נבחרת ישראל נמצאת במומנטום חיובי אחרי ההצגה של ערן זהבי השבוע מול איי פארו, הצגה שהסתיימה ב-0:4 מוחץ ושלושער של החלוץ. הניצחון הזה הציב את הנבחרת במקום השני בבית עם 7 נקודות מארבעה משחקים, בדיוק כמו היריבה הערב (שבת, 21:45) אוסטריה.
אין ספק שהמשחק מול האוסטרים הוא אחד החשובים, אם לא החשוב ביותר בקמפיין. ואם וילי רוטנשטיינר והשחקנים שלו מפנטזים על המקום השני וכרטיס לפלייאוף, ניצחון הוא הדבר היחיד שהם חייבים לשאוף אליו. בשבוע הבא ישראל תפגוש את דנמרק החזקה, שבינתיים נראית בכמה רמות מעל שאר הנבחרות בבית.
אם להיות הוגנים, מול הדנים אין לישראל מה לחפש ואת זה ראינו לא רק בהפסד מולם בארץ, אלא גם בהצלחה הגדולה של דנמרק ביורו 2020, בו הגיעה לחצי הגמר. אותו טורניר הבהיר היטב לאוהד הישראלי גם עד כמה האוסטרים עדיפים על הנבחרת שלנו.
אם בעבר המאבקים מול אוסטריה היו שקולים, ומהשנים האחרונות זכור הניצחון 2:4 בסמי עופר עם השלושער של ערן זהבי, היכולת שהציגו האוסטרים ביורו האחרון הותירה את ההרגשה שהמקום השני לא באמת ריאלי.
השחקנים של פרנקו פודה הגיעו עד לשמינית הגמר והודחו 2:1 על ידי איטליה שעשתה זאת רק בהארכה, לפני שהמשיכה עד הסוף וזכתה בתואר. הסקוואדרה אזורה לא הייתה רחוקה מהפסד ב-90 דקות לאוסטרים העיקשים (שער של מרקו ארנאוטוביץ' נפסל אחרי שהשופט הביט ב-VAR) והצליחה לעלות בסופו של דבר רק בזכות שערים של מטאו פסינה ופדריקו קייזה.
לפני כן, בשלב הבתים, ניצחו האוסטרים 1:3 את צפון מקדוניה, הפסידו 2:0 להולנד וגברו 0:1 על אוקראינה. האם ישראל מסוגלת להתמודד ברמה כזו? קודם צריך להגיע לשם.
לאור ההצלחה היחסית ביורו, פודה לא נזקק לבצע שינויים מרחיקי לכת לקראת המשחקים במוקדמות המונדיאל, אבל צירף לסגל שחקן חדש - הכוכב העולה של הכדורגל האוסטרי, יוסוף דמיר שמגיע מברצלונה.
דמיר (18) ערך את הופעת הבכורה בנבחרת במשחק מול איי פארו במרץ האחרון. שחקן הכנף ממוצא טורקי שכבש בעונה שעברה תשעה שערים ובישל ארבעה ב-32 משחקים במדי ראפיד וינה הספיק מאז לעבור בהשאלה לברצלונה ב' תמורת ח אירו (עם אופציה לרכישה תמורת 10 מיליון אירו) והרשים בהופעותיו במדי הקבוצה הראשונה של המועדון.
דמיר, המשחק בדרך כלל באגף השמאלי, בלט בכל חמשת משחקי ההכנה של בארסה והפגין ביטחון רב בניצחון 0:3 על יובנטוס לפני שבועיים. הוא בישל לממפיס דפאי את השער הראשון, שלח מסירות מסוכנות, איים על השער בבעיטות וגם הבקיע שער שנפסל. בעקבות זאת נכתב בעיתון "ספורט": "קשה להאמין שדמיר ישחק בברצלונה ב', המקום שלו בקבוצה הראשונה".
לפני שבועיים, כאשר ברצלונה סיימה בתיקו 1:1 עם אתלטיק בילבאו בליגה הספרדית, הפך דמיר לשחקן הזר הצעיר ביותר שמשחק בבארסה מאז לאו מסי ב-2004, כשהחליף את מרטין בריית'ווייט בדקה ה-61.
