אם בעונה שעברה האליפות של אוניון סן־ז'ילואז הבלגית שברה עבורה בצורת של 90 שנה, אז עכשיו, בלי המשא על הכתפיים, הדברים הולכים חלק יותר. אף אחד כבר לא יופתע או ידבר על הרומנטיקה אם היא תזכה בתואר – מדובר בקבוצה הטובה ביותר בבלגיה כבר תקופה ממושכת. אחרי 15 מחזורים השנה היא מוליכה בפער של ארבע נקודות על קלאב ברוז' (ולא שוכחת שבהמשך מגיע הקיזוז), למרות העומס הכבד מהופעת הבכורה בליגת האלופות, שם צברה ניצחון ושלושה הפסדים ותתארח הערב (שלישי, 19:45) אצל גלאטסראיי.
ובתוך המציאות ההישגית החדשה במועדון בן ה־128, שרוב קיומו היה אנונימי וזניח, ענאן חלאילי (21) הולך ומתעצם. כשרק הגיע בקיץ 2024 עבור 7.5 מיליון יורו, הסכום הגבוה ביותר שסן־ז'ילואז שילמה אי פעם עבור שחקן, ההתחלה הייתה מהוססת ולא היה בטוח שהוא כבר מוכן לאירופה אחרי הפריצה המסחררת בנבחרות הצעירות ובמכבי חיפה. מעט יותר משנה לאחר מכן, איש לא זוכר את ההתאקלמות. חלאילי הוא חד־משמעית אחד מהשחקנים המובילים של אלופת בלגיה, אתר "טרנספרמרקט" כבר מעריך את שוויו ב־10 מיליון יורו, ואפשר לראות את ההתקדמות המקצועית בבירור.
מעבר לעובדה שהוא באנקר בהרכב, חלאילי מוביל את הקבוצה שלו בחלק מהקטגוריות המשמעותיות: הוא חילק הכי הרבה מסירות מפתח העונה, והתמקם ראשון גם בדריבלים, כדורי רוחב מדויקים וחילוצי כדור – רשימה מגוונת מאוד. אבל הדירוג שלו במקום השלישי במדד אחר מדבר חזק יותר מאשר כל הפסגות: תיקולים מוצלחים. זה השינוי הגדול ביותר שהתרחש בחודשים האחרונים אצל חלאילי, שהופך אותו לשחקן שלם יותר וגם לא מאפשר יותר תירוצים למאמני הנבחרת שנהגו להשתמש בו רק במערכים מסוימים – הוא התפתח לקיצוני ימני יעיל יותר בזכות הבנה הגנתית משופרת.
ומה עם הגולים?
המאמן הקודם, סבסטיאן פוקוניולי, השתמש בחלאילי פה ושם כמגן ימני קלאסי במערך של שני בלמים, אבל בעיקר אהב לשחק עם שלושה בלמים ולהציב את הישראלי כקיצוני, דומה לעמדה שבה הצליח במכבי חיפה. לפני חודש וחצי מונאקו הלכה על המאמן הבלגי (צעד שבינתיים נראה כושל מאוד), וסן־ז'ילואז הקפיצה מלובן את דויד הובר שיחליף אותו. השם מוכר לכם? חבר טוב של אליניב ברדה מהימים ששיחקו יחד בגנק, שגם הגיע בעשור הקודם לחצי עונה בהשאלה בהפועל באר־שבע.
הובר מעלה קו הגנה של ארבעה הרבה יותר מאשר פוקוניולי, וחלאילי זוכה להציג את הכישורים שלו כמגן ימני – כזה שחורש את כל הקו, כפי שהוא יודע לעשות עם המהירות והכושר הגופני המעולים שלו, אבל גם מחויב הרבה יותר לעזרה בחלק האחורי.
הכתב לויק ווס מ"ואלפוט" מרחיב: "המקום שלו חשוב מאוד, כפי שפוקוניולי אמר יותר מפעם אחת בתחילת העונה, ועכשיו הובר ממשיך באותו הקו. הוא הגיע בתור שחקן כנף לכל דבר, ועכשיו הוא שחקן רבגוני יותר שמסוגל לעשות גם את העבודה ההגנתית. אני חושב שהיה על חלאילי לחץ גדול כשהוא הגיע בעונה שעברה, בתור הרכש היקר בהיסטוריה של המועדון, שלא לדבר על כך שהייתה לו תחרות קשה על המקום עם אלסיו קסטרו־מונטס. היו לו קשיים, אבל ברגע שהוא נכנס להרכב הוא התחיל להשתפר".
כתב אחר המסקר את הקבוצה הוסיף: "חלאילי משמעותי עבור אוניון העונה. בקיץ עוד לא היה ברור אם המקום של ענאן ב־11 מובטח בגלל התחרות עם קסטרו־מונטס, אבל אז הוא נמכר לקלן וחלאילי נשאר לשחק בצד ימין. בשבת נגד סרקל ברוז' הוא אפילו שיחק בצד שמאל. אני חושב שלמרות שהוא התבסס בהרכב, הוא עדיין לא מציג את היכולת המדהימה של סוף העונה שעברה".
