קשר נבחרת דנמרק כריסטיאן אריקסן חב את חייו לקוצב דפיברילטור שהושתל בגופו בעקבות דום הלב שעבר ביורו 2021. אתמול - לאחר שאריקסן אחז בחזהו וצנח לדשא בדקה ה-65 של משחק ידידות מול אוקראינה - הקוצב הציל את חייו. הקשר פונה לבית החולים בהכרה מלאה ובמצב יציב. רופא נבחרת דנמרק, מורטן בואסן, אישר כי הדפיברילטור המושתל הוא שפעל.
"בלי המכשיר הזה הוא לא היה בין החיים", אומרת ד"ר שירית כזום, מומחית קרדיולוגיה ורפואת ספורט בבית החולים בילינסון. "אחרי האירוע ביורו, ערכו לאריקסן הערכה רפואית ובגלל החשש שהפרעת הקצב תחזור, הושתל בגופו קוצב דפיברילטור - ICD - שנותן הלם חשמלי פנימי ומפסיק הפרעות קצב מסכנות חיים ברגע שהן מתרחשות. ייתכן שיש מחלה כלשהי שגרמה להתמוטטות הראשונה, אך זה לא נחשף לציבור".
ד"ר שירית כזום, מומחית קרדיולוגיה ורפואת ספורט בבית החולים בילינסון, אמרה על המקרה שעלה אתמול לכותרות: "ב-2005 פורסמו ההנחיות בכל הנוגע לחזרת ספורטאים תחרותיים לפעילות גופנית כשיש להם קוצב לב ודפיברילטור. למרות שזה לא נחשף, ייתכן שיש מחלה כלשהי שגרמה להתמוטט בפעם הראשונה בטורניר היורו. אחרי המקרה הזה, ערכו לו הערכה רפואית ובגלל החשש שהפרעת הקצב תחזור, משתילים כמו אצל אריקסן קוצב דפיברילטור שנקרא icd , שנותן בעצם מכת חשמל פנימית ומפסיק הפרעות קצב מסכנות חיים ברגע שהן מתרחשות, ומונע תמותה. זו הצלת חיים.
עד 2005, ספורטאים שהושתל להם ICD נפסלו מספורט תחרותי. אך פרופ' רחל למפרט מאוניברסיטת ייל הובילה שינוי בגישה: היא בדקה את שיעור חזרת אירועי הלב בקרב 440 ספורטאים עם קוצב ומצאה כי 90% לא חוו אירוע חוזר או מסכן חיים. המסקנה - ניתן לחזור לפעילות ספורטיבית מקצועית באופן בטוח, בכפוף לאמצעי זהירות הכוללים הכנה פסיכולוגית, ניטור ובדיקות מאמץ.
2 צפייה בגלריה
ד"ר שירית כזום-בייזר, מומחית לקרדיולוגיה ורפואת ספורט בבילינסון מקבוצת כללית
( צילום: אוריאל כהן)
"במקרה של אריקסן צריך לבדוק למה הופעל המכשיר", מסבירה ד"ר כזום. "אם מדובר בהפרעת קצב אמיתית - זו הפעלה מוצדקת. אם המכשיר זיהה בטעות הפרעת קצב שלא הייתה - ייתכן שיש לשנות את הגדרותיו. אולי הוא חטף הלם חשמלי ממקור חיצוני שגרם למכשיר להגיב. בפני אריקסן עומדת עכשיו סדרה של בדיקות שיכולות להימשך כשלושה חודשים".
לצד הבדיקות הרפואיות, ד"ר כזום מדגישה גם את הממד הנפשי. "מדובר באירוע טראומטי, גם אם מדובר בתקלה טכנית בלבד. ספורטאים עם ICD אמורים להיות מוכנים פסיכולוגית לאפשרות שהמכשיר יופעל - זה חלק מההכנה. אריקסן יודע שבלי הקוצב הוא לא היה בין החיים, ועם זאת בחר לחזור ולשחק. הוא הוכיח שהוא מוכן לקחת את הסיכון מאשר להפסיק לעשות את מה שהוא אוהב".
