מעטים היו הפרשנים והאוהדים שהאמינו שגרמניה יכולה להפתיע את ספרד בחצי גמר יורו הנשים. אבל שיאנית הזכיות של התחרות כמעט גרמה לכולם לאכול את הכובע. זו הייתה הדקה ה-94, האחרונה של תוספת הזמן, והכדור שבעטה קרלה ביהל שינה כיוון בעקבות נגיעה של אולגה קרמונה. הוא התרומם, הסתובב כמו סביבון, ועמד להיכנס לרשת. זה נראה לרגע כמו סיום אבסורדי למשחק שבו אלופת העולם הייתה עדיפה.
אבל השוערת קאטה קול, שגובהה רק 1.70 מטר, חזרה אחורה ושלחה את שתי הידיים קדימה כשגופה כבר בתוך השער - והצליחה להדוף את הכדור ברגע האחרון. ספרד עדיין לא יכלה להירגע, כי הריבאונד נחת בדיוק אצל קרלוטה ואמסר שהייתה פנויה לגמרי. אבל קול קמה, הסתערה לעבר הגרמנייה, שסיימה את המהלך בבעיטה שפגעה בגופה של השוערת והפכה רק לקרן. ספרד חגגה את זה כמו שער.
המהלך הזה נדחק הצידה לנוכח מה שקרה בהארכה: הבעיטה של אייטנה בונמאטי - זוכת כדור הזהב בשנתיים האחרונות - שהפתיעה את אן-קתרין ברגר והעניקה לספרד 0:1 ואת הכרטיס לגמר לראשונה בתולדותיה. אבל הכול התחיל מהידיים של קול.
קול, שמשחקת בברצלונה, הייתה שם גם במונדיאל 2023 הבלתי נשכח באוסטרליה וניו זילנד. שם, בעקבות רצף נסיבות - היא הייתה בחופשה עם חברות במאלגה כשהוזמנה לסגל, והתחילה את הטורניר כשוערת השלישית - היא קיבלה את חולצת ההרכב במקום מיסה רודריגס בשמינית הגמר, ואז הפכה לאחת מגיבורות הזכייה ההיסטורית. בגמר היא שמרה על שער נקי מול אלופת אירופה אנגליה, אותה תפגוש גם בקרב על התואר ביום ראשון (19:00).
קול רק בת 24, אבל היא כבר חוותה לא מעט קשיים לאורך הקריירה - וגם ביורו הזה. אם ב-2022 היא קרעה את הרצועה הצולבת ונעדרה מהמגרשים במשך 13 חודשים, אז בשווייץ היא סבלה מדלקת שקדים שגרמה לה להחמיץ את שלב הבתים. זה אולי לא נשמע חמור, אך קול עצמה הודתה בראיונות רבים כמה קשה היה לה: "לא אכלתי ולא שתיתי במשך שבעה ימים. הרגשתי לבד כי לא יכולתי לצאת מהחדר - לא רציתי להדביק אף אחד. אלה היו ימים קשים". היא חזרה לשחק ברבע הגמר מול שווייץ ושמרה על שער נקי, כמו נגד גרמניה.
"ההצלה הראשונה קשה כי הכדור מקבל קשת גבוהה, מה שהצריך ממנה מדידה מדויקת של המרחק לשער", ניתח אחד בשם איקר קסיאס. "אבל ההצלה השנייה היא המרשימה באמת. למרות שהיא כבר בתוך השער, היא מהירה, זריזה, ומתמקמת טוב כדי לסגור את הזווית לבעיטה השנייה. אני התרשמתי יותר מהתגובה בהצלה השנייה מאשר מהקושי של הראשונה". שוערת נבחרת ספרד לשעבר סון קיניונס הוסיפה: "אלה שתי הצלות מפתח בדקת מפתח בהיסטוריה של הכדורגל הספרדי".
אבל יכול להיות שקול בכלל הייתה מעדיפה לקבל מחמאות משוער אחר. היא גדלה במאיורקה, ולובשת את החולצה עם המספר ה-13 בגלל גיבור ילדותה - דודו אוואט, שעמד בין הקורות של מאיורקה מ-2009 עד לפרישתו ב-2014. "אני ישנה עם החולצה של דודו בכל לילה", היא סיפרה עוד ב-2019. היא מצטיינת במשחק הרגל, וזה לא מפתיע שהיא שיחקה בכלל כבלמית עד גיל 12. אך מאחר שתמיד מצאה את עצמה על הדשא - "הייתי כמו קרלס פויול", היא אוהבת לספר - הציעו לה להפוך לשוערת. אז היא לבשה את הכפפות, למרות התנגדות אביה. "אני עקשנית", היא סיפרה על כך.
קול אוהבת ללכת על הקצה, כמו במהלך מול גרמניה שבו יצאה הרחק מהרחבה, השתלטה על הכדור עם החזה, ולקחה את הזמן עד שמסרה בזמן שהשחקניות הגרמניות לחצו אותה. כזו היא - היא אפילו ניסתה את מהלך "העקרב" המפורסם של רנה היגיטה באימון.
כקפטנית של הנבחרת עד גיל 17, היא הובילה את ספרד לזכייה באליפות העולם ב-2018 ונבחרה לשוערת הטורניר, לאחר שעצרה שני פנדלים בחצי הגמר בדרום קוריאה. המאמנת של אותה נבחרת, טוניה איס, ידעה כבר אז שיש בה משהו מיוחד. "ראו שהיא תהיה שוערת הנבחרת הבוגרת", היא סיפרה השבוע. "הייתי מציינת במיוחד את הקור הרוח שלה - היא נראית כאילו שום דבר לא מלחיץ אותה, גם אם בפנים כן. היכולת לשלוט בזה היא חיונית בטורנירים כאלה". זכייה ביורו תהיה עוד צעד במסע שלה בדרך למטרה: להיות השוערת הטובה בעולם.
