לכל דמיון. אבל ההישג שמכניס אותה לקטגוריית "פורצות הדרך" היה ספורטיבי רק בעקיפין – ועדיין יכול לטלטל לגמרי את עולם הספורט בכללותו ולהשפיע במשך דורות קדימה.
3 צפייה בגלריה
שרה ביורק גונארסדוטיר שחקנית נבחרת איסלנד
שרה ביורק גונארסדוטיר שחקנית נבחרת איסלנד
עוד תוצר של הדור המופלא שגידלה ההתאחדות האיסלנדית. גונארסדוטיר
(צילום: גטי אימג'ס)
במארס 2021, כחצי שנה אחרי שכבשה את אחד השערים בגמר בדרך לזכייה של ליון בליגת האלופות, גונארסדוטיר פירסמה הודעה שאמורה להיות משמחת: אני בהריון. אבל הכדורגלנית נתקלה במכשולים, כאשר ליון סירבה לשלם לשחקנית בתקופת ההריון את השכר המלא שהגיע לה לפי החוזה. התביעה שהגישה גונארסדוטיר בעזרת ארגון השחקנים העולמי הסתיימה השבוע בניצחון היסטורי, כאשר פיפ"א חייבה את ליון לשלם לשחקנית האיסלנדית את מלוא הסכום, בתוספת ריבית – בסך הכל כ־80 אלף יורו. גונארסדוטיר חגגה בכל הגזרות: היא מגדלת באושר את בנה רגנאר, בן שנה וקצת; היא חזרה לשחק ארבעה חודשים בלבד אחרי הלידה והראתה יכולת מרשימה מאוד; היא עזבה את ליון עם שני גביעי אירופה בארון; ועכשיו היא פתחה את הדלת להמוני ספורטאיות שחששו שכניסה להריון משמעותה חיסול הקריירה.
זו הפעם הראשונה בה שחקנית מנצחת בתביעה על רקע חוק האימהות של פיפ"א שנכנס לתוקף לפני שנתיים, והסדיר את מעמדן של שחקניות הרות שהיו נתונות לחסדי המועדון. בין השאר, החוק קובע כי כל כדורגלנית זכאית לחופשת לידה במהלך החוזה שלה, בדומה לכל עובדת אחרת במשק; שכל קבוצה מחויבת לשלב מחדש את האם הטרייה בפעילות הכדורגל שלה, ולספק לה מעטפת רפואית ואפשרות להניק באופן קבוע; שהמועדונים יוכלו להחתים מחליפות מחוץ לחלון ההעברות כדי למלא את מקומן של שחקניות הרות או כאלו שיצאו לחופשת לידה; ובמיוחד – "שאף שחקנית לא תסבול לעולם מפגיעה כלשהי בשל הריונה, כך שביטול חוזה על רקע הריון ייחשב לא חוקי".
מיד אחרי הפסיקה גונארסדוטיר שפכה את הלב במונולוג שפורסם במגזין "פליירס טריביון". היא פתחה במילים: "אני יודעת שיהיו אנשים בענף שלא יהיה להם נעים לקרוא זאת, אבל אני חייבת לספר את האמת", ואז המשיכה בתיאור מפורט של השתלשלות העניינים. בין השאר היא סיפרה: "כשנכנסתי להריון, מיד הוצפתי באושר, אבל אז המציאות חילחלה. שיט, איך יגיבו בקבוצה? במשך זמן רב לא היה נהוג באירופה ששחקנית תיכנס להריון, זו הייתה התרבות. הרגשתי אשמה, כאילו אני מאכזבת מישהו. החלטתי יחד עם הצוות הרפואי של הקבוצה להסתיר זאת בזמן שהם עוקבים אחרי מצבי. עבר חודש, והמאמן שם לב שהקאתי שלוש פעמים באחד האימונים. הוא שאל מה שלומי, והרגשתי מחויבת לספר, כי מבחינתי במועדון כזה אסור להתאמן אם אי־אפשר לתת 100 אחוז".
3 צפייה בגלריה
שרה ביורק גונארסדוטיר שחקנית ליון
שרה ביורק גונארסדוטיר שחקנית ליון
סמל לתפיסה השונה באיסלנד. גונארסדוטיר
(צילום: גטי אימג'ס)
גונארסדוטיר המשיכה: "הרגשות במועדון היו מעורבים, מאחר שהייתי השחקנית הראשונה בתולדות ליון שנכנסה להריון וגם התכוונה לחזור לשחק אחרי הלידה. בגלל שחששתי להידבק בקורונה, ביקשתי לחזור לאיסלנד עד הלידה ולשהות לצד משפחתי, וההנהלה הסכימה. לא הייתה לי סיבה לחשוב שמשהו אינו כשורה עד שהמשכורת הגיעה. כל מה שהופקד היה סכום קטן מביטוח לאומי. חשבתי שזו טעות, אני והסוכנים שלי פנינו מספר פעמים באופן רשמי למועדון, ולא קיבלנו תשובה. בסופו של דבר הם אמרו לי שהם פועלים לפי החוק הצרפתי, שמשמעותו היא שהם לא חייבים לי כלום. בכיר במועדון אמר שאם אפנה לפיפ"א, אין לי עתיד בליון". היא סיכמה: "זה הניצחון שמבטיח ביטחון כלכלי לשחקניות שרוצות להביא ילד במהלך הקריירה. זה נוגע לזכויות שלי כאישה, כעובדת וכאדם. יש לי תקוות גדולות בנוגע לכדורגל הנשים, אבל התרבות חייבת להשתנות. מגיע לנו יותר".
