מנור סולומון שוב פצוע, ולא ישחק לפחות בחודש הקרוב. הוא לא יכול לעזור לפיורנטינה בקרבות התחתית באיטליה, ועל הדרך להרשים אותה כדי שתרכוש אותו בקיץ. יכול להיות שבעונה הבאה הוא ייאלץ לחזור לליגת המשנה באנגליה, שבה הצליח במדי לידס. אבל לא, לא יהיה מדובר בהשאלה – אלא בחזרה לבסיס האם, טוטנהאם.
זה רציני לגמרי. תשעה מחזורים לסיום, הספרס נמצאים רק נקודה מעל לקו האדום אחרי רצף של חמישה הפסדים. הם לא ניצחו כבר 11 מחזורים, שיא מועדון. הפעם האחרונה הייתה 0:1 בחוץ על קריסטל פאלאס במחזורי חג המולד, והאוהדים ההמומים קיוו לסגור מעגל בבית ביום חמישי מול אותה יריבה. הם שמחו במשך ארבע דקות בדיוק, אחרי שער יתרון של דומיניק סולאנקה (34). בדקה ה־38 מיקי ואן דה ון גרם לפנדל והורחק, ועד לסיום המחצית פאלאס כבר הובילה 1:3 – תוצאת הסיום.
גם בשנה שעברה טוטנהאם נראתה זוועה בליגה וסיימה במקום ה־17, אבל זהות שלוש היורדות הוכרעה מוקדם והיא לא הייתה בסכנה באף שלב, כך שהשחקנים הקדישו את רוב המאמצים לזכייה בליגה האירופית על חשבון מנצ'סטר יונייטד והשגת הכרטיס לליגת האלופות. הפעם זה לא ככה – ישנו סיכוי מוחשי שהספרס ירדו לראשונה מאז 1977.
והאירוניה – שגם מציגה לראווה את העליונות האדירה של הפרמייר־ליג על פני שאר אירופה – היא שטוטנהאם סיימה את שלב הליגה בצ'מפיונס במקום הרביעי ועלתה ישירות לשמינית הגמר. בעוד שאר היריבות לתחתית באנגליה מתכוננות לעוד משחק מקומי קשוח, הפעם הבאה שבה טוטנהאם תעלה למגרש תהיה ביום שלישי, כאשר תתארח אצל אתלטיקו מדריד... זו עונה תמוהה ומסויטת עבור התרנגולים, שהיו מוכנים למכור ברגע את המקום בין 16 הגדולות של אירופה (גם כך אתלטיקו פייבוריטית ברורה) כדי להבטיח את ההישארות בליגה.
מוריניו לא עזר
קל מאוד להצביע על הרגע שבו הארי קיין עזב לבאיירן בקיץ 2023 כתחילת ההתפרקות, או הירידה בכושר ואז הפרידה בסוף העונה שעברה ממנהיג וכוכב בדמות סון יונג־מין. שניהם יחד היו סופת ברקים שהכניעה יריבות. אבל השורשים מתחילים הרבה לפני כן, כבר בנובמבר 2019.
כחצי שנה לפני כן, מאוריסיו פוצ'טינו הוביל את הספרס לגמר ליגת האלופות. העונה הבאה לא נפתחה טוב, וההנהלה לא היססה להוריד את הגרזן על האיש שהיה אחראי לקבוצה במשך חמש שנים וחצי מעולות. זה היה צעד אכזרי בערך כמו מה שעשתה לסטר לקלאודיו ראניירי בעונה שאחרי האליפות. אבל הבעיה לא הייתה שפוצ'טינו מיצה את עצמו, אלא שהסגל הגיע לתקרה – והמועדון ניסה לתקן את הצרה הלא נכונה.
