עולם הכדורגל נפרד מאחד מגדולי הבלמים בכל הזמנים. פרנקו בארזי, קפטן מילאן ונבחרת איטליה ואחד הסמלים הגדולים בתולדות המשחק, הלך לעולמו בגיל 66 לאחר מאבק במחלה. אלפי אוהדים החלו להגיע לאצטדיון סן סירו כדי לחלוק לו כבוד אחרון.
מילאן, המועדון שבו הפך לאגדה, פרסם הודעת פרידה מרגשת: "ההיסטוריה של מילאן בוכה על לכתו של פרנקו בארזי. הדוגמה האישית שלו והחותם שהותיר ילוו את המועדון לנצח. בדיוק כמו החולצה מספר 6, גם המורשת שלו תישאר חלק בלתי נפרד מה-DNA של מילאן. תנחומינו למשפחתו של פרנקו ולכל אוהדי הרוסונרי ברגע הקשה הזה".
"יש אנשים שנכנסים לספרי ההיסטורי בזכות הכישרון שלהם ויש כאלה שעושים זאת בזכות האנושיות שלהם - פרנקו בארזי נכנס בזכות שני הדברים האלה", ספדו ביובנטוס. "זכרו יהיה נצחי".
בשנת 2025 עבר בארזי ניתוח בעקבות גילוי קשרית בריאה, ובחודשים האחרונים המשיך להיאבק במחלה באותה נחישות שאפיינה אותו לאורך כל הקריירה. למרות מצבו הבריאותי, הוא עוד הספיק להופיע בסן סירו ואף נבחר להיות אחד מנושאי הלפיד בטקס הפתיחה של אולימפיאדת החורף מילאנו-קורטינה 2026.
בארזי נולד ב-8 במאי 1960, ובגיל 14 איבד את שני הוריו. זמן קצר לאחר מכן הצטרף למחלקת הנוער של מילאן - המועדון שיהפוך לביתו למשך כל הקריירה. באופן אירוני, דווקא אינטר, הקבוצה שאהד בילדותו, דחתה אותו בטענה שהוא קטן ושברירי מדי. מילאן זיהתה את הכישרון, והשאר הפך להיסטוריה.
בארזי במדי מילאן, הקבוצה בה שיחק לאורך כל הקריירה
(צילום: Nigel Roddis/Getty Images)
את הופעת הבכורה שלו בסרייה א' ערך באפריל 1978 תחת המאמן נילס לידהולם, וכבר בגיל 22 מונה לקפטן הקבוצה. הוא הנהיג את מילאן במשך שנים ארוכות והפך לסמל של נאמנות, מנהיגות ומצוינות מקצועית.
ב-19 עונות במדי הרוסונרי רשם 719 הופעות - יותר מכל שחקן אחר במועדון באותה תקופה - וזכה בשש אליפויות איטליה, שלושה גביעי אירופה לאלופות, שלושה גביעים בין-יבשתיים, ארבעה סופר-קאפים אירופיים וארבעה גביעי סופר-קאפ איטלקיים. לאחר פרישתו החליטה מילאן "להפריש" את החולצה מספר 6, מחווה השמורה לגדולי המועדון בלבד.
בארזי מחמיץ את הפנדל בגמר המונדיאל ב-1994 מול ברזיל
(צילום: Henri Szwarc/Bongarts/Getty Images)
גם במדי נבחרת איטליה הותיר חותם עצום. הוא רשם 81 הופעות, היה חלק מהסגל שזכה במונדיאל 1982 בספרד, ובהמשך הוביל את האזורי כקפטן עד לגמר מונדיאל 1994 בארצות הברית. למרות שהחמיץ את בעיטת הפנדל הראשונה בדו-קרב מול ברזיל, התמונות של דמעותיו לאחר ההפסד הפכו לאחד הרגעים הזכורים בתולדות גביע העולם.
לאחר שפרש ממשחק ב-1997, המשיך לשרת את מילאן בתפקידי ניהול שונים. למעט תקופה קצרה כמנהל מקצועי בפולהאם האנגלית, הוא נשאר נאמן למועדון חייו עד יומו האחרון.
בארזי הותיר אחריו את רעייתו מאורה, שני ילדיהם - אדוארדו וג'אנאנדראה - ומורשת אדירה של מנהיגות, מקצוענות ונאמנות נדירה למועדון אחד. עבור מיליוני אוהדי מילאן, הוא לא היה רק קפטן - אלא הפנים של המועדון במשך יותר משני עשורים.
