המאבק על כדור קרן בפרמייר-ליג כבר מזמן לא מסתכם במיקום, ניתור ותזמון. בעונה שעברה נדמה היה שבחלק מהמשחקים הרחבה הפכה לזירת התגוששות של ממש: שחקנים אחזו ביריבים, משכו בחולצות, דחפו ונאבקו זה בזה עוד לפני שהכדור הגיע לאזור המסוכן.
הבעיה הפכה משמעותית כל כך עד שגם מאמנים ושחקנים החלו להתלונן על כך שהשופטים פשוט מעדיפים לא להתערב. בפברואר, אחרי משחק טעון מול מנצ'סטר יונייטד, מאמן אברטון דייויד מויס מתח ביקורת חריפה על ההתנהלות. "אתה מקבל את התחושה שהשופטים באמת לא רוצים להיות מעורבים באף אחד מהמקרים האלה", אמר מויס. "זה ממש גרוע שהם לא ניסו להתמודד עם זה".
כמה חודשים לאחר מכן הגיעה אחת הדוגמאות הבולטות ביותר. במשחק בין ווסטהאם לארסנל נפסל בתוספת הזמן שער שוויון של "הפטישים" לאחר בדיקת VAR, כאשר במקביל התרחשו ברחבה לא פחות מחמישה אירועים שבהם ניתן היה לטעון לעבירה.
הפעם, החליטו באנגליה שלא להתעלם.
פחות אזהרות, יותר שריקות
לקראת העונה החדשה, השופטים בפרמייר-ליג קיבלו הנחיה ברורה: להיות אקטיביים ותקיפים יותר בכל הקשור לעבירות ללא קשר ישיר למאבק על הכדור.
חוקי המשחק עצמם לא השתנו. הדגש הוא על האופן שבו השופטים יאכפו אותם. ההתמקדות תהיה בעיקר במה שמוגדר כ"פעולות אחיזה בעלות השפעה ממשית". הכוונה היא למקרים שבהם שחקן מונע מיריב להגיע לכדור או משפיע באופן משמעותי על המהלך באמצעות אחיזה, משיכה או ריתוק.
ארסנל ניצחה גם במספר השערים שכבשה ממצבים נייחים
(צילום: AP Photo/Kin Cheung)
בין היתר, שחקן צפוי להיענש כאשר הוא מתמקד ביריב ולא בכדור, אינו מנסה לשחק או להגיע אליו, אוחז ביריב בשתי ידיו או מבצע אחיזה ממושכת ומשמעותית בגופו או בבגדיו. המשמעות ברורה: אם שחקן מפנה את גבו לכדור הקרן וכל מטרתו היא למנוע מיריב לנוע, השופט אמור לשרוק.
הווארד ווב, ראש מערך השיפוט באנגליה, הסביר כי המטרה היא לשנות את התנהגות השחקנים. "אנחנו מנסים לגרום לשופטים להיות בטוחים ככל האפשר כשהם מענישים את מה שהם רואים", אמר. "פחות אזהרות, יותר עבירות שנענשות. אם נראה ירידה בעבירות שנענשות, היא צריכה להיות תוצאה של שינוי בהתנהגות השחקנים ולא של הפסקת האכיפה מצדנו".
אחת הסוגיות המרכזיות היא ההגנה על השוערים במצבים נייחים. במונדיאל האחרון נרשמה ירידה במספר מקרי ההתגוששות סביב קרנות, כאשר השוערים זכו להגנה משמעותית יותר. בפרמייר-ליג, עם זאת, לא מתכוונים ללכת רחוק כל כך.
ראש מערך הסיפוט באנגליה. הווארד ווב
(צילום: AFP)
לא כל מגע עם שוער יוביל לפסילת שער. במקרים שבהם השוער אינו משחק בכדור והמגע אינו משמעותי, השער עדיין עשוי להיחשב חוקי. "אנחנו עדיין שומרים על סף גבוה", הבהיר ווב. "מגע הוא עדיין חלק מהמשחק".
אבל כאשר שחקן ממש מגביל את תנועת השוער - למשל באמצעות אחיזה בזרועו - ההתייחסות תהיה שונה. זה בדיוק מה שקרה במקרה של שוער ארסנל, דויד ראיה, מול ווסטהאם בעונה שעברה.
ארסנל תיפגע?
לשינוי עשויה להיות השפעה משמעותית על הקבוצות, במיוחד לנוכח החשיבות ההולכת וגדלה של מצבים נייחים בכדורגל המודרני.
בעונה שעברה נכבשו בפרמייר-ליג 269 שערים ממצבים נייחים, לא כולל פנדלים ובעיטות חופשיות ישירות. מדובר ב-25.7% מכלל השערים - השיעור הגבוה ביותר מבין חמש הליגות הבכירות באירופה.
איך זה ייגמר הפעם מצד ארסנל?
(צילום: Shaun Botterill/Getty Images)
ארסנל הייתה המלכה הבלתי מעורערת של התחום עם 25 שערים ממצבים נייחים. גם בהגנה היא הייתה מצוינת וספגה שבעה שערים בלבד במצבים כאלה - הנתון הטוב בליגה.
מנצ'סטר יונייטד הייתה במקום השני עם 21 שערים, וטוטנהאם כבשה 19. מן הצד השני, ליברפול ספגה 19 שערים ממצבים נייחים - הכי הרבה בפרמייר-ליג. צ'לסי וניוקאסל ספגו 17 כל אחת.
הידוק האכיפה עשוי לשנות את המאזן הזה. קבוצות שהסתמכו על מאבקים פיזיים בתוך הרחבה יצטרכו למצוא פתרונות אחרים, בעוד שקבוצות שסבלו מהגנה לקויה במצבים נייחים עשויות להרוויח.
האתגר של השופטים יהיה לא פשוט: מצד אחד, למנוע את התופעה שהפכה את הרחבות לזירות היאבקות; מצד שני, לא להפוך כל מגע קטן לפנדל או לפסילת שער. "המגע עדיין חלק מהמשחק", מזכיר ווב, והמשפט הזה אולי מסכם את כל המהפכה.
