אגם ירוחםאגם ירוחם
אגם ירוחם
(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)
פארק ירוחם הוא נווה מדבר הצובע בירוק את מישור ירוחם ששוכן בין הגבעות המדבריות של הר הנגב. האגם המלאכותי שבליבו הוא עדיין סוד שלא הרבה מטיילים מכירים, אולי משום שהייעוד שלו מלכתחילה כלל לא היה תיירותי. אך עם השנים הפך המקום למוקד משיכה משמעותי עבור ציפורים נודדות בסתיו. בסמוך נמצא אחד מריכוזי החלמוניות הגדולים בארץ, וזה בדיוק הזמן האידיאלי לטייל במקום.
מצוק הארבל (צילום: יובל דקס, רשות הטבע והגנים)

אינפו

האגם נמצא בלב הפארק המשתרע על פני כ-4,000 דונם, ונוצר בעקבות סכר שנבנה ב-1953 באפיק נחל רביבים. אורכו של הסכר 80 מטרים וגובהו 15 מטרים. הכוונההייתה לאגור את מי השיטפונות ולנצלם לחקלאות – אך עד מהרה התברר כי אין די במי השיטפונות באזור כדי למלא את האגם, וכי הוא מתייבש בקיץ. יתר על כן, מי הביוב של ירוחם גלשו מבריכות החמצון הסמוכות והפכו את האגם למפגע אקולוגי.
הבטחות לשיקום האגם לא מומשו במשך עשורים, עד שפתיחת מפעל טיהור השