61 ימים בדיוק. זה הזמן שנותר עד לרגע שבו נבחרות מקסיקו ודרום אפריקה יוציאו לדרך את מונדיאל 2026 באצטדיון האצטקה שבגוודלחרה. אירוע הכדורגל הגדול והנצפה בעולם יכלול לראשונה אי-פעם 48 נבחרות ולא פחות מ-104 משחקים, אך בסופו של דבר העיניים נשואות לעבר הנבחרות הגדולות, אלה שלפני כל טורניר מסומנות כמי שאמורות ללכת עד הסוף. במונדיאל הקרוב ישנן שלוש שבולטות מעל כולן: ארגנטינה, צרפת וספרד.
4 צפייה בגלריה
(איור: ליאו אטלמן)

ארגנטינה ההיסטורית | זאב אברהמי

מבחינה היסטורית, קיימות רק שלוש אימפריות כדורגל: ברזיל, גרמניה ואיטליה. כל השאר ממתינות מעבר לדלת. הזכייה האחרונה של ארגנטינה הציבה אותה הכי קרוב לכניסה למועדון הזה.
אין שום סיבה אמיתית שעשויה להצביע על נבחרת שיכולה לגזול את הגביע מהארגנטינאים. ספרד היא עדיין נבחרת סוציאליסטית נטולת מנהיג שיסחוב אותה על הגב, גרמניה צעירה וחלשה מאוד בהגנה, ואנגליה היא אנגליה.
4 צפייה בגלריה
מסי והחברים חוגגים
מסי והחברים חוגגים
מישהו מהמר נגדו? מסי
(צילום: Luis ROBAYO / AFP)
נכון, ארגנטינה עדיין פגיעה בהגנה, אבל כל השחקנים שלה בקישור נכנסים לשנות השיא שלהם, וחוליאן אלבארס הפך לשחקן המטרה שלה. זו לא אופציה רעה כשלאוטרו מרטינס הוא הראשון שעולה מהספסל. זו לא אופציה רעה כשלאו מסי הוא האופציה השנייה שלך בהתקפה. וזו בטח לא אופציה רעה להגיע לטורניר שחלקו מוכרע בפנדלים, כשהשוער שלך הוא אמיליאנו מרטינס.
ארגנטינה המשיכה את המומנטום שלה עם זכייה שנייה בשלושת הטורנירים האחרונים של הקופה אמריקה. יש לה הזדמנות להפוך לנבחרת היסטורית. להיכנס למועדון של הגדולות. למסי יש הזדמנות לעשות את מה שמראדונה נכשל בו. הוא יכול לתפוס עוד מרחק בוויכוח על מי השחקן הכי טוב של הדור שלו. זכייה בעוד מונדיאל יכולה גם לבסס את המיקום שלו בדירוג של שחקן הכדורגל הכי טוב בכל הזמנים.
יש הרבה טיעונים מקצועיים לטובת עוד זכייה של ארגנטינה, אבל הטיעון המרכזי הוא היסטורי. למסי חשובה ההיסטוריה, וכשיש לו הזדמנות לייצר בקיץ היסטוריה בכמה חזיתות אתה לא מהמר נגדו.

