שלוש שנים אחרי ששברה בצורת בת 56 שנה – נבחרת הנשים של אנגליה שוב עשתה את זה, וזכתה בפעם השנייה ברציפות באליפות אירופה, אחרי ניצחון 1:3 על ספרד בפנדלים. גם הפעם הייתה זאת קלואי קלי, שהייתה חתומה על השער המנצח, אולם הפעם מהנקודה הלבנה. זאת גם הפעם הראשונה שנבחרת אנגליה מניפה גביע מחוץ למולדת, אחרי ששני הגביעים הקודמים הונפו בטורנירים שהתקיימו באנגליה.
המשחק התחיל רע עבור הנבחרת של המאמנת סרינה ויכמן, שנקלעה לפיגור בדקה ה-25 משער של מריונה קלדנטיי. אבל היתרון של אלופת העולם החזיק רק עד הדקה ה-77, אז אליסיה רוסו איזנה בזכות בישול כדור רוחב של קלי, וכפתה הארכה, שכאמור, נגמרה בבעיטות הכרעה שנצבעו בסיום בלבן-כחול של הממלכה. "נבחרת הנשים קיבעה את מעמדה ההיסטורי", סיכמו ב-BBC. "אנגליה תזכור אותה לנצח".
7 צפייה בגלריה
נבחרת  אנגליה
נבחרת  אנגליה
הנבחרת על הפודיום
(צילום: REUTERS/Matthew Childs)
7 צפייה בגלריה
שוחות בקונפטי. קלואי קלי, מישל אג'יימאנג
שוחות בקונפטי. קלואי קלי, מישל אג'יימאנג
שוחות בקונפטי. קלואי קלי, מישל אג'יימאנג והגביע
(צילום: Matthias Hangst/Getty Images)
7 צפייה בגלריה
נבחרת אנגליה
נבחרת אנגליה
אוהדי ואוהדות אנגליה בטירוף
(צילום: Reuters/Peter Cziborra)
ספרד אמנם הגיעה לגמר היורו הראשון שלה, אבל היא הייתה פייבוריטית אחרי שלא הפסידה אף משחק בטורניר, ואף שמרה על רצף של עשרה משחקים ללא הפסד בכל המסגרות. אנגליה, לעומתה, העפילה לגמר תוך כדי מעידות לאורך הדרך, כאשר בשלב הפלייאוף היא הוליכה במשך 4 דקות ו-52 שניות בלבד. היא גם הפכה לנבחרת הראשונה שהולכת להארכה בשלושה משחקים שונים בטורניר אחד.
"אם אי פעם תהיה לי ילדה, אני אקרא לה סרינה", אמרה בסיום שוערת העבר של נבחרת שלוש האריות, קארן בארדסלי, והמחישה את הטירוף סביב הנבחרת הלאומית בממלכה - ובעיקר סביב המאמנת שלה. "ויכמן עשתה את ההבדל", הוסיפה שחקנית הנבחרת לשעבר, טוני דוגן. "האישה הזו ומה שהיא עשתה עבור הכדורגל האנגלי זה פשוט מדהים. זה לא היה יפה לעין, אבל הן מצאו דרך לנצח. לנו לא היה את זה אז, אבל להן יש את זה עכשיו - ויש להן גם המון כישרון".
7 צפייה בגלריה
סרינה ויכמן
סרינה ויכמן
הפכה לאגדה. ויכמן
(צילום: SEBASTIEN BOZON / AFP)
7 צפייה בגלריה
נבחרת אנגליה
נבחרת אנגליה
פרץ השמחה בסיום
(צילום: Fabrice COFFRINI / AFP)
7 צפייה בגלריה
גם מחוץ לאצטדיון חגגו
גם מחוץ לאצטדיון חגגו
גם מחוץ לאצטדיון חגגו
(צילום: Shaun Botterill/Getty Images)
"לא, אני לא מאמינה", אמרה בסיום ויכמן, שכבר הפכה לאגדה עם זכייה שלישית רצופה עם שתי נבחרות שונות, הראשונה עם הולנד. "אמרנו שאנחנו יכולות לנצח בכל דרך אפשרית - והראינו את זה שוב היום. אני כל כך גאה בשחקניות ובצוות. זה פשוט לא ייאמן. יש לי מדליה על הצוואר וגביע ביד. זה היה הטורניר הכי כאוטי על המגרש – אינספור אתגרים מול היריבות. להפסיד את המשחק הראשון ואז להפוך לאלופה? זה פשוט מדהים".
