דו-קרב הפנדלים בין אנגליה לשבדיה ברבע גמר יורו הנשים, שנערך בימים אלה בשווייץ, ייזכר כאחד הדרמטיים בתולדות הכדורגל. שבדיה הייתה על סף ניצחון פעמיים, אך אלופת אירופה המכהנת המשיכה לבסוף לשלב הבא אחרי ששרדה מותחן של 14 בעיטות (שיעור הצלחה של 35.7 אחוז בלבד), מתוכן רק חמש נכנסו לרשת, בעוד שש נהדפו ושלוש הוחמצו.
מדובר כמובן בנתון חריג, אבל ביורו 2025 פנדלים רחוקים מלהיות אמצעי ודאי לכיבוש שער. לפני שלב חצי הגמר, שיתחיל ביום שלישי, שיעור ההצלחה בטורניר עומד על 58.5 אחוז בלבד. ספרד החמיצה את שתי הבעיטות שלה נגד שווייץ ביום שישי, וגרמניה החטיאה אתמול אחת בזמן החוקי מול צרפת – ועוד שלוש נוספות בדו-קרב פנדלים בן 14 בעיטות, מה שלא מנע ממנה לנצח.
המזלזלים יאמרו שנשים פשוט לא טובות בכדורגל, אבל זהו שיעור ההצלחה הנמוך ביותר בשלב כזה של טורניר נשים ב-15 השנים האחרונות. בשבעת הטורנירים הגדולים בין 2011 ליורו 2025, הובקעו בממוצע 72.99 אחוז מהפנדלים - מעט יותר מהממוצע של 70.56% בטורנירי גברים מאז 2010. אז מה קרה? ב-BBC ניסו להבין - דרך נתונים ושיחות עם מומחה - והגיעו למסקנות.
יותר עניין, יותר לחץ
אין ספק שכדורגל הנשים נמצא בשיאו גם מבחינת עניין, כפי שמעידים שיאי הקהל הרבים שנקבעו במהלך שלב הבתים. אור הזרקורים בהחלט עשוי להיות גורם משמעותי להחמצות פנדלים, לטענת פרופ' גייר יורדט, חוקר פסיכולוגיה של כדורגל מאוניברסיטת הספורט בנורבגיה, ומחבר הספר "לחץ: שיעורים מפסיכולוגיית דו-קרב הפנדלים".
"אני לא אומר שנשים פחות טובות בלחץ - אני אומר שהלחץ, יחסית למה שהיה פעם, פשוט הרבה יותר גבוה עכשיו. צריך לחוות את זה כדי ללמוד איך להתמודד עם זה", הוא הסביר. לדבריו, קבוצות נשים מתמודדות טוב יותר עם שינוי כזה: "בצד של הגברים הכדורגל הרבה יותר שמרני".
התיאוריה שלו מקבלת חיזוק מדבריה של החלוצה קלואי קלי, שטענה שיכולת ההתמודדות עם לחץ נתנה לאנגליה את היתרון. הלביאות ניצחו בשלושת המקרים האחרונים שהן הגיעו לדו-קרב פנדלים תחת המאמנת סרינה ויכמן - מול שבדיה, ניגריה במונדיאל 2023, וברזיל בפינליסימה בוומבלי. מאז 2015, אנגליה העפילה לפחות לחצי גמר בכל יורו ומונדיאל.
6 צפייה בגלריה
מנוסות במעמד. שחקניות נבחרת אנגליה קופצות על המפטון
(צילום: AP Photo/Alessandra Tarantino)
חשיבות הנתונים
יותר עניין שווה יותר לחץ, אך גם יותר כסף - וזה אומר יותר מחקר, יותר אנליזה ויותר אימונים. שחקניות רבות מפתחות סגנון בעיטה קבוע ומתאמנות עליו. אבל גם השוערות היום מצוידות במידע מדויק ומסוגלות לצפות מה יקרה.
