"תודה לכדורגל!", אמרו בסיום תקציר המשחק בין ברצלונה לריאל מדריד בגמר גביע המלך. בהחלט תודה לכדורגל על משחק תשוקתי מהנה ומרגש נוסף. תודה לכדורגל על מגוון קבוצות, צבעים וסגנונות, כולל את הדגלים והאווירה במשחקים בינלאומיים המרגשים אותי, גם בתקצירים.
בכלל, עברתי לראות יותר תקצירים ממשחקים, מודה. הייתי מכור למסכים וכחלק מהשינוי העמוק והמרגש בחיי, גם שעות במסך ירדו. מודה גם שאחת הסיבות שאני ממעט לראות משחקים שלמים, זו ההגזמה של חשיבות המשחק, בטח ובטח בתקופה כזו סוערת. אולפנים לפני וניתוחים אחרי, כבר יצאו ממש מהסיסטם. הכותרות והדרמה והציונים סביב כל משחק, יצאו לדעתי מכל פרופורציה, ובתוך זה עצוב לי ממש שיש הרבה שיפוטיות וחריצת גורלות על קבוצות, מנהלים, בעלים, מאמנים ושחקנים.
יש משחקים שבהם השדרן מדליק את הפרשן וזה נהיה גלגל שלילי, שלא קשור למהות המשחק. רק השבוע שמעתי כמה משפטים קשוחים, שאין מקום לצטט. וואלה, לא כיף לראות משחק ככה. רחוק מכיף, ההפך מכיף. אגב, חבר שהוא כתב ספורט והיסטוריון, סיפר לי שהפרשן החל להצטרף לשדרן במשחקי פוטבול רק בגלל החוקים המסובכים, ומשם זה התגלגל. אבל כדורגל, בינינו, זה משחק פשוט ורק חגיגה של החיים. כשמתחילה השליליות, זה צורם באוזן וכואב בלב ומעל הכול, מבריח.
ושלא אהיה צדקן, הייתי כזה גם, שפטתי, ביקרתי, חפרתי על כל מהלך של שחקן, מאמן, קהלים, בוסים ואת השופטים שפטתי וגם לנותני הציונים חילקתי ציונים. למזלי פרשתי, תליתי את הנעליים של השופט, והיום אם אני רואה משחק, זה רק מתוך תשוקה לכדורגל וכשיש אווירה טובה גם בשידור עצמו.
תודה לכדורגל, המשחק שנתן לי אוויר ושעות של חוויה בילדות כשבבית היה אי שקט. רצתי לי במגרשים שעות על גבי שעות, בהפסקות ועד אחרי השקיעות, ואיך שהייתי מתרגש מכל איתות במגרש, בשירים ושערים ברדיו, ושנים של צפייה של במשחקים במסכים ובמגרשים.
תודה לכדורגל על התשוקה הטהורה. המשחק עצמו, פשוט וקסום. תביאו לנו עוד מזה, ואמוס.
תודה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