ספרד היעילה | יאיר קטן

למדנו את זה בתקופה ההיא של 2008 עד 2012. היא לא צריכה חלוץ מרכזי, הפעם גם אין לה שוער־על או בלמים מפחידים, היא סתם יחידה אורגנית אחת שזזה באחידות מצד לצד, בתנועה מושלמת וזורמת כמו משיחת מכחול. וספרד הזו משחקת אפילו יפה ומרגש יותר מאשר בימים של צ׳אבי ואנדרס אינייסטה, הימים שבהם השחקנים פשוט ניסו להיכנס עם הכדור לשער במסירות.
4 צפייה בגלריה
ימאל
ימאל
בר מגיע עם ביטחון עצמי. ימאל
(צילום: Kevin C. Cox/Getty Images)
יש נבחרות עם יותר כוכבי־על בוהקים, אבל הספרדים מביאים את הכלים החשובים באמת, התפקידים הכי משפיעים של 2026 בתוך ה־ 11 לאמין ימאל שכבר מגיע עם ביטחון של זכייה ביורו ומשנה משחקים לבדו ביכולת אישית מהקו, והקשרים המרכזיים הטובים בעולם בהצטרפות מקו שני ומשחק ראש במצבים נייחים.
זו שוב אותה תחושה כמו אחרי יורו 2008, שאתה נמצא ביקום כדורגל שבו יש זן חייזרים אחד שיודע לנצח, והמון חלליות אחרות עם אורות זוהרים ועיצוב עתידני שחסרה להן רק פונקציה אחת נחיתה ביעד. יש הרבה נבחרות שאפתניות שיגיעו לצפון אמריקה באופן כללי, יש הרבה נבחרות שיגיעו לשם, נקודה ורק אחרי הגמר ביולי תנחת עליהן שוב אותה הבנה מייאשת שהעולם התמודד איתה בסיום גמר 2010. שכשספרד הופכת את הכישרון והפילוסופיה לאפקטיביות, כל האחרות יכולות לבטל את מצעדי הניצחון המתוכננים ולהקצות את כוחות האבטחה להפגנות נגד ישראל. גם בזה ספרד ממש טובה.

צרפת המוכשרת | עינב שיף

המשימה לנמק מדוע צרפת עתידה לזכות במונדיאל הונחתה שעה קלה לפני שריקת הפתיחה של רבע גמר ליגת האלופות, בין ריאל מדריד לבאיירן מינכן. כמובן שהמחשבה נדדה לכיוונו של סמל הנבחרת, קיליאן אמבאפה, שהוביל אותה לשני גמרים רצופים בטורניר החשוב מכולם ובאופן כללי מסוגל להיות קטלני יותר מהווירוסים שמחסלים את האנושות בסרטי מדע בדיוני מפחידים.
4 צפייה בגלריה
קיליאן אמבאפה שחקן נבחרת צרפת
קיליאן אמבאפה שחקן נבחרת צרפת
ברוך השב. אמבאפה
(צילום: AFP)
אבל אז המשחק התחיל ובינתיים התברר שהסיפור הוא בכלל צרפתי מהצד השני: מייקל אוליסה, שחקן עם מוח של ניקולה יוקיץ' ואלגנטיות של חליפת מעצבים. על הופעות כמו שלו נהוג לכתוב שהוא "רקד" או "ריחף" על המגרש, אבל גם "קרע להגנה של ריאל את הצורה" יספיק.
ועכשיו קחו את אוליסה בכושרו הנוכחי יחד עם חזרתו המיוחלת של אמבאפה (שכמובן כבש לזכות ריאל) ולצידם את עוסמאן דמבלה, ריאן שרקי (בעונה מעולה), הוגו אקיטיקה (שיזכה לשחק בקבוצה שטרם התאבדה), מרקוס תוראם ועוד, וקיבלתם לכל הפחות פוטנציאל התקפה מפלצתי לא פחות מזה של ספרד, ארגנטינה וגרמניה. הצרפתים אמנם ייאלצו לשלם דמי רצינות כבר בשלב הבתים מול נורווגיה, מהנבחרות שפחות מדברים עליהן אך לא צריך להתפלא אם יגיעו עד הסוף, אבל השילוב בין כישרון לניסיון אמור להוות אקס פקטור לכל אורך הטורניר, שהוא הממושך והמורכב ביותר בתולדות המפעל.
אמת, צרפת ידעה הגנות וגם קישור דפנסיבי מרשימים יותר מאשר בדור הנוכחי, אבל הוא לא נופל מהמבחר שעמד לרשות המאמן דידייה דשאן ב־2018, שבעצמו היה נחות מזה של 1998. המסקנה המתבקשת היא שיהיה חם מאוד בקיץ, ולכן אין מנוס מפעם שלישית גלידה.