יותר משנה חלפה מאז שלוקה מודריץ' נפרד מריאל מדריד, אך הקשר הקרואטי עדיין מתקשה להתנתק מהעיר ומהמועדון שבו הפך לאגדה. בראיון נרחב סיפר ל"מארקה" כוכב מילאן על הרגעים האחרונים שלו בבירת ספרד, על המשפחה שממשיכה להתגעגע למדריד, על הפיכתו לשחקן המעוטר בתולדות ריאל ועל המטרה החדשה שלו באיטליה.
"אני מתגעגע למדריד, לעיר, למועדון, להכול", הודה מודריץ' כשנשאל על החיים במילאנו. "אבל אני יכול להגיד שאני מרגיש טוב ושמח כאן. קיבלו אותי בזרועות פתוחות מהיום הראשון ואני מאוד מרוצה. זו כבר השנה השנייה שלי כאן, אז למרות שאני מתגעגע מאוד למדריד, אני עכשיו במילאן וגם כאן אני מאושר".
הפרידה מריאל, לדבריו, הייתה אחד הרגעים המרגשים בקריירה שלו. "אני זוכר את היום הזה בגאווה עצומה, למרות שזה לא היה יום קל. ראו את זה בתמונות שלי לפני המשחק, באוטובוס ובימים שלפני כן. אלה היו ימים מאוד רגשיים, כי ידעתי שהתקופה היפה ביותר בקריירת הכדורגל שלי מגיעה לסיומה".
מודריץ' סיפר כי גם היום הוא חוזר לעיתים לרגעים מאותו יום: "אני עדיין מסתכל לפעמים על התמונות מהפרידה. כשאתה רואה אנשים ביציעים בוכים, את כל ההודעות ואת כל מה שהיה מסביב, זה ממלא אותך בגאווה ובסיפוק. לדעת שעשית משהו חשוב במועדון הגדול בעולם - זה דבר מדהים".
גם משפחתו, כך מתברר, התקשתה להסתגל למעבר לאיטליה. "אני חושב שזה היה קשה לשנינו, למשפחה ולי, אבל אולי אפילו יותר להם. הילדים שלי גדלו במדריד. כשאנחנו בחופשה או במקום אחר, הם שואלים: 'מתי אנחנו חוזרים הביתה?', והם מתכוונים למדריד. לכן זה היה קשה מאוד גם עבורם".
השחקן המעוטר בתולדות ריאל. מודריץ'
(צילום: Angel Martinez/Getty Images)
כשנשאל מה היה קשה יותר - להיפרד מריאל או להתרגל לכך שהוא כבר לא שחקן שלה - ענה הקרואטי: "לדעתי הפרידה הייתה קשה יותר. אחר כך אתה צריך להתרגל למציאות חדשה, למועדון חדש ולשגרה חדשה. אבל כשאתה יודע שנתת הכול ועשית כל מה שיכולת עבור המועדון, אתה עוזב עם הראש מורם. וזה בדיוק מה שעשיתי".
במהלך שנותיו בריאל מדריד הפך מודריץ' לשחקן שזכה במספר התארים הרב ביותר בתולדות המועדון. "זה פשוט מדהים", אמר. "מעולם לא דמיינתי משהו כזה. אתה מגיע למועדון שאתה יודע שנלחמים בו על תארים, אבל לא בחלומות הפרועים ביותר שלי חשבתי שאהפוך לשחקן המעוטר ביותר בהיסטוריה שלו. כמה שחקנים, אגדות ואייקונים שיחקו שם? להיות זה שזכה בהכי הרבה תארים זה משהו בלתי נתפס עבורי".
מעבר לגביעים, מודריץ' טוען כי ריאל העניקה לו גם דרך חיים. "המועדון לימד אותי לעולם לא לוותר, תמיד להילחם עד הסוף, תמיד להאמין ותמיד לתת הכול. זה חלק מהאופי שלי, אבל ריאל מדריד מחזקת את זה אצלך אפילו יותר".
האוהדים עדיין אחריו
(צילום: REUTERS/Kacper Pempel)
הקשר התייחס גם לשלישיית הקישור המפורסמת לצד טוני קרוס וקאסמירו. "אני לא צריך לקבוע אם זו שלישיית הקישור הטובה בהיסטוריה", אמר. "אני יכול רק להגיד שנהניתי מאוד לשחק עם שניהם. הכרנו אחד את השני מצוין והיה מדהים לשחק יחד. אבל אני לא אוהב לדבר רק על שלושתנו, כי היו כל כך הרבה שחקנים שעשו דברים גדולים באותה תקופה".
לדבריו, חלק מהקסם של ריאל היה דווקא הדרישות הבלתי פוסקות. "אתה זוכה בליגת האלופות, מתחילה עונה חדשה, אתה מפסיד משחק אחד וכבר יש משבר. זה אומר הכול על רמת הדרישות. זכית בליגת האלופות? מיד מצפים ממך לזכות בעוד אחת. אף פעם לא מסתפקים במה שכבר עשית".
כעת, בגיל 40 (עוד שישה ימים יום הולדת 41), מודריץ' מנסה להחזיר גם את מילאן למסלול. לדבריו, הבחירה ברוסונרי לא הייתה מקרית. "מילאן היא אחד המועדונים הגדולים בעולם, מועדון היסטורי. אולי בשנים האחרונות הוא לא השיג את התוצאות שכולם ציפו להן, אבל זה לא משנה את העובדה שמדובר במועדון ענק".
"הגיל? לא מפריע לי או מכעיס אותי, אבל זה כבר מתחיל להתיש". מודריץ'
(צילום: REUTERS/Benoit Tessier)
"כשאתה מגיע לכאן אתה מרגיש את ההיסטוריה", הוסיף. "כילד, כשצפיתי בכדורגל האיטלקי, מילאן הייתה הקבוצה האהובה עליי. לכן, כשההזדמנות הזו הגיעה אחרי ריאל מדריד, לא היו לי הרבה ספקות".
המטרה שלו לעונה הקרובה ברורה: "לעשות טוב יותר מהעונה שעברה. מילאן חייבת לשחק בליגת האלופות בכל שנה, בגלל ההיסטוריה שלה. אני רוצה להתחרות, לתת הכול ולעזור לקבוצה גם על המגרש וגם מחוצה לו. שחקן אחד לא יכול לעשות את זה לבד. כולנו צריכים לעבוד יחד כדי להחזיר את מילאן, בהדרגה, למקום שאליו היא שייכת".
הגיל, לדבריו, הפך כבר מזמן לנושא שחוזר על עצמו יותר מדי. "זה לא מפריע לי או מכעיס אותי, אבל זה כבר מתחיל להתיש. השיח הזה התחיל כבר ב-2019, אחרי המונדיאל, כשהייתי בן 33. כבר אז אמרו: 'בואו נראה כמה זמן הוא עוד יחזיק, הוא בן 33, הוא בן 34, הוא כבר לא יכול להמשיך'. מאז זכיתי בעוד שתי ליגות אלופות, סיימתי במקום השלישי במונדיאל עם קרואטיה, הגעתי לגמר ליגת האומות וזכיתי בתארים נוספים. אפילו היו תקופות שבהן, לדעתי, שיחקתי את הכדורגל הטוב ביותר בקריירה שלי". מבחינתו, המסר פשוט: "לא צריך להסתכל על הגיל, הדרכון או תעודת הזהות, אלא רק על מה שאתה עושה על המגרש. לא משנה אם אתה בן 18, 30, 40 או 50. אם אתה מוכיח מדי יום שאתה יכול להתחרות, זה מה שצריך לקבוע".
