זה די מצחיק שספ בלאטר, האיש שבתקופת הנשיאות שלו פיפ"א הפכה לארגון סופר־מושחת ועמוס שערוריות, מחליט פתאום לגדל מצפון כשזה נוח לו: הקול שלו הוא אחד הבולטים בגל של השבוע האחרון, של רבים הקוראים להחרים את המונדיאל הקיץ בגלל ההתנהלות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
בלאטר ציטט בפוסט ב־X את מארק פית, עורך־דין שווייצרי שעמד בראש הוועדה שביצעה מהפכה ניהולית בפיפ"א בעבר: "'יש לי רק עצה אחת עבור האוהדים – תתרחקו מארה"ב!' אני חושב שהוא מטיל בצדק ספק בגביע העולם הזה".
הסיבות למחאה מגוונות – יש כאלו בעולם הזועמים על המדיניות הנוקשה של טראמפ כלפי מהגרים, אחרים כועסים על איסור הכניסה למדינה של אזרחים ממדינות שונות או היחס של השלטונות כלפי טרנסג'נדרים, ובחודש האחרון התפוצצה סוגיית גרינלנד, ובאירופה רותחים על הכוחנות שהנשיא מפגין בניסיון להשיג שליטה על הנכס האסטרטגי.
מנגד ניצב נשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו, שהפך בשנה האחרונה לבסטי של טראמפ ואין שום סיכוי שהקריאות האלו יזיזו לו את קצה הציפורן.
"להשפיל את טראמפ"
אם המונדיאל בקטאר לא הוחרם על ידי אף נבחרת, למרות קמפיין של שנים שהובילו בריטניה ומדינות סקנדינביה וזכה לתמיכה של התאחדויות, אז אל תצפו שזה יקרה הפעם. אוקה גטליך, נשיא סנט־פאולי וסגן נשיא ההתאחדות הגרמנית, דיבר השבוע על כך שיש היגיון בחרם ("המצב חמור יותר כיום מאשר ב־1980, כשהמערב החרים את אולימפיאדת מוסקבה"), ומיד זכה למתקפה כוללת מאנשי הכדורגל במדינה, מה שהוביל אותו לסגת ולהסביר שזו לא הייתה כוונתו.
ארה"ב חזקה מדי ספורטיבית ופוליטית, ובכירים בענף מכל העולם לא מעוניינים להיכנס לנושא הזה. השטף מגיע ממקומות אחרים, מפוליטיקאים שמנסים לגזור קופון ומארגונים אזרחיים, שפונים לקהל ולא לשחקנים בניסיון לייצר מומנטום ולהפעיל לחץ ציבורי על ארה"ב דרך אג'נדות ליברליות.
כך למשל, חברי פרלמנט בבריטניה ובצרפת קראו לחרם במטרה "להשפיל את טראמפ", שתי קבוצות גדולות של אוהדים להט"בים מאנגליה וגרמניה הצהירו כי לא ייסעו לטורניר, והמליצו לכל חברי הקהילה הגאה להימנע מהגעה לארה"ב. הארגון האנגלי מסר כי "קיים סיכון גבוה לכך שחברינו הטרנסים יחוו אפליה ואלימות במונדיאל".
בהולנד הלכו רחוק יותר, וכ־150 אלף איש חתמו על עצומה הקוראת לנבחרת האורנג' להחרים את המונדיאל במחאה על "ההתערבות הצבאית האמריקאית האגרסיבית", אזכור למבצע לתפיסת נשיא ונצואלה ניקולס מדורו.
אבל הכדורגל בכל המדינות האלה – בעיקר ממערב אירופה – גדול הרבה יותר מגרינלנד. כפי שאמרה שרת הספורט הצרפתייה, מרינה פרארי: "אין לנו שום רצון להחרים את התחרות הגדולה הזו. אני מאמינה בהפרדה של ספורט מנושאים אחרים. גביע העולם הוא אירוע חשוב עבור חובבי הספורט".
