במשך 17 דקות קסומות, וולפסבורג הייתה אתמול בעננים. דז'נאן פייצ'ינוביץ' מצא את הרשת באליאנץ ארנה בדקה ה־13, השווה ל־1:1 מול באיירן מינכן ונתן קצת רוח גבית לקבוצת התחתית. בדקה ה־30 באיירן חזרה להוביל. זה נגמר ב־1:8 לאלופה.
האליפות של לברקוזן לפני שנתיים הייתה פאטה מורגנה. מי שהאמין שמדובר בעידן חדש בבונדסליגה, קיבל במהירות נסיגה שלה ושל שאר הטוענות לכתר, שהשאירו לבאיירן את הדרך פתוחה – והמשחק אתמול היה רק דוגמה אחת להתבטלות של היריבות המקומיות מול קבוצה שלא שייכת למעמד. הרי העונה התחילה עם 0:6 של הבווארים על לייפציג במשחק הפתיחה, אותה לייפציג שמאז רצה חזק מאוד, מדורגת במקום השלישי וכנראה תחזור בשנה הבאה לליגת האלופות. פעמיים בשנה, שאר הגרמניות נכנסות ל־90 דקות של יקום מקביל בו אין להן שום כוח, וכשהן מסיימות עם הסיוט העונה נמשכת כסדרה.
ב־16 מחזורים, לבאיירן יש שמינייה, שישייה, שתי חמישיות ושלוש רביעיות, והיא עומדת על 63 שערים – כלומר, מרחק מילימטרים ממוצע עגול של ארבעה שערים למשחק. שיא הליגה עומד על 101 שערים בעונה, אבל נראה שהוא עומד להימחק באכזריות, לאור העובדה שרק במחזור הבא באיירן תגיע לאמצע הדרך. המגרש הביתי חם במיוחד, ובאיירן השוותה את השיא של ורדר ברמן מ־1984/85, של 24 משחקי בית רצופים עם שני שערים או יותר. באופן אירוני, דווקא האחרונה מיינץ היא אחת מהשתיים שחילצו מבאיירן תיקו, אבל זו סטיית תקן חסרת חשיבות. הפער מדורטמונד השנייה כבר עומד על 11 נקודות, ובאיירן צפויה להבטיח את התואר מוקדם מאוד.
כמובן שיש לבונדסליגה נסיבות מקילות – באיירן חזקה בטירוף וגם בליגת האלופות היא מדורגת שנייה ומבקיעה שלושה שערים למשחק, אבל יש פער בין הפסדים לביזיונות. וחלק מהקרדיט שמגיע לבאיירן על האיכות שלה, על העבודה המצוינת שעושה המאמן וינסנט קומפאני, מדולל בגלל שרשרת ניצחונות הענק שבנקודה מסוימת הופכים ממבדרים למגוחכים.
4 צפייה בגלריה
האליפות לפני שנתיים הייתה פאטה מורגנה. שחקני לברקוזן אחרי ההפסד 4:1 לשטוטגרט בשבת
(צילום: Lars Baron/Getty Images)
כבר בשלב מוקדם של העונה, האקס טוני קרוס אמר: "בתור שחקן, תמיד שנאתי שאמרו שנזכה באליפות בוודאות, אבל אני חושב שבאיירן תזכה כבר במארס או אפריל. העונה זה פשוט ברור. יש לה פער יותר מדי גדול על כל האחרות, אף אחת לא תבחן אותה ברצינות".
אז לאוהדי באיירן חם בלב, אבל הליגה הגרמנית סובלת מכך, ומשלמת מחיר. גם באיירן עצמה: היא תמיד רוכשת את הכוכבים של היריבות, באופן מסורתי, אבל שרשרת של שמות גדולים בחרו לצאת החוצה בשנים האחרונות למרות העניין מהאלופה. שחקן העבר דווייט יורק הסביר שהמועדון כבר לא מושך כל כך עבור שחקני הבונדסליגה, וסיפור לנארט קארל היה צעד קיצוני נוסף שחיזק את הנקודה: הפנומן בן ה־17, שפורח העונה במדי באיירן, הרתיח את האוהדים אחרי שאמר בפומבי כי הוא חולם לשחק בריאל מדריד. למרות ההתנצלות המאולצת של הילד, אין ספק שגם מהעיניים של כישרונות מקומיים באיירן היא כבר לא פסגת השאיפות.
אין מה לעשות, המפעל המקומי לא מעניין יותר, וזה מדאיג אפילו פטריוט באיירני כמו אוליבר קאן, בעבר מנכ"ל המועדון. עוד לפני תחילת העונה הוא הזהיר: "היעדר התחרות במאבק האליפות צריכה להדאיג אותנו. הזכיות של באיירן לא בריאות לליגה. התחרויות החיצוניות מכניסות לה יותר ויותר כסף, והפער הגדול. מאבק האליפות הפך למשעמם".
