סוף העולם הוא לא אירוע נעים לאף אחד, אבל נדמה שאוהדי ליברפול כבר משתעשעים במחשבה שאולי היה עדיף שהאנושות תתקפל בתום העונה הקודמת. כמעט בלתי נתפס שהקבוצה שזכתה באליפות הפרמייר־ליג בסטייל, תוך תצוגות כדורגל מעוררות השתאות, היא אותה אחת שלא מצליחה לנצח בחוץ את העולה החדשה מלידס אחרי שכבר הובילה 0:2 ו־2:3. מעבר לזה, לא ייאמן ששנה בדיוק אחרי המשבר הקודם עם מו סלאח, סמל ההצלחה של ליברפול העכשווית, שני הצדדים שוב לפני פיצוץ. והפעם, לשם שינוי, ייתכן שאין דרך חזרה.
ממש כמו בפרק הקודם של הטלנובלה המצרית, סלאח לא העביר רמזים עדינים: בסוף המשחק מול לידס, שבו המנג'ר ארנה סלוט השאיר אותו על הספסל, הוא ניגש לאזור העיתונאים ופתח את המבערים שלא כל כך עובדים על הדשא. "אני לא מאמין", התפלץ הסופרסטאר, "אני יושב על הספסל 90 דקות... אני חושב שזאת הפעם הראשונה בקריירה שלי. אני מאוד מאוכזב. עשיתי כל כך הרבה עבור המועדון במשך השנים וספציפית בעונה הקודמת. עכשיו אני יושב על הספסל ואני לא יודע למה. זה נראה כאילו המועדון זורק אותי מתחת לגלגלי האוטובוס. ככה אני מרגיש. אני חושב שזה די ברור שמישהו רוצה שאספוג את כל האשמה".
"מישהו לא רוצה אותי במועדון"
סלאח כמובן לא טרח לחשוף מיהו הגורם העוין שמאשים אותו ורק אותו בפתיחה המאכזבת למדי של האלופה, שנמצאת במקום התשיעי בליגה אחרי שכבר צברה שישה הפסדים ופער של עשר נקודות מהמוליכה ארסנל. עם זאת, הוא בהחלט חשף מערכת יחסים בעייתית עם סלוט: "אמרתי פעמים רבות בעבר שהיו לי יחסים טובים עם המאמן ופתאום אין לנו יחסים בכלל. אני לא יודע למה. נראה לי, כך אני רואה את זה, שמישהו לא רוצה אותי במועדון". ושוב, זהותו של ה"מישהו" נותרה חסויה. אולי הוא מחכה לאישור הצנזורה.
מה שבטוח הוא שלעצמו, כידוע, אין לו טענות: העובדה שבמשחקים שבהם סלאח כן שיחק הוא הבקיע רק ארבעה שערים בליגה (אחד מהם בפנדל) ואחד בליגת האלופות, לצד שני בישולים בליגה ואחד בליגת האלופות, היא כנראה לא משהו להתחשב בו כשמחליטים מי יעלה בהרכב. לסלאח זה לא מזיז, והוא אף טוען שהוא מופלה לרעה בתקשורת לעומת שחקנים אחרים בתקופות קשות: "אני זוכר שהארי קיין לא הבקיע עשרה משחקים ברציפות וכולם במדיה אמרו: 'הארי יבקיע בטוח'. כשזה מגיע למו, כולם אומרים: 'הוא צריך להיות על הספסל". אלא שגם בתוך הקבוצה שלו, אין לו שותפים לטענות הללו. "זה לא שיש לך אשראי בלתי מוגבל", אמר קודם להתפרצות הבלם וירג'יל ואן דייק, עוד אחד שאיש לא חוסך את שבטו ממנו – רק שבאמת אין לו שום תחליף כרגע בסגל. "כולם חייבים לספק את הסחורה".
בינתיים, למשל, הצבתו של דומיניק סובוסלאי הנפלא בעמדה של סלאח בכנף נראית כמו רעיון לא רע, בטח לאור התפוקה החלשה של סלאח. חוץ מזה, האחרון ממילא עומד להצטרף לנבחרת מצרים באליפות אפריקה: באמת לא מסובך להבין מדוע, ושוב לאור העובדה שגם ככה עד כה סלאח הוא צל של עצמו מהעונה הקודמת, בליברפול בוחנים על רטוב את היכולת להתמודד עם היעדרו. וזה יקרה גם הערב (שלישי, 22:00) מול אינטר בליגת האלופות: סלאח לא רק שלא יפתח בהרכב – הוא אפילו לא יהיה בסגל, בגלל ההתפרצות בשבת. סלוט הודה במסיבת העיתונאים שאין לו מושג אם המצרי ישחק שוב במדי המועדון.
התחנה הבאה סעודיה?
אולם הפצצות שסלאח שיחרר נגד המועדון מעלות את השאלה אם הוא בכלל ישוב מהאליפות הזאת לאצטדיון אנפילד. רבים ורבות בתקשורת מעריכים שסלאח מנסה להיזרק מהקבוצה ואולי לעבור לכסף האינסופי של הליגה הסעודית, תרחיש שעמד בלב המשבר של השנה שעברה. מנגד, מעמדו של המנג'ר מעורער גם ככה, שכן גם אם סלאח טועה לחלוטין בנוגע ליחס שהוא מקבל, הוא לא טועה בכך שהבעיות של הקבוצה גדולות אפילו מהחולשה שהוא מפגין: סלאח בטח לא אשם בכך שאת שער השוויון של לידס בלב תוספת הזמן ספגה ליברפול שוב מכדור נייח, בפעם העשירית העונה.
למרות שמבחינה כלכלית נטו, קל יותר לחתוך מאמן מאשר להיפטר מחוזה המיליונים של הכוכב, הסיטואציה החברתית שיצר סלאח מקדמת דווקא את האפשרות שהבעלים יבחרו לוותר עליו. קבוצות הרבה פחות מפוארות מליברפול לא מחלו על כבודן מול השחקנים הנערצים ביותר, והמסר שיישלח אם סלוט יפוטר על רקע העימות עם סלאח עשוי לערער עוד יותר את חדר ההלבשה, שגם ככה ספג זעזוע עצום עקב מותו הטרגי של דיוגו ז'וטה (נושא שלא מספיק מדברים עליו בהקשר של המשבר הנוכחי), במקום לייצב אותו. סלאח אולי מחזיק מעצמו (מינימום) לברון ג'יימס, אבל כדורגל אנגלי הוא לא כדורסל אמריקאי, גם לא בעידן הכסף הגדול שמשגע את הליגה.
למען האמת, יהיה זה עצוב אם אחת מאגדות ליברפול, מי שניצב בשורה אחת עם אייקונים כמו קווין קיגן, קני דלגליש, איאן ראש וסטיבן ג'רארד, יתגרש בזעם מהקבוצה במקום להיפרד כראוי. סלאח הוא התגלמות התחייה של ליברפול אחרי שנים של אכזבות ומפחי נפש, ואחד הכדורגלנים הגדולים שאי פעם דרכו בפרמייר־ליג. מגיע לו, לליברפול ולאוהדים לממש את ההבטחה הנצחית של שימי תבורי, ואם זה נגמר אז לגמור את זה יפה. נותר רק לראות אם סלאח, מכונת כיבושים, מסוגל לכבוש גם את האגו.
פורסם לראשונה: 01:30, 09.12.25
