תגיות

טור אישי

ליאת בר און
אני פוחדת לנסוע לרמת הגולן ולראות איך משפילים את המקום שגידל אותי
עוד לא התאוששתי מהאסון בקיבוץ בארי שהפך לבית השני שלי, ועכשיו הגיע חורבן הבית הראשון. רמת הגולן נשרפת והפיצוצים מחרישים את האוזניים. בני המשפחה שלי שעדיין שם, לפעמים בורחים, ואז חוזרים. ועוד פעם. ואין לי מה לומר להם
ליאת בר-און | 16.08.24
ליאת בר און
אני בטטה, אבל אין צורך לצעוק לי את זה ברחוב
מישהו שעבר לידי על אופניים צעק לי "בטטה". לא יודעת למה. כנראה התחשק לו. לא רצתי אחריו ולא אמרתי כלום. כי אני לא משוגעת. וגם בגלל שאין לי כוח. כי אני בטטה
ליאת בר-און | 09.08.24
ליאת בר און
במעבר הדירה פרקתי הכול, אבל בעיקר את המועקה של השנה האחרונה
התרוצצתי ברחבי הדירה החדשה כמו רומבה על ספידים. לא נחתי ולא רציתי לנוח. הקאתי ממני את כל הלחץ מהמצב של המדינה ומהמצב של עצמי. אם הכול מסביבי תקוע, לפחות אהיה בתנועה
ליאת בר-און | 02.08.24
אורנה ננר
היציאה שלי לפנסיה לוותה בקשיים, אבל גם בתחושת שחרור מסחררת
אחרי יותר מ־40 שנות עבודה - סוף־סוף אני אדונית לעצמי. יש לי זמן, אף אחד לא רץ אחריי. אפילו לא אני
אורנה ננר | 01.08.24
ליאת בר און
תשע שעות ביליתי במיון. לפחות היה שם מזגן
בסרטי קולנוע אנשים מגיעים למיון בבגדים קרועים ואז מדממים לחיקו של רופא שרירי. במציאות הגעתי למיון עם בורקס חצי אכול וכפכפי אדידס ולקחתי מספר וחיכיתי. וחיכיתי. וחיכיתי. וחיכיתי
ליאת בר-און | 26.07.24
עגלה עם סוסה, תל־אביב 1949
תגידי, אמא, כשהיית קטנה נסעתם בכרכרות?
לא, אבל המולת הרחוב - עם צלצולי עגלת הנפט, קריאות ה"אלטע זאכן" ונקישות פרסות הסוסים - עדיין ערבה לאוזניי
אורנה ננר | 25.07.24
רק בריאות, נשמה
נקמת המאוורר: הייתי בטוחה שזהו. אבנר הולך למות
היינו בשיא האריזות לקראת מעבר הדירה. ופתאום בום. רצתי לאבנר וראיתי שכל הראש שלו דם. אבל בכמויות. שפריצים של דם. צעקתי: "מה קרה?!" והוא אמר, "מאוורר התקרה"
ליאת בר-און | 19.07.24
ליל גליל - הביקור / שלמה ארצי
"ותגיד, אתה עוד זמר?" שאל אבא. "אז תשיר לי בבקשה את ‘ליל גליל’ כדי שאיזכר". ואני שרתי לו.  אבל מי היא אביגיל שבשיר? שאל אבא כרכלן מן היישוב. אז ביררתי וגיליתי שהיא או אחת שניהלה קשר רומנטי עם נתן אלתרמן, או אחייניתו, בת אחותו לאה
שלמה ארצי | 08.07.24
ליאת בר און
בפעם הקודמת שנדבקתי בקורונה, זה היה יותר מסעיר
הפעם הראשונה הייתה לפני כמה שנים, בתקופה שבה כל מי שחטף אותה עטף את עצמו בנייר פצפצים ונכנס לבידוד בבקתה ביער. היום זה משהו שאני מעלה לסטורי וכולם שולחים לי "חחחח, איזה ניינטיז"
ליאת בר-און | 05.07.24
זוג או מרד/ דנה ספקטור
"אז למה אני לא מצליחה להתמסר אליו", היא אומרת עכשיו, "הוא חתיך וכל כך כיף לי איתו, אז מה דפוק בי שאני לא עפה עליו כמו שהוא עף עליי?" זאת שאלת מיליון הדולר, ושמעתי אותה כבר מכל כך הרבה נשים
דנה ספקטור | 05.07.24
רענן שקד
האנשים שמקדימים / רענן שקד
הזן הנקלה ביותר של אורגניזם אנושי הוא הבן אדם שמגיע לפניכם
רענן שקד | 05.07.24
כתבות קודמותכתבות נוספות
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
גדי איזנקוטבחירות 2026בנימין נתניהווידאואביגדור ליברמןאייל ברקוביץ'לוסי אהרישהליכודרע"מממשלה
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
גדי איזנקוטבחירות 2026בנימין נתניהווידאואביגדור ליברמןאייל ברקוביץ'לוסי אהרישהליכודרע"מממשלה
תגיות קשורות
ילדיםלאשההוריםפסחפרידהמבצע שאגת האריכדורגלמלחמת איראן השנייהאיפורשיער