מנצ'סטר סיטי טיילה שלשום לניצחון 0:3 על פאלרמו במשחק הכנה ובסיום ניגש פפ גווארדיולה, כמתבקש, לחדר מסיבת העיתונאים. השאלה הראשונה שנשאלה ממש לא הייתה על אותו מפגש ידידות חסר חשיבות, גם לא על שחקני הרכש החדשים, אלא דווקא על מי שעזב: קווין דה בריינה.
"האמת, קצת מוזר לראות אותו עם החולצה של נאפולי", הודה המאמן הקטלאני בקול רך, כמעט נוסטלגי. "כל משפחת מנצ'סטר סיטי עדיין חושבת עליו. אני מקווה שהוא, אשתו וכל משפחתו ירגישו בבית באיטליה".
העזיבה של דה בריינה בתום עשור במנצ'סטר סיטי סימנה סוף תקופה של שליטה טוטאלית במרכז המגרש האנגלי. שישה תארי אליפות, שני גביעים, זכייה בליגת האלופות, 108 שערים ו-177 בישולים בכל המסגרות - זהו הרזומה שהפך אותו לאחד מהקשרים הגדולים בהיסטוריה של הפרמייר-ליג. לכן, כאשר בגיל 34 הודיע על בחירה בנאפולי, אלופת איטליה, רבים הרימו גבה.
אבל דה בריינה חשב אחרת. במקום הכסף הגדול של סעודיה או החיים הטובים בארה"ב, הוא בחר בפרויקט ספורטיבי אמיתי - עיר נלהבת, ליגה תחרותית ומאמן עם תיאבון בלתי נגמר, אנטוניו קונטה. "זהו המקום הטוב ביותר בשבילי כדי להמשיך להוכיח שאני שייך לרמות הגבוהות", אמר הבלגי במסיבת העיתונאים הראשונה שלו באלופת איטליה.
ההתחלה הייתה חמה - תרתי משמע. שלשום, במשחק הכנה מול ג’ירונה, דה בריינה סיפק תצוגה קלאסית: שני שערים ובישול ב-2:3 של נאפולי. קונטה, שלא נוטה להפריז במחמאות, סיכם בחיוך: "תגידו, מישהו מופתע?" הקהל בנאפולי כבר מאוהב - ובדרום איטליה, זה אומר הרבה.
כמה טוב שיש חברים
ההגעה לנאפולי לוותה גם בסיוע אישי. חבריו לנבחרת בלגיה, רומלו לוקאקו ודריס מרטנס, הכינו אותו למה שצפוי לו - מהעוצמה ביציעים ועד התרבות האיטלקית. "רומלו שמח מאוד כשסיפרתי לו שאני מגיע", שיתף דה בריינה. הקשר והחלוץ מכירים עוד מימי צ'לסי, ואף חלקו דירה באותה תקופה.
לוקאקו עצמו לא הסתיר את התרגשותו מהעובדה שזכה לשתף פעולה באופן יומיומי עם קווין דה בריינה בנאפולי. "הקשר שלי איתו לא מבוסס רק על כדורגל, אלא גם על הצד האנושי", סיפר. "אנחנו מכירים מאז שהיינו בני 13, עלינו לבוגרים באותה שנה, והקריירות שלנו התקדמו במקביל".
לדבריו של לוקאקו, לא היה מדובר רק במפגש מחודש על הדשא - הוא עצמו, כאמור, היה בין הגורמים ששכנעו את דה בריינה לבחור בנאפולי כיעד הבא שלו. "אמרתי לו שיש פה סגל מצוין של אנשים אמיתיים ואוהדים יוצאי דופן", גילה. "הוא ראה את זה בעצמו, וההתרשמות שלו הייתה מדהימה".
לוקאקו גם שיבח את יכולתו של דה בריינה להשתלב במהירות בסביבה החדשה. "הוא כבר מבין קצת איטלקית, הוא מאוד אינטליגנטי, ובבלגיה אנחנו הרי רגילים לדבר שלוש או ארבע שפות כבר בבית הספר", אמר. "הוא באמת מרוצה כאן, ואני מצפה ממנו להרבה העונה".
המחווה המרגשת
אחת המחוות הבולטות שקיבל דה בריינה מהמועדון הייתה האפשרות ללבוש באימונים את המספר 10 האגדי של דייגו מראדונה - מספר שהוצא משימוש לאחר מותו של הארגנטינאי האהוב ביותר בנאפולי. דה בריינה מיהר להבהיר: "זו מחווה נהדרת, אבל אני קווין דה בריינה, ואני רוצה להיות מי שאני". במילים אחרות - הוא לא מתכוון לחיות בצל של אף אחד, גם לא של מראדונה.
המעבר לנאפולי התרחש לאחר שהיה שחקן חופשי בפעם הראשונה בחייו. הלחץ למצוא קבוצה ראויה גבר מרגע לרגע, אך ההצעה מהדרום האיטלקי הגיעה עם חבילה מושלמת: תפקיד מפתח בקבוצה, פרויקט שאפתני ומאמן שהוא מגדולי הטקטיקנים בדורנו. "קונטה הוא מאמן של פרטים קטנים, והוא יודע איך לנצח משחקים גדולים. אני יכול ללמוד ממנו המון", אמר הבלגי.
מחוץ למגרש, דה בריינה כבר מאוהב בעיר. "נאפולי היא מקום מלא תשוקה לכדורגל, האנרגיה כאן מדבקת", סיפר. "האנשים כאן מזכירים לי למה התאהבתי במשחק הזה מלכתחילה. אני מקווה להחזיר לאוהדים על התמיכה כבר מהמשחקים הראשונים". בינתיים, אוהדי נאפולי מקשטים את הרחובות בפוסטרים עם פניו, ובברים הקטנים של העיר כבר מדברים על "הקוסם הבלגי" שיכול להחזיר את התהילה למועדון גם במפעל אירופי.
אם לשפוט לפי ההתחלה, דה בריינה לא הגיע לנאפולי כדי לפרוש - הוא הגיע כדי לכתוב פרק חדש בספר ההיסטוריה של המועדון. ובדרום איטליה, כשיש לך כישרון, תשוקה ומטרה ברורה - לפעמים זה כל מה שצריך כדי להפוך לאגדה.
