הכישרון הגדול ג'יימס טראפורד, שנחשב כשוער העתיד של נבחרת אנגליה, צמח בתקופה שבה אדרסון היה באנקר בלתי ניתן להזזה במנצ'סטר סיטי, ולפפ גווארדיולה לא הייתה בעיה למכור אותו לברנלי לפני שנתיים עבור כ־20 מיליון אירו ולתת לו לפרוח במקום אחר. ועדיין, התכולים שמרו בעסקה על האפשרות לרכוש אותו חזרה בעתיד, והשבוע הוא חזר הביתה תמורת 31 מיליון אירו ויילחם על מקום בהרכב. הסכום הזה הפך את טראפורד בן ה־22 לשוער הבריטי היקר בהיסטוריה, ושיגר את פפ אל מעבר לקו דמיוני.
31 המיליון האלו קבעו כי הספרדי הוא המאמן הראשון בהיסטוריה של הכדורגל שהקבוצות שבהן עבד הוציאו בתקופתו יותר מ־2 מיליארד אירו על רכש. מברצלונה החל ב־2008, דרך באיירן מינכן ועד לסיטי שבה הוא עובד כבר תשע שנים, הגב הכלכלי של הבוסים והמשיכה המקצועית של מועדוני הענק סייעו לו לקבל חימוש בממדים חריגים, בסכומים יוצאי דופן שהצטברו לגובה הזה. השני ברשימה, דייגו סימאונה של אתלטיקו מדריד, רחוק מאחוריו עם רכש בשווי 1.3 מיליארד.
הקיץ לבדו פפ קיבל חיזוק בשווי של כ־170 מיליון אירו, מהקשר הנורווגי בן ה־18 סבר ניפאן שנרכש כהשקעה לעתיד, דרך ההולנדי טיג'אני ריינדרס שאמור לשדרג את מרכז השדה ועד לצמד הריאנים, המגן השמאלי ריאן אייט־נורי והקיצוני הפנטסטי ריאן שרקי, שחקנים שיצעירו וירעננו את הסגל שנראה שבע בעונה שעברה. זה הכרחי לאור ההתפרעות בשוק של האלופה ליברפול, סגניתה ארסנל וגם צ'לסי, אבל גם בלי הלחץ מכיוונן, המשוואה פשוטה: יש לך ביד את מי שנחשב לאחד מגדולי אנשי המקצוע אי פעם – אתה חייב גם לתת לו את הנשק.
נוסחת פפ
המוסכמה הזו רק מעצימה כוכבית שמלווה את פפ לאורך הקריירה. אפשר לא לייחס לה חשיבות, אבל קשה להתעלם ממנה לגמרי מאחר שישנם אוהדים רבים שהיא מפריעה להם. אותם אנשים טוענים שחלק ניכר מההצלחה של המאמן הספרדי נובע בדיוק מהעובדה שהשקיעו בסגלים שלו 2 מיליארד אירו – שלא לדבר על כך שמדובר בקבוצות שהיו חזקות מלכתחילה, כבר כשהגיע אליהן, והוא נהנה מסגל בעל כוחות־על עוד לפני שהוסיף לו מרכיבים משמעותיים. נראה אותו, כך הם טוענים, לוקח קבוצה בינונית ומוביל אותה לזכייה בתארים.
הגל הזה החריף בשנה שעברה, כשגם אוהדי סיטי באו לספרדי בטענות. הפציעה של רודרי בתחילת העונה הראתה שבלעדיו אין לפפ פתרונות, הצעדים המשפטיים נגד המועדון בשל הפרת תקנות הפייר־פליי הכלכלי חייבו אותו להיזהר עם הוצאות מופרזות (איש לא יודע מתי התיק הזה יסתיים), וסיטי נראתה רע מאוד לאורך תקופות מסוימות. אוהד אנגלי צייץ במהלך העונה את מה שרבים הרגישו: "אתם המועדון הכי אוברייטד וקטן בעולם. בלי 115 הפרות כלכליות וכסף מהנפט, אתם איפסוויץ'". זאת ועוד: המבקרים לא מתייחסים לשלוש הזכיות שלו בליגת האלופות, אלא לעובדה שלא זכה יותר פעמים במפעל למרות הכלים שעמדו לרשותו, ובכלל לא השיג זאת עם באיירן. הכינוי "רמאידיולה" דבק בו עם השנים.
