לפני שמתחילים, חייבים ליצור הפרדה מאוד ברורה בין שני קונספטים: העובדה שפ.ס.ז' התרוקנה מהסופרסטארים שמשכה לסגל בעשור האחרון, כשקיליאן אמבאפה היה זה שכיבה את האור בחדר ההלבשה של ה־VIP בקיץ, לא אומרת שהיא הפסיקה לבזבז. בפריז שילמו העונה 240 מיליון על חיזוק בשני חלונות ההעברה האחרונים, כשהם לא מחזירים אפילו חצי מכך על מכירות.
אבל זה לא המחיר שאתה משלם, אלא מה שאתה מקבל בתמורה. המבוגר מבין ארבעת שחקני השדה שהצטרפו העונה, וכולם השתלבו במהירות ככוכבים משפיעים, הוא בן 24; זה גם היה הגיל הממוצע של ההרכב בניצחון 0:1 בלונדון על ארסנל בשבוע שעבר, במשחק הראשון בחצי גמר ליגת האלופות, שהערב (22.00) ייערך הגומלין שלו בפריז. השחקנים מעולים אחד־אחד, אבל אין שם כינוס של רשימת המבוקשים ביותר שתלויה במועדונים ברחבי העולם, אלא חבורה של שמות רעבים בצורה יוצאת דופן שנבחרו בקפידה כדי לתפוס מקום מסוים בהיררכיה ולהתאים לכדורגל של לואיס אנריקה.
פ.ס.ז' שמה סוף לרעיון הגלקטיקוס, וגילתה בעונת הבכורה של הצ'מפיונס בפורמט החדש שגם בצורה הנוכחית היא לא פחותה מאף אחת מהיריבות הענקיות. פריז אפילו הפכה לאורך השבוע לפייבוריטית לזכייה בסוכנויות ההימורים. מי שחשב שהמעבר של אמבאפה לריאל מדריד סימל שקיעה בבירת צרפת, קיבל את ההפך המוחלט.
חלומות? סיוט
אם מניחים רגע בצד את העובדה שמאז 2012/13 פ.ס.ז' זכתה ב־11 מתוך 13 אליפויות צרפת (כולל העונה), והפכה לליגה משל עצמה, אז רגע השיא של הפרויקט הקטארי הגיע בגמר הקורונה ב־2020, כשמשחקי הבועה הושלמו ב־0:1 של באיירן מינכן על הצרפתים בדרך להנפה. שלישיית ההתקפה המפסידה הייתה דמיונית – אמבאפה, ניימאר ואנחל די מריה – ואחרי שהיא לא הצליחה במשימה, גם לאו מסי הושלך למימי נהר הסן בניסיון להביא למועדון את אליפות אירופה. לא היה מדובר ב"לזרוק כסף על הבעיה", כי זו שיטת פעולה קבועה שם, אלא בלזרוק כוכבים על הבעיה.
מאותה קבוצה של 2020 נותרו שני שחקנים: הבלם פרסנל קימפמבה שהפך למחמם ספסל, והקפטן מרקיניוס, היחיד בתוך כל הווריאציות הנוצצות של פ.ס.ז' שתמיד אפשר היה לסמוך עליו שיילחם וייתן ערך מוסף בתמיכה לשמות הגדולים. את כל השאר, כך הבינו צמד ה"לואיסים" (מיד נפרט), היה צריך לבנות מחדש.
הרעיון לא היה בר־ביצוע בצורתו המקורית. כשאמבאפה רצה לעזוב בפעם הראשונה, נציגי המועדון העניקו לו חוזה חסר תקדים עם כוח בקבלת ההחלטות, מהלך שיכול לקרוע קבוצות ויצר אי־נעימות מול הצוות המקצועי, כשממילא אמבאפה התמודד עם בעיות מנטליות בגלל החמצת הפנדל מול שווייץ ביורו 2020 והיחס הקשה לו זכה מהתקשורת והאוהדים. הוא התבקש להביא אליפויות אירופה בשרשרת בזמן שהוא קופץ דרך חישוקים בוערים ומכין קרפ.
הוא עוד יצא מזה והתמצב כמנהיג, אבל עם ניימאר הילדותי שיצר לעצמו מאפיה ברזילאית בחדר ההלבשה ומסי שלא הגיע בלב שלם אחרי עזיבת ברצלונה ונמדד בכל צעד – הם לא היו מסוגלים להרכיב שלישייה של דומיננטיות אירופית (למרות שעלות החתמתם והעסקתם לאורך השנים הגיעה לכמיליארד אירו). זו הייתה קבוצת חלומות חצי דקה לפני שאמא מעירה אותך לבית ספר.
אף פעם לא היה צוות מסייע חזק מספיק כדי להשלים את המשימה, עם אמצע שיכול לשלוט בצרפת אבל לא בליגת האלופות, והרבה בינוניות בעמדות חשובות. כמעט בכל חלון העברות אפשר היה לראות תהליך למידה, עם שחקן חדש שנועד לסתום חור שהתגלה בכישלון הקודם, אבל כאשר שמות גדולים מדי הגיעו בתור שחקני רוטציה, האווירה העכירה עוד יותר ואי־השקט היה מרכיב קבוע בהתנהלות. הבסיס תמיד נשאר: לחץ גבוה מדי להישגיות לאור ההשקעה וההחתמות, ויצירת מתח לא בריא בשילובם של כמה מהשחקנים הטובים בעולם. היו להם יציאות יפהפיות במשחקים מסוימים, ומעולם לא כשזה היה חשוב באמת. יותר מדי אגואים, יותר מדי זרקורים, יותר מדי ציפיות.
