הדבר הכי גרוע שהיה יכול לקרות לוויניסיוס ג'וניור בשנתיים האחרונות לא היה המשך קמפיין הגזענות כלפיו מצד אוהדים בכל רחבי ספרד. קמפיין שאמנם לא דיגדג את 2023, השנה שבה דמותו נתלתה מגשר במדריד, אבל המשיך לכרסם בו ללא רחמים בקריאות, בנהמות, בכינויים.
וגם לא ההעברה המתוקשרת של קיליאן אמבאפה מפריז למדריד. זו העברה שפגעה באגו של ויניסיוס: הוא הוכיח את עצמו בריאל, הוא הוכיח את היכולות שלו כאינדיבידואל וכקבלן ראשי של תארים, והוא קיבל את החולצה מספר 7, מספר סימבולי בבירה הספרדית. ויניסיוס קיבל את הדין. אמבאפה הוא כוכב ענק, והוא כלי שיווקי ממגנט, וככה זה בריאל. ועדיין, ברור שזה מכרסם בוויניסיוס. הוא עדיין מקבל את הסולואים שלו, אבל הוא לא כנר ראשון בפילהרמונית של מדריד. ההיררכיה ברורה.
אל תחמיצו: 1:2 לריאל מדריד בקלאסיקו גדול
(באדיבות ONE)
הדבר הכי גרוע שהיה יכול לקרות לוויניסיוס בשנתיים האחרונות, היה דבר שכל כדורגלן דווקא חולם עליו: זה קרה כשהמועדון כקולקטיב, החליט שאף אחד מנציגיו לא יגיע לטקס כדור הזהב הלפני אחרון בפריז, במחאה על אי־בחירתו של ויניסיוס לתואר (רודרי זכה).
זה היה רגע ואקט מרגשים של תמיכה. אבל זה היה גם הרגע שאחריו ויניסיוס איבד שליטה, שם את עצמו מעל המועדון, בתהליך מכוער שהגיע לשיאו בתקרית החילוף שלו בדקה ה־72 בקלאסיקו האחרון כשהוא מתפרץ ומקלל את המאמן צ'אבי אלונסו, מקשר בפורטוגזית בין אמו של המאמן לבין המקצוע העתיק בעולם, וכל זאת מול עיניהם המשתאות של עשרות אלפי האוהדים המקומיים, ותוך ביזוי כבודו של השחקן שהיה אמור להחליף אותו, בן ארצו רודריגו.
מדובר בתקרית חמורה, ששברה את שיאי הגינוי כלפי ויניסיוס גם מצד העיתונאים והאוהדים הכי פטריוטיים במדריד. אמנם הוא פירסם התנצלות מפורטת אתמול (בין השאר, האשים את ההתפרצות בתשוקה וביצר התחרותי שלו), אבל הטעם הרע נשאר. על היכולות של ויניסיוס אין בכלל שאלה, מדובר בשחקן שהוא בעשירייה המובילה בעולם מבחינה מקצועית, אבל לא ברור אם ריאל, חוות הפרימדונות המוצלחת ביותר על הפלנטה, יכולה להרשות לעצמה את התיאטרליות שלו, את הערעור הפומבי על אלונסו. לא ברור אם ויניסיוס נותן לריאל יותר, או לוקח ממנה. לא ברור אם העתיד של ויניסיוס נמצא בכלל בסנטיאגו ברנבאו.
עצבים וכפכפים
מדובר ברגע ספורטיבי אבסורדי. ריאל ניצחה את היריבה הכי מרה שלה 1:2, במשחק שבו היא הייתה אמורה לפרק את ברצלונה לפחות בשלושה שערים, בתצוגה דומיננטית שהרחיבה את הפער ביניהן לחמש נקודות, אבל אף אחד לא התעסק בניצחון, ביכולת או בפער בפסגה, אלא רק בוויניסיוס.