שוערת שבדיה, ג'ניפר פאלק, הדפיסה לעצמה רשימה של הבועטות של אנגליה וסגנונות הבעיטה שלהן על בקבוק המים. היא עצרה ארבע בעיטות. פאלק, כמו גם האנה המפטון האנגלית, זינקה נכון בחמש מתוך שבע בעיטות. גם שוערת גרמניה, אנה-קתרין ברגר, נתפסה בטלוויזיה במהלך ההארכה בודקת רשימה דומה. "הבועטות ממופות בקפדנות - לשוערות יש יותר ידע עליהן מאי פעם", הסביר יורדט. "כשהלחץ גובר, הבועטות נוטות לחזור לדפוס הקבוע שלהן - ולבעוט בצורה הכי טבעית עבורן".
אפשר להתאמן על זה
למרות כל ההתפתחות, יש עדיין מי שמאמין שדו-קרב פנדלים זה עניין של מזל ושאי אפשר להתכונן באמת. מאמן שבדיה, פטר גרהרדסון, אמר לפני המשחק מול אנגליה: "באיזשהו מקום זו אחריות אישית. מי שרוצה להתאמן - מוזמנת. לא קבענו תוכנית מיוחדת. זה אחד הרגעים הכי קשים בכדורגל. קשה מאוד להתכונן לזה".
לעומת זאת, כשקפטנית אנגליה ליה ויליאמסון נשאלה עד כמה הן התכוננו לפנדלים, היא ענתה: "המון. אני יודעת שהיו יותר החטאות מהרגיל, אבל זה קורה לכולם. זה משהו שחייבים לטפל בו מראש לפני טורניר".
שוערות "חכמות יותר ויותר"
יורדט ציין שעם ההתמקצעות של הענף, גם שוערות הנשים משתפרות = פיזית וטקטית. "הרבה זמן עמדת השוער הייתה פחות מפותחת בכדורגל נשים", הוא הסביר. "יש מגבלות פיזיות כמו גובה - וקשה יותר להגן על השער. אבל עכשיו, עם מקצוענות גבוהה יותר, הן מוצאות דרכים להיות חכמות יותר - לקרוא את הבועטות".
הביקורת הישנה על שוערות נשים - שכללה סרטונים מביכים והצעות לצמצם שערים - נראית פחות ופחות רלוונטית. "לפעמים שוערות לא מקבלות מספיק קרדיט", אמרה השוערת המחליפה של אנגליה קיארה קיטינג. "יש הרבה עבודה שלא רואים - ניתוחים, אימונים, קריאת שפת גוף. הרמה עולה משמעותית".
6 צפייה בגלריה
"מוצאות דרכים להיות חכמות יותר". העצירה המכריעה של ברגר מול צרפת
(צילום: Charlotte Wilson/Getty Images)
ומה הלאה?
למרות כל זה, בסופו של דבר יש מן האמת באמירה ש"פנדלים הם כמו הגרלה", ובעולם של כדורגל מודרני, שבו הכל נמדד, המזל עדיין משחק תפקיד. "אולי אין לזה סיבה אמיתית - זה יכול להיות מקרי", הודה יורדט. "אם היו עוד 25 בעיטות, זה אולי היה מתאזן".
אבל ככל שכדורגל הנשים ממשיך להתפתח אחרי עשרות שנים של איסור וקיפוח - גם הטכניקה תשתפר, ויופיעו סגנונות בעיטה חדשים. למשל, מה שיורדט מכנה "טכניקה תלויה בשוערת" - בה השחקנית מחכה לראות לאן השוערת זזה, ואז בועטת לכיוון ההפוך.
שיטה זו נפוצה אצל שחקנים כמו רוברט לבנדובסקי וברונו פרננדש, אך כמעט לא קיימת בכדורגל נשים. אף אחת מ-14 הבועטות בדו-קרב אנגליה-שבדיה לא חיכתה לתנועת השוערת. ספרדית אחת שניסתה - מריונה קלדנטיי - נכשלה, כשהשוערת השווייצרית לא זזה עד הרגע האחרון.
ועדיין – אנחנו צפויים לראות בעתיד טכניקה יותר מגוונת אצל נשים, וזה בדיוק מה שעזר לאנגליה לעלות שלב. המגינה האנגלית לוסי ברונז כבשה את הפנדל האחרון של נבחרתה מול שבדיה בבעיטה שנמדדה ב-101 קמ"ש, והסבירה: "צפיתי בכל פנדל שלפני, וראיתי שהשוערת תמיד מזנקת מוקדם. סטטיסטית זה מסוכן לשוערת לא לזוז - אז כן... אני אוהבת מתמטיקה".