הצעד הזה הדגיש את הפער שבין השאיפות המגלומניות של היו"ר דניאל לוי לבין יכולת הניהול בפועל. עם סקורר כמו קיין ביד, ואחרי שכמעט הניף את גביע אירופה, לוי חשב שרכש בינוני ופיגורה על כיסא המנג'ר יוכלו לכבוש את העולם. אז ז'וזה מוריניו הגיע במקום פוצ'טינו, לא התאים למועדון בשום צורה והודח. ניסיון כושל קצר עם נונו אספיריטו סנטו החזיר את לוי לשוק מאמני היוקרה, ואנטוניו קונטה העביר שנה וחצי טובה בלונדון – עד שבייאושו מחוסר הווינריות של השחקנים ובניית הקבוצה הלקויה, יצא במתקפה פומבית נגד לוי וההנהלה וסיים את דרכו.
הניסיונות מאז כשלו: אנג'ה פוסטקוגלו הביא את הליגה האירופית אבל שילם על היכולת בליגה, ותומאס פרנק שהצליח עם ברנטפורד החזיק מעט יותר מחצי עונה. וכך הגענו לאיגור טודור, שמונה ב־13 בפברואר והפסיד בינתיים בכל שלושת משחקיו. לוי, אגב, התפטר בספטמבר אחרי 25 שנה בתפקיד, אבל הנזק שגרם למועדון לא יתוקן כל כך מהר.
זה לא שהוא לא הוציא כסף בנדיבות (מיליארד יורו מאז פיטורי פוצ'טינו) – אבל רוב הרכישות הגדולות היו של שחקנים שהצליחו בפרמייר־ליג בקבוצות קטנות יותר, אותו קו מחשבה שהוביל לחלק ממינויי המאמנים, ואותם שמות שהגיעו לחזק התגלו כפציעים, נטולי יכולת מנהיגות או לא עומדים בלחץ. כפי שציינו ב"אתלטיק", ללוי גם היו מגבלות תקציב בשל ההוצאות העצומות על האצטדיון הביתי המפואר שנפתח ב־2019, אבל הוא פיספס בעקביות את ההזדמנות למכור שחקנים בשיאם כדי לממן רכש חדש, והתנהל בצורה שגויה בשוק, חלון אחרי חלון.
אין מדיניות, יש חורים
הקהל להוט לחזרה של פוצ'טינו, והארגנטינאי עצמו לא פסל את הרעיון – אבל יש לו על הראש מונדיאל ביתי הקיץ, כמאמן נבחרת ארה"ב (שרחוקה מלהרשים תחתיו), ורק אחר כך אולי יהיה פנוי. מי יודע אם טוטנהאם תשרוד בכלל בפרמייר־ליג עד אז. ורק לחשוב שלפני עשור בדיוק, תחת פוצ'טינו, בתקופה הזו של העונה טוטנהאם הובילה בסוכנויות ההימורים כמועמדת הראשית לאליפות – זו שהלכה בסוף ללסטר.
הליגה ברחה לטוטנהאם, שלא יכולה לשייט שם כמו בצ'מפיונס – מפעל שבו זכתה להגרלה סופר־נוחה, ניצחה לא מעט יריבות נחותות ממנה (למרות שגם היא לא עברה את מבחן בודה/גלימט וסיימה רק בתיקו בנורווגיה), גברה על קבוצה אירופית מנוסה טובה אחת (דורטמונד) והפסידה לפ.ס.ז' במבחן האמיתי היחיד. בזכות הכסף הגדול, גם ה"קטנות" באנגליה מושכות רכש מעולה. בטן הטבלה, החל מצ'לסי שבמקום החמישי, עמוסה וצפופה בגלל התחרותיות והאיכות, עם קבוצות שמחזיקות בתוכנית מסודרת ותיאבון.
הספרס, מצידם, מנסים לכסות חורים מדי עונה ובקיץ שילמו 120 מיליון יורו על שני פלופים עם אופי בעייתי בדמות צ'אבי סימונס ומוחמד קודוס. הם לא יכולים להתחרות כלכלית בקבוצות שהם שואפים להתחרות איתן, בטח לא להציע אותו אתגר מקצועי לשחקנים המובילים, ובונים מחדש עם כל מנג'ר בניגוד לקבוצות שהם מתחרים איתן באמת. התוצאה היא מנג'ר אבוד, סגל עם רגליים רועדות וקהל שחושש מאוד מאיך שתיראה הטבלה בסוף העונה.