אבל הביקורות האלה אכזריות וקנטרניות. מושלם הוא לא, אבל הכדורגל שגווארדיולה מוציא משחקניו נוטה להיות לעיתים קרובות היפה בעולם, והוא תמיד חזר חזק יותר מתקופות קשות שבהן נראה היה שהעולם למד את הסגנון שלו ומנע ממנו לבוא לידי ביטוי. בזכייה באליפות אירופה לפני שנתיים, הוא שלף מהכובע שיטה מופרעת של שימוש בבלם כשחקן התקפה נוסף שמאפשר יצירת יתרון ביציאה קדימה. יש לו את השחקנים הטובים ביותר לשם כך, אבל צ'לסי, לדוגמה, מחזיקה בסגל היקר בהיסטוריה של המשחק ולא מתקרבת לרמות כאלה של ביצוע והצלחה, עם מאמנים שמתחלפים ולא מוצאים את הנוסחה.
4 צפייה בגלריה
בלי רודרי, לפפ לא היו פתרונות בעונה שעברה
(צילום: ALEX GRIMM / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
היום שאחרי
דבר נוסף שקרה השבוע לפפ גווארדיולה הוא הראיון למגזין GQ בספרד, בו תיאר את העתיד שהוא מתכנן לעצמו: "אחרי שאסיים את דרכי בסיטי אקח הפסקה, זה בטוח", אמר המאמן בן ה־54. "כבר החלטתי ואני משוכנע בכך". הכוונה שלו היא לזוז הצידה עם תום החוזה שלו בעוד שנתיים, למרות שסביר להניח שברגע שזה יקרה, מדינות המפרץ יציעו לו חוזים מופרכים של מאות מיליונים כדי שיסכים להגיע. הוא הוסיף: "אני לא יודע כמה זמן ההפסקה הזו תימשך – שנה, שנתיים, שלוש, חמש, עשר, 15, אין לי מושג. אבל אעזוב בתום החוזה כי אני צריך לעצור ולהתמקד בעצמי ובגוף שלי".
הפעם הראשונה ארכה שנה. הוא סיים ארבע שנים מדהימות בברצלונה, בהן זכה ב־14 תארים, ואמר שהוא מותש ושהוא מרגיש כאילו בילה נצח בתפקיד. העבודה והדרישות שלה, בטח עבור אדם דקדקן כמו פפ שמשקיע ימים שלמים בניתוח וידיאו ותכנון אימונים, שואבות את כל האנרגיות – ואז, כמו שסיפר בראיון האחרון, מגיעים המשחקים: "השנה העברתי כמה חודשים באצטדיונים שבהם הקהל שר לי 'הולכים לפטר אותך בבוקר'. אין אף מקצוע אחר – ארכיטקט, מורה, רופא, עיתונאי – שבו 60 אלף איש רוצים שתאבד את העבודה שלך".
ואז מגיעים גם המספרים, עניין ה־2 מיליארד. בעולם ספורט שחי מסטטיסטיקה, שיאים ונתונים מרתקים, רוב הזמן זה מכובד מאוד להיות חלק מאזכורים כאלה, אבל נראה שהפעם פפ היה מעדיף שלא. זה עוד מהלחץ, עוד מהצקצוקים על כך שעם כזו תמיכה מהבעלים הוא היה חייב לזכות בטרבל מדי שנה לאורך הקריירה. הפער בין מה שכבר השיג לבין מה שהעולם עוד מצפה ממנו להשיג הוא עצום.
ב־2017 פפ הצהיר: "כשאסיים את הקריירה שלי כמאמן אני איעלם. לא אהיה חלק מהחיים שלכם יותר". הוא מתקרב לשם, אבל גם כשיעזוב את סיטי, קשה מאוד להאמין שזו תהיה המילה האחרונה. הוא ייקח אוויר, כפי שעשה בשנת החופש בניו־יורק שלקח בין בארסה לבאיירן, ואז ינסה שוב. הוא אוהב כדורגל יותר מדי, אך הגיע לשלב שבו הוא מבין שיום אחד השלילי יעלה על החיובי.
פורסם לראשונה: 01:30, 31.07.25