כשהשלט מספר 7 היבהב ליד השופט הרביעי, הברזילאי תהה לפחות ארבע פעמים "אני?" והמשיך להביע את חוסר שביעות רצונו. עד שהגיע לקווים, אפילו צ'אבי אלונסו איבד מעט מקור רוחו הידוע ואמר לו "אולי מספיק, ויני, לעזאזל". ויניסיוס ירד לספסל והמשיך: "תמיד אני. אני עוזב את הקבוצה. יותר טוב אם אני אלך", ואז ירד לחדר ההלבשה, רק כדי לחזור אליו אחרי כמה דקות עם כפכפים לרגליו, כאילו דבר לא קרה.
התקרית ביום ראשון היא שיאו של תהליך של עימות בין השחקן והמאמן, תהליך שהחל להתפתח כמעט מיד לאחר שריאל החתימה את אלונסו ביוני. חודש לאחר מכן, המאמן היה קרוב להדיח את ויניסיוס מההרכב לפני משחק חצי הגמר באליפות העולם למועדונים נגד פ.ס.ז', ורק פציעה של טרנט אלכסנדר־ארנולד מנעה זאת. עדיין, ויניסיוס הוצב בכנף ימין במקום בכנף שמאל שבה הוא רגיל ללהטט, ניסיון שנגמר בכישלון צורב ובהפסד 4:0.
יותר ויותר קולות, בהם של טוני קרוס, חברו של ויניסיוס בריאל לשעבר, הביעו הבנה לתגובה של הברזילאי וטענו כי היא מוכיחה כמה אכפת לו כספורטאי – אבל באותה נשימה קרוס והאחרים טענו כי הצורה שבה הגיב, והעובדה שהשפיל את אלונסו ורודריגו, מחייבת טיפול בניהול העצבים שלו
"זאת לא תהיה עונה קלה", התבטא ויניסיוס כמה ימים לאחר התבוסה, ודייק: הוא לא סיים 90 דקות בשלושה משחקים ולא עלה בהרכב בשלושה משחקים נוספים. ב־20 בספטמבר ריאל ניצחה את אספניול 0:2, במשחק שבו ויניסיוס הוחלף בדקה ה־77. הברזילאי הביע כבר אז את אי־שביעות רצונו בצורה פומבית. "זוהי תגובה נורמלית לשחקן. אף אחד לא רוצה לרדת מהדשא", הגיב אז אלונסו. אחרי התקרית ביום ראשון, אלונסו אמר: "עשינו דברים נהדרים ו־ויני היה שותף להם. אנחנו בטוח נדבר על התקרית, אבל באופן פרטי. אני לא רוצה להעיב על הדברים הנהדרים שעשינו".
התגובות בקרב גורמים במועדון ובתקשורת במדריד מעורבות. חלק לא קטן מהמעורבים מצדיקים את השחקן. היכולת וההשפעה שלו מצדיקים את הישארותו על המגרש לאורך 90 דקות. הם מביאים כדוגמה את המשחק האחרון: ויניסיוס היה מהשחקנים הבולטים ביותר והתחיל את המהלך שהסתיים בשער הניצחון של ג'וד בלינגהאם – ועדיין הוא הוחלף.
אבל גם לתומכים הכי מובהקים שלו ברור שכל ההחלטות של אלונסו הן מקצועיות, ושאם ריאל תצטרך לבחור בין אלונסו לוויניסיוס, היא תבחר בראשון. כל מי שהתייחס מקצועית לחילוף בעיתונות הספרדית הצדיק את החילוף בטענה שוויניסיוס הפסיק למלא את תפקידו ההגנתי.
אלונסו הוא שחקן עבר מפואר בקבוצה, הוכיח את עצמו בגרמניה והוא הגיע למדריד כאנטיביוטיקה לעידן לאמין ימאל בברצלונה. הוא שם כדי להישאר. גם בריאל של פלורנטינו פרס והערצת הגלאקטיקוס, ברור שאם ויניסיוס יערער על מעמדו של אלונסו (אחרי שעשה זאת לקרלו אנצ'לוטי בשנה שעברה), כל מאמן עתידי יבין לאיזו ביצה הוא נכנס. על ההעדפות של ריאל בסכסוך הזה, ניתן ללמוד מכך שהמועדון הפסיק את המו"מ על החוזה העתידי של ויניסיוס (החוזה הנוכחי יסתיים ב־2027). בינתיים, מספר כלי תקשורת בספרד מדווחים על רצונו של ויניסיוס לעזוב כבר בינואר.