לואיס כפול 2
לואיס קמפוס הוא אחד השמות החמים כיום בכדורגל האירופי. הפורטוגלי בן ה־60 הוא הלוחש לאלופות, ומנצ'סטר יונייטד מוכנה לשלם לו ביד רחבה עם סיום חוזהו בפריז בקרוב כדי שינסה להוציא מהמים את הטיטאניק שבאולד טראפורד.
5 צפייה בגלריה
חייב לקבל את מרב הקרדיט להצלחה העונה. לואיס אנריקה
(צילום: Justin Setterfield/Getty Images)
התפקיד המוגדר הוא "יועץ מקצועי", אבל קמפוס הוא למעשה גאון העברות. השיא שלו היה במונאקו, שם עמד מאחורי הרכבת הסגל שבהובלת אמבאפה לקח מפ.ס.ז' את האליפות. לפ.ס.ז' הוא הגיע לפני שלוש שנים, ועשה סדר. אפשר לראות את טביעת האצבע שלו בשני היבטים במיוחד: כפי שעשה במונאקו עם ז'ואאו מוטיניו, ריקרדו קרבליו וברנרדו סילבה, כך גם בפ.ס.ז', אליה משך עילויים מפורטוגל. החיבור עם השוק במולדתו מוביל אותו בכיוון ברור, ומוצלח מאוד.
העניין השני הוא שדרוג האמצע. ויטיניה וז'ואאו נבש הפורטוגלים, יחד עם פביאן רואיס שהשתדרג לטופ העולמי (כולל יורו מבריק שהסתיים בזכייה של ספרד), הם שלישייה מושלמת, אולי הטובה בעולם כיום. לא קל לשלם 60 מיליון אירו עבור שחקן בן 19, אבל קמפוס ידע שנבש מבנפיקה חייב להגיע. איתו הצטרפו הקיץ, רק כדי לסגור את הפינה מהתחלת הכתבה, גם התגלית מאקוודור, הבלם וויליאן פאצ'ו, והקיצוני הפנומן דזירה דואה, ובינואר נחת גם חביצ'ה קבראצחליה שהשתלב מצוין.
לואיס 2 הוא לואיס אנריקה, שחייב לקבל את מרב הקרדיט. הספרדי הוא עדיין אחד המאמנים הגדולים בענף, אבל השנים האחרונות הוסיפו סימני שאלה. נבחרת ספרד שלו שיחקה טוב אבל נכשלה במבחן התארים, והוא התמודד עם טרגדיה כשבתו הקטנה הלכה לעולמה. הקהל התגעגע לראות את לואיס אנריקה מהימים הגדולים על הקווים של ברצלונה באמצע העשור שעבר, אבל נראה שהוא עצמו היה חייב למצוא שוב יציבות ותשוקה לענף.
צרפת מאוהבת
רואים את זה יותר ויותר ככל שהעונה מתקדמת. הספרדי נהדר בעבודה עם צעירים, וגם יודע להתאים את השיטה. לפני עשר שנים הוא הגיע לשיאו המקצועי כשהוביל את ברצלונה לטרבל, אבל פ.ס.ז' לא משחקת טיקי־טאקה, אלא כדורגל יותר פיזי ומהיר. היא גם לא צריכה יותר להאכיל את אמבאפה ללא הרף במסירות.
המגינים, אשרף חכימי מימין ונונו מנדש משמאל, עולים ללא הרף קדימה, ומנדש גם מחק את כוכב ארסנל בוקאיו סאקה בשבוע שעבר; הקשרים אינם ענקים פיזיים, אלא מתקלים מעולים בעלי אינטליגנציית משחק גבוהה שמצטיינים בהצטרפות מקו שני; ולואיס אנריקה לא מתעקש על חלוץ מרכזי קלאסי, אלא נותן לעוסמאן דמבלה לפרוח שם (וגם להפוך למנהיג בתור מי שזוכה להערצת הצעירים והערכת הוותיקים בסגל המאוזן), כשמהאגפים מגיעה תרומה של טכניקה עילאית מקברצחליה והילד דואה (19). היכולת של דואה בכמה מהלכים מול ארסנל בשבוע שעבר הזכירה את לאמין ימאל. יכול להיות ששער לפה ולשם היה משנה את כל העונה הזו, אבל ג'יג'ו דונארומה של שלבי הנוקאאוט הוא זה של יורו 2020, השוער הטוב בעולם.
"השינוי הטקטי השנה היה קיצוני", אמר לאחרונה רואיס, "אבל הסתגלנו למה שהמאמן מבקש. אנחנו משחקים כיחידה אחת. אם אתה לא תורם את חלקך, אתה לא תשחק". חכימי הוסיף: "המפתח הוא הרצון של לואיס אנריקה ליצור קבוצה יותר מאשר להסתמך על כוכבים. הכלל חשוב יותר מהפרט".
ומעבר למה שקורה בקבוצה – זו אלופה שלצרפת קל יותר לאהוב. פתאום משחקי פ.ס.ז' זוכים לרייטינג גבוה והתדמית של הקבוצה השתנתה – במקום חבורה של שכירי חרב מפונקים, כוח צעיר ואטרקטיבי.
זה כל מה שהגלקטיקוס לא הצליחו לעשות. ואם לואיס אנריקה ישיג את הטרבל השני בקריירה, לא רק שהשנים הקודמות ייזכרו ככישלון, אלא גם כשלט אזהרה מהדהד לכל מיליארדר שחושב ששמות בלבד שווים תהילה.
פורסם לראשונה: 01:30, 07.05.25