גונארסדוטיר היא סמל לתפיסה השונה באיסלנד. באליפות אירופה הקיץ היא הייתה אחת מחמש אמהות בסגל האיסלנדי, כשההתאחדות גם מימנה את שהות הילדים והמטפלות, אך בכל שאר הסגלים היו רק כעשר נוספות גם יחד. בדיקה שערך ארגון השחקנים העולמי ב־2017 העלתה כי נשים אחרי לידה מהוות 2 אחוזים בלבד משחקניות הכדורגל, בעוד רבות מוותרות על הספורט בגלל שאינו בנוי להעניק מערכת תמיכה איכותית לאמהות. ייתכן שהמספרים השתפרו במעט מאז, בזכות הליגות בארה"ב, אנגליה ואוסטרליה, למשל, המעניקות גיבוי לשחקניות הרות, והניסיון של ארגון השחקנים ליצור בסיס מקובל שיהפוך את שילוב האימהות והקריירה לנוח. אבל הבסיס נותר על כנו, כפי שציינה גונארסדוטיר: ההרגשה של השחקנית שאם בונים עליה, היא לא יכולה לעזוב לזמן רב כל כך כדי להקים משפחה, ושאם תעשה זאת, היחס כלפיה ישתנה מאחר שסדר העדיפויות שלה השתנה.
"בקריירה ספורטיבית אף פעם אין זמן נכון להביא ילד", טענה קייטי צ'פמן, שחקנית נבחרת אנגליה לשעבר שגידלה שלושה בנים בימיה על המגרש ונלחמה על זכויותיה. "את לא רוצה לגרום לעצמך לנזק בכך שתבקשי עזרה נוספת, אבל אם לא הייתי עושה זאת, אף אחד לא היה עושה זאת עבורי. מקומות עבודה רבים מבועתים מכך שהעובדות ייכנסו להריון – מתי הן יחזרו, אם הן יחזרו. בכל מקום מפחיד לספר את זה לבוס, אבל השיח חייב להתפתח". ג'סיקה מקדונלד, שזכתה עם ארה"ב במונדיאל 2019 וחגגה עם בנה על הדשא, הוסיפה: "היו לי מאמנים רבים שאינם הורים, וזה הפך הכל לקשה יותר. לפעמים היה לי אימון רע, כמו שקורה לכל אחת, והיו מטיחים בי האשמות שזה בגלל שהילד תופס את תשומת לבי. זה פגע בי מאוד, כי הילד היה הסיבה שהמשכתי לשחק".
3 צפייה בגלריה
נאומי אוסקה טניסאית יפנית עם קורדאה
נאומי אוסקה טניסאית יפנית עם קורדאה
האחרונה בטניס שהודיעה שהיא בהיריון. אוסקה
(צילום: AP)
חשוב לזכור שמעבר לסביבה המקצועית שמעקמת את האף, שחקניות שמנסות לחזור למגרש אחרי לידה מגלות עד כמה המשימה הפיזית מאתגרת, הניסיון לשוב לכושר אחרי השינוי הגופני המהותי. ב"ספורטנט" הקנדי קראו לכך: "הקאמבק הקשה והבלתי מוערך ביותר בספורט". החלוצה האמריקאית קריסטל דאן, שבאופן נדיר חזרה לשחק שלושה חודשים וחצי לאחר לידת בנה, הסבירה: "יש לחץ חברתי עליך, כאילו אומרים לך שאת חייבת לחזור למה שהיית קודם, וזה בלתי אפשרי. אני אדם שונה, שחקנית שונה".
כמובן שלא מדובר רק בכדורגל. למרות הפתיחות היחסית בארה"ב, האצנית האגדית אליסון פליקס חשפה ב-2019 את המו"מ הצורם מול נייקי, שסבב את שינוי הסכם החסות במקרה של ירידה ביכולת בעקבות לידה, והמקרה הוביל את החברה לשנות את המדיניות שלה כך שלא תפחית תשלומים במצבים כאלה.
שחקנית הכדורסל סקיילר דיגינס־סמית', שכבר ילדה פעמיים, סיפרה בכאב על החוויה בהריונה הראשון: "שיחקתי עונה שלמה בהריון בלי לספר לאף אחד. אחרי הלידה החמצתי עונה, ואנשים אמרו שאיכזבתי את הקבוצה מבלי לדעת שסבלתי חודשיים מדיכאון. זה לא נעים לא לקבל תמיכה מהקבוצה שלך, וכמות הביקורת שסופגות אימהות ב־WNBA, גם ביחס לזכויות שלהן, פשוט מדהימה".
ענף בולט בו היחס לנשים הרות השתנה דרטית בשנים האחרונות הוא הטניס – כאשר ב־2018 הוחלט כי הניקוד של שחקניות אחרי לידה לא ייפגע עוד, אלא יוקפא כמו במקרה של פציעה או מחלה, והן יוכלו להשתמש בדירוג המוגן כאשר יהיו מוכנות לחזור לשחק (בחלון זמן של שלוש שנים מהלידה). שתי טניסאיות בכירות שצפויות להיעזר בכך הן נאומי אוסקה ואנג'ליק קרבר, שאמורות ללדת במהלך השנה. סרינה וויליאמס זכתה באליפות אוסטרליה בחודש השני להריונה. במקרה שלהן המצב מסובך בצורה אחרת, מאחר שאין להן תמיכה קבוצתית או מועדונית, והן נאלצות להתמודד לגמרי לבדן.
בעיקרון, סוף הסיפור של גונארסדוטיר משמח, ומעיד על שינוי בתפיסה כלפי אמהות ספורטאיות – שגם מקבלות תמיכה ממוקדי כוח. אבל בין השורות ישנם דברים שבית משפט לא ישנה, כמו הרגע שאותן נשים מתארות, זה שבו הן חושפות את ההריון ונענות באכזבה במקום בברכות.
פורסם לראשונה: 19:23, 20.01.23