על פי החוזה שנחתם, ברצלונה תוכל לרכוש את דמיר מראפיד תמורת 10 מיליון אירו אם הוא יופיע לפחות ב-20 משחקים למשך 45 דקות ויותר. על פי הדיווחים הקבוצה כבר החליטה לעשות זאת בכל מקרה והמאמן רונלד קומאן היה מרוצה מהופעתו באצטדיון 'סן ממס': "היה לדמיר קשה, כי הוא עדיין צעיר מאוד, אבל זה טוב מאוד בשבילו שהוא ערך את הופעת הבכורה הזו ושהוא מתחיל להתרגל לכדורגל ברמה הגבוהה ביותר".
דמיר עצמו סיפר: "קומאן אמר לי ליהנות, כי לא בכל יום אתה עורך הופעת בכורה במועדון כמו ברצלונה ואני מודה לו על כך. זה כבוד עצום בשבילי לשחק במועדון נהדר כזה. הקצב של המשחק היה גבוה מאוד ולקח לי זמן להתרגל, אבל אחר כך הרגשתי טוב ועכשיו אני רק רוצה להשתפר".
יוסוף דמיר נולד בווינה להורים שהגיעו מהעיר טרבזון שבצפון מזרח טורקיה ובגיל 10 הצטרף לראפיד וינה. כשהיה בן 15 והתאמן עם הקבוצה הראשונה של ראפיד כבר היה ברור שהוא נועד לגדולה.
דמיר הפציץ אז 8 שערים ב-10 משחקים במדי נבחרת הנוער של אוסטריה ו-23 שערים ב-18 משחקים במדי הנוער של ראפיד ורשימת הקבוצות שהתעניינו בו כללה את מנצ'סטר סיטי, מנצ'סטר יונייטד, באיירן מינכן, ריאל מדריד, אינטר, דורטמונד, באייר לברקוזן ורומא, אבל הוא העדיף להגיע לברצלונה.
בגיל 17 ו-3 חודשים כבש במדי ראפיד מול גנט בהפסד 2:1 במוקדמות ליגת האלופות ובכך הפך לאוסטרי הצעיר ביותר שעשה זאת בזירה האירופית מאז 1994. רמון פלאנס, המזכיר הטכני של ברצלונה (האיש שכמעט התמנה למנהל המקצועי של מכבי חיפה לפני מספר שנים), ששאף לצרף שחקנים צעירים בשל המשבר הכספי בו שקוע המועדון, לא פיספס את הכישרון אותו העריך כ"אחד הצעירים הטובים בעולם" ועקב אחריו מספר שנים. כעת הפך דמיר לאוסטרי הראשון שמשחק בברצלונה מאז הנס קרנקל האגדי בשנות ה-70.
אחד הדברים המעידים על הרצינות של ברצלונה בנוגע לדמיר היא העובדה שהוא שיחק עד עכשיו יותר מאלכס קויאדו (22), קפטן ברצלונה ב' המשחק באותו תפקיד ובינתיים אפילו הוזכר כמועמד לעזוב עקב הסיכויים הנמוכים שלו לתפוס מקום בקבוצה הראשונה.
בטורקיה מצטערים: "היהלום שהפסדנו לאוסטרים"
"היהלום שהפסדנו לאוסטרים", נכתב בעיתוני טורקיה על הצעיר המוכשר שהעדיף לשחק בנבחרת המדינה בה הוא מתגורר למרות שהיה רשאי לשחק גם בנבחרת טורקיה.
אז נכון, איש לא מעז להשוות אותו למסי, אבל הכדרורים הסוחפים ברגל שמאל ומגבלת הגובה (1.73 מ') בדומה לפנומן הארגנטינאי, ובמיוחד התזמון של הופעתו לאחר עזיבת הכוכב הגדול, משאירים הרבה מקום לדמיון. ועד שהוא יהפוך סופית לכוכב ברצלונה תהיה לקהל הישראלי הזדמנות לראות אותו בפעולה באצטדיון סמי עופר.