תגיות

פיזיקה

שלושת הזוכים בפרס בפיזיקה השנה
פרס נובל לפיזיקה הוענק על חקר החורים השחורים
פרופ' רוג'ר פנרוז הראה כי תיאוריית היחסות מובילה ליצירת חורים שחורים. פרופ' רינהרד גנצל ופרופ' אנדראה גז גילו כי אובייקט עצום ובלתי נראה שולט על מסלול כוכבים בלב הגלקסיה שלנו. חור שחור עצום הוא ההסבר היחידי לכך הקיים כרגע
מכון דוידסון, ynet | 06.10.20
קרינת רנטגן המיוצרת על ידי אלקטרונים אנרגטיים המשוגרים על חומרי ון דר ואלס
פיתוח: מקורות קרינה מדויקים העשויים להחליף מאיצי חלקיקים
חוקרים בטכניון פיתחו מקורות קרינה מדויקים, שלדבריהם צפויים לחולל פריצות דרך בדימות רפואי ובתחומים נוספים
ynet | 22.09.20
הגלגל הקטן
בדרך לפיזיקה חדשה בסביבה חמה פי 100 מהשמש
במלאת 12 שנה להפעלתו הראשונית של מאיץ החלקיקים הגדול בעולם: שלושה חברי סגל מהפקולטה לפיזיקה בטכניון מספרים על מעורבותם העמוקה באטלס, הגלאי העיקרי של המתקן
יצהר ורדי, הטכניון | 10.09.20
סופות טורנדו זעירות (פסים אדומים) הנוצרות בסילון כתוצאה מאפקט קואנדה
סופות הטורנדו הזעירות והתעלומה מלפני 200 שנה
יותר מ-200 שנים אחרי גילוי אפקט קואנדה: חוקרים בטכניון מציגים תצפית ניסויית ראשונה בסופות טורנדו זעירות בזרם אוויר. לתגלית יישומים משמעותיים במכונות הנשמה, בהתקני מיקרו-זרימה ובכלי טיס זעירים
ynet | 19.08.20
תלמידי מגמת הפיזיקה
עם מסכות באולם הספורט שהפך לכיתה: תלמידים בבידוד נבחנו בבגרות
תלמידים בתיכון "אילון" בחולון, שנדרשו לשהות בבידוד לאחר שאחת התלמידות אובחנה עם קורונה, נבחנו בנפרד מחבריהם בבחינה בפיזיקה. המנהלת תפקדה כמשגיחה: "התלמידים למדו והתכוננו, היה לי חשוב לאפשר להם להיבחן". אחד מהם אמר: "היה מאתגר"
תמר טרבלסי חדד | 25.06.20
ליבו של הגלאי בניסוי "קסנון 1 טון". הרגיש ביותר בעולם לחומר אפל
תעלומה בניסוי שנועד לגלות את החומר האפל
מדעני הניסוי "קסנון 1 טון" באיטליה זיהו כמות גדולה מהצפוי של אירועים אשר עשויים להעיד על קיום פיזיקה חדשה
מסע הקסם המדעי, מכון ויצמן | 18.06.20
הד קוונטי בתוך מולקולה אחת יחידה
בחזרה להתחלה: הד קוונטי במולקולה בודדת
חוקרים ממכון ויצמן למדע יחד עם חוקרים מסין בדקו האם אפשר ליצור תופעה של הד קוונטי בתוך מולקולה אחת יחידה?
מסע הקסם המדעי, מכון ויצמן | 10.03.20
אלברט מיכלסון
כישלון, הצלחה ומהירות האור: הדרך לפרס נובל
אלברט אברהם מיכלסון, שסבר כי הניסוי שערך על גלי אור הסתיים בכישלון, קיבל בזכותו פרס נובל לשנת 1907. הוא היה היהודי והאמריקני הראשון שמקבל את הפרס היוקרתי בפיזיקה
יבשם עזגד | 06.03.20
זרמי אלקטרונים הנעים בשולי גרפן ללא הגבלת זמן ומבלי לאבד אנרגיה, נמדדו באמצעות התקן התאבכות קוונטית של מוליכי-על בקצה חוד. קנה מידה: 500 ננומטר
המסע אל הקוטב של החומרים הטופולוגיים
מדענים ממכון ויצמן למדע גילו פרטים חדשים ומפתיעים על היווצרות זרמים חשמליים ושדות מגנטיים ספונטניים בחומרים טופולוגיים
מסע הקסם המדעי, מכון ויצמן | 02.03.20
חיפושית ברקנית
סוד ההישרדות של החיפושיות הבוהקות
מחקר חדש מעלה שהצבעים המתכתיים והמבריקים של חיפושיות מסויימות משמשים דווקא להסוואה ועוזרים להן להסתתר מעיני בני אדם וציפורים
ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון | 16.02.20
מתכת וייל הנוצרת משבירת הסימטריה בציר הזמן. שינוי פני השטח של הגביש במתכת-למחצה זו מאפשר לבחור ולעצב לפי דרישה מסלולי אלקטרונים
מעבר לקשת: לעצב מסלולי אלקטרונים לפי דרישה
מדעני מכון ויצמן למדע הדגימו לראשונה את קיומה של מתכת מגנטית מסוג וייל. הממצאים עשויים לסלול דרכים חדשות לעיצוב התקנים חשמליים ולשליטה בהם
מסע הקסם המדעי, מכון ויצמן | 04.12.19
כתבות קודמותכתבות נוספות
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות חמות
היום
השבוע
החודש
24 שעותChatGPTOpenAIאבו מוחמד אל-ג'ולאניאוזמפיקאוניברסיטאותאוניברסיטהאוניברסיטת קולומביהאונסאוסקר
תגיות קשורות
מחקרחללמדעאנרגיההאוניברסיטה העבריתמכון ויצמןפרס נובלהיסטוריהקרינהקרח