גיבורה נוספת בקרב המנצחות היא הקפטנית ליאה וויליאמסון, שהפכה לקפטנית הראשונה במדינה שמניפה שני גביעים ביניבשתיים. "ידעתי שזה יקרה. לשחק בנבחרת הזו של אנגליה - זה בלתי נתפס. אי אפשר לשבור אותנו. זו פשוט תחושת גאווה מדהימה להיות חלק מהדבר הזה. מהרגע שהמשחק התחיל, במיוחד איך שהקו האחורי שלנו שיחק - שום דבר לא עבר דרכנו. לעשות את זה שוב - זה הכי קשה. לראות איך כדורגל הנשים השתנה, ולנו יש את היכולת לעשות את זה שוב - עם כל הלחץ, עם כל מה שהיה על הכף. כן, היה לנו מזל בדרך, אבל אנחנו לא בעלות מזל – נלחמנו על זה".

"היא לא אנושית": ברונז שיחקה עם שבר ברגלה

מיד לאחד הזכייה, שיתפה לוסי ברונז בראיון ל-BBC סיפור מדהים. המגנה של צ'לסי והשחקנית המבוגרת ביותר בסגל האנגלי (33 ושמונה חודשים), חשפה כי שיחקה לאורך כל הטורניר עם שבר בעצם השוק, "אבל אף אחד לא ידע". מה שמעצים את הפליאה היא העובדה שברונז גם שיחקה לאורך הטורניר 598 דקות - יותר מכל שחקנית אחרת פרט לקירה וולש, אלכס גרינווד והשוערת האנה המפטון. למעשה, ברונז שיחקה יותר דקות רצופות בטורנירים עבור אנגליה מכל שחקן או שחקנית אחרת.
7 צפייה בגלריה
ברונז עם הרגל החבושה, נעזרת באלכס גרינווד וג'ורג'יה סטנווי
ברונז עם הרגל החבושה, נעזרת באלכס גרינווד וג'ורג'יה סטנווי
ברונז עם הרגל החבושה, נעזרת באלכס גרינווד וג'ורג'יה סטנווי
(צילום: REUTERS/Bernadett Szabo)
ברבע הגמר מול שבדיה, כשסרינה ויכמן כבר סיימה עם כל החילופים, נראתה ברונז במצלמות עוצרת את המשחק לרגע וקושרת בעצמה תחבושת סביב רגלה הימנית. אחרי שסייעה לנבחרת לחזור מפיגור 2:0 ולכפות פנדלים, הייתה זו ברונז שבעטה את הפנדל המנצח, כששלחה את הכדור היישר אל גג הרשת.
במשחק הגמר מול ספרד ביום ראשון, היא שוב צלעה, אך שיחקה למרות הכאב במשך 105 דקות, עד שנאלצה לצאת מהמשחק בדמעות. "פשוט פצעתי היום את הברך - הפעם ברגל השנייה", הוסיפה ברונז. "זו גם הסיבה שקיבלתי כל כך הרבה חיבוקים מהבנות אחרי המשחק מול שבדיה – הן יודעות כמה כאבים אני סוחבת. אבל אם זה מה שנדרש כדי לשחק עבור אנגליה – אז אני אעשה את זה. הן יודעות את זה. אנחנו שואבות השראה זו מזו, כשאנחנו מתגברות על כאבים כאלה – וזה מה שלקח אותנו עד הסוף, בסוף".
חברתה לשעבר לנבחרת אנגליה, אלן ווייט, אמרה ל-BBC ספורט: "אני מתכוונת לזה בצורה הכי יפה, אבל היא לא אנושית".