18 שנה אחרי ה-3:3 המיתולוגי והניצחון של ליברפול על מילאן בפנדלים, גמר ליגת האלופות חוזר לאיסטנבול. שוב אנגליה נגד איטליה, אבל מי שמצפה לעוד קלאסיקה צפוי להתאכזב: כל הסימנים - והמספרים - מראים שהערב (22:00) כל הסיפור אמור להיות הרבה פחות דרמטי.
זה יהיה הגמר ה-68 בתולדות גביע האלופות על גלגוליו השונים, וצריך ללכת אחורה הרבה מאוד שנים כדי למצוא פייבוריטית גדולה יותר מאשר מנצ'סטר סיטי מול אינטר. בווינר, למשל, מעניקים לקבוצה של פפ גווארדיולה יחס של פי 1.40 בלבד לנצח ב-90 דקות (לעומת פי 5.90 לאינטר), ופי 1.10 להניף את הגביע בכלל. על פי אתר "ספורטינג ניוז", ב-19 השנים האחרונות, מאז שהנתונים זמינים, לא נרשם בסוכנויות ההימורים הפרש כזה.

הטרבליסטית העשירית?

אבל עוד נחזור לפערי הרמות. בוא נדבר על ההיסטוריה שעל הכף, ונתחיל עם מילת הקסם: טרבל. רק תשע פעמים בהיסטוריה זכתה קבוצה בטרבל האירופי הגדול - אליפות, גביע מקומי וגביע האלופות. סלטיק הייתה הראשונה (1967), באיירן מינכן האחרונה (2020), מנצ'סטר יונייטד האנגלית היחידה (1999). סיטי רחוקה 90 דקות, אולי 120, אולי 120 פלוס פנדלים, מכניסה למועדון האקסקלוסיבי.
מבחינת מאמנים, אף אחד לא זכה בשני טרבלים. פפ, שכבר לקח אחד עם ברצלונה בעונה הראשונה שלו בחליפה (2008/09), יכול לעשות את זה.
אגב, כמו שתראו בגלריה המיוחדת שלפניכם - אינטר לא רק לקחה בעצמה טרבל (2010), אלא גם הפסידה בשני גמרי אלופות שהשלימו טרבל ליריבה שלה (1967, 1972). הערב זה עשוי - או עלול, תלוי בעד מי אתם - לקרות בפעם השלישית.

פפ נגד גווארדיולה

פפ התחיל את קריירת האימון שלו בצורה מזהירה, אבל אחרי שני גביעי צ'מפיונס בשלוש העונות הראשונות שלו, הפקק נסגר. הוא נכשל שוב ושוב עם באיירן, ושוב ושוב ושוב ושוב עם סיטי. האם הלילה תסתיים בצורת של 12 שנה?
אם התשובה תהיה כן, הוא יהיה בסך הכל אחד מארבעה מאמנים שזכו בצ'מפיונס שלוש פעמים ומעלה אחרי קרלו אנצ'לוטי (4), בוב פייזלי (3) וזינדין זידאן (3).

רק זה חסר לו

חוץ מצ'מפיונס, פפ עושה הכל נכון בסיטי: חמש אליפויות בשבע עונות, ו-13 תארים בסך הכל. קשה לבקש יותר, אבל למה לבקש כשאפשר לדרוש: את השייח' מנסור מעניין רק גביע אחד, כזה עם אוזניים גדולות במיוחד.

לא כוחות

הטבלה שלפניכם אולי קצת ארוכה, אבל שווה להתעכב עליה. המסקנה ברורה: אינטר קבוצה גדולה יותר, מפוארת יותר, מעוטרת יותר, עם שלושה גביעי אלופות בארון, שזה בדיוק שלושה יותר מסיטי - אבל כל זה שייך להיסטוריה. היום, זה לא באמת כוחות.
מה עשתה סיטי בעידן גווארדיולה כבר ראינו, אבל גם אם מתמקדים רק בעונה הנוכחית - אחוז ההצלחה, כמות השערים, מספר הספיגות והדרך לגמר - לאוהדי אינטר יש סיבות טובות מאוד להרגיש רע מאוד.
אז המספרים עם סיטי, הכדורגל היפה עם סיטי. ומה עם הגביע?