תחזיקו אותו
יותר ויותר קולות, בהם של טוני קרוס, חברו של ויניסיוס בריאל לשעבר, הביעו הבנה לתגובה של הברזילאי וטענו כי היא מוכיחה כמה אכפת לו כספורטאי – אבל באותה נשימה קרוס והאחרים טענו כי הצורה שבה הגיב, והעובדה שהשפיל את אלונסו ורודריגו, מחייבת טיפול בניהול העצבים שלו. הטענה מקבלת משנה תוקף לאור העובדה שוויניסיוס היה אחד מהשותפים למהומה שפרצה בסיום בין שחקני הקבוצות. הוא אף ספג כרטיס צהוב לאחר שניסה לסגור חשבון עם ימאל, שהתבטא בצורה מבזה כלפי שחקני ריאל לפני המשחק, ונעצר בכוח על ידי שחקנים אחרים.
אולי התוצאה הייתה טובה לריאל, אבל הרבה פחות עבור הקייס של ויניסיוס. שבעה משמונת המאמנים האחרונים של ריאל הפסידו בקלאסיקו הראשון שלהם. אלונסו ניצח בצורה משכנעת, תוך שהוא מציב מערך שחיסל כמעט לחלוטין יוזמות של ברצלונה. יותר מכך, המשחק והאסטרטגיה של אלונסו (והעבר שלו בתפקיד דומה), החזירו לתמונה את בלינגהאם, שמעבר לכיבוש גם בישל בגאונות את השער הראשון של אמבאפה. בתמונה הכללית, ולמרות האהדה העצומה כלפי ויניסיוס מהיציעים, בלינגהאם הוא גורם חשוב ויציב יותר ממנו, בעיקר אחרי הוואקום שנוצר במרכז המגרש בעקבות העזיבה של לוקה מודריץ' והפרישה של קרוס.
חייבים לתת גם קונטקסט להתנהגות של ויניסיוס. ילדות לא קלה, אווירה מאוד עוינת, מעבר בגיל מאוד צעיר ליבשת שונה, משא כבד של ציפיות על כתפיים של נער, ויחס מחפיר וגזעני כלפיו מצד היציעים. אלו עובדות שייצרו אצל ויניסיוס הרגשה של "אני נגד כל העולם", התחושה הזאת קיבלה חיזוק כשוויניסיוס, שהרגיש שהוא מתקרב להיות מספר 1 בעולם, ראה את ריאל מחתימה את אמבאפה והופכת אותו למספר 2 בסגל. עכשיו, העיתונות שמתפקדת כשופר של המועדון, מפרסמת שריאל לא תסרב למועדון שיציע עבור ויניסיוס 250 מיליון יורו.
אין מועדון בעולם שמתקרב לריאל מדריד בקורת הגג שהכוכבים מקבלים. אין אף מועדון אחר שיודע איך לטפל בערימת האגואים הזו. אבל המסר שריאל נתנה בחרם על הכדור הזהב ב־2024 היה שגוי, מסר ששבר את הטאבו לפיו אף כוכב אינו גדול או זוהר יותר מהמועדון.
זאת לא הפעם הראשונה ולא הפעם האחרונה שבה שחקן כדורגל שם את האגו שלו לפני טובת הקבוצה, אבל הצורה שבה ויניסיוס עשה זאת, ובעיקר המעמד והמצב (יתרון שברירי של ריאל בקלאסיקו), רומזים כנראה שהמתקפה ההיסטרית שלו, האינדיבידואליות שלו אל מול הקולקטיב של אלונסו, הייתה אקורד הסיום של ויניסיוס בריאל.
פורסם לראשונה: 01:30, 30.10.25