כאן מגיע הפער בין היכולת לתכלס, נושא שמנור סולומון ואוסקר גלוך התמודדו איתו בתחילת דרכם באירופה. ברגע שהם שיפרו את המספרים, שניהם טסו למעלה – אבל חלאילי עדיין מחפש את הדרך להעמיד נתונים שיחזקו עוד יותר את מעמדו. אם ישנה בעיה אחת הקשורה אליו שמדברים עליה בבלגיה – אז זו הבעיה: 20 הופעות העונה, שער אחד, אפס בישולים. גם בעונה שעברה הוא לא הצליח להטביע חותם סטטיסטי, עם שני שערים וחמישה בישולים ב־47 משחקים. חלאילי ממלא את התפקיד שלו בצורה מרשימה שתופסת את תשומת הלב, ורק לא מצליח לתרגם את כל זה ליעילות.
ווס מסביר: "חלאילי פחות משפיע מול השער בגלל שמעמדת המגן הימני הוא מתחיל את ההתקפות מחלק אחורי יותר של המגרש. מה שכן, קשה מאוד לעצור אותו ברגע שהוא מתחיל בצעדים הראשונים של ההאצה ומבצע שינויי כיוון זריזים. יכולת ההגבהה שלו מצוינת בעיניי, ובולטת בעיקר על רקע חוסר הדיוק בצד שמאל של הקבוצה".
רב"ש, תן צ'אנס
נגענו קודם לכן בעניין הנבחרת, וזו סוגייה שרן בן־שמעון יהיה מחויב לטפל בה החל מהקמפיין הבא, ליגת האומות ואחריה מוקדמות יורו 2028. מאז הבכורה בנבחרת ישראל הבוגרת אצל אלון חזן לפני שנתיים, חלאילי לא תפס מקום קבוע ב־11, גם כשהיה בכושר מצוין. יש לו 15 הופעות – בלי שער או בישול.
ההופעות הראשונות היו בקמפיין מוקדמות יורו 2024, שם חזן נתן לו לא מעט קרדיט בחלק מהמשחקים החשובים, כולל התבוסה 4:1 לאיסלנד בפלייאוף שגמרה את המסע. הבעיה הייתה ההצבה שלו במגרש. בליגת העל הכדרור והמהירות הספיקו כדי להתבלט, אבל מול נבחרות אירופיות חלאילי התקשה בצד ימין של הקישור ההתקפי, מאחר שלא היה מספיק שטח להגיע מאחור לפריצות העוצמתיות. אלי דסה שיחק מאחוריו כמגן ימני, והחלוקה ביניהם באגף לא הוציאה את המיטב משניהם.
בן־שמעון היה מחויב לקפטן דסה לאורך כל הדרך, וחלאילי, כבר כשחקן סן־ז'ילואז, היה הנפגע העיקרי מכך. בליגת האומות הוא שיחק כחלוץ מרכזי והלך לאיבוד לחלוטין, ולאחר מכן בעיקר אסף דקות כמחליף. לקראת סוף מוקדמות היורו הוא חזר להרכב – אבל שוב, הסיטואציה הייתה זהה לזו שתחת חזן ולא הייתה אידיאלית מבחינתו. הוא לא עשה יותר מדי ב־5:0 בנורווגיה ובצמד ההפסדים לאיטליה.
השינוי שעבר חלאילי תחת פוקוניולי והובר נותן אופציה חדשה למאמן הנבחרת. ייתכן מאוד שהמעמד של דסה יירד בקמפיין הבא, מה שפותח מקום בהרכב. העניין הוא האומץ: קל להציב את חלאילי בכנף ימין במערך של שלושה בלמים, אבל אם ישראל תמשיך בקו 4, דרוש שינוי מחשבתי של רב"ש שיכיר בחלאילי כמגן ימני איכותי. כל מה שנחוץ זו אמונה ביכולת ההגנתית המשודרגת שלו, כי בדרך הזו ישראל תרוויח את הפריצות שלו באגף וההגבהות, ויתפנה מקום בחלק הקדמי לשחקן יצירתי נוסף.
בשורה התחתונה: חייבים לזכור שעד לפני שנתיים וחצי אפילו אוהדי מכבי חיפה לא ידעו עליו דבר, וכעת מדובר בלגיונר בכיר. חלאילי הוא שחקן בעל אופי חזק שעובד קשה, וגרף ההתקדמות המהיר שלו מציג שיפור עקבי. יכול להיות שכבר בשנה הבאה נראה אותו בליגה בכירה יותר, ויד ביד עם השינוי החיובי בקבוצתו, הגיע הזמן שגם הנבחרת תיהנה ממנו – ובשביל כך צריך להתאים את התפקיד למידותיו, ולא להשתמש בו כסותם חורים בשיטה שמגבילה אותו.
פורסם לראשונה: 01:30, 25.11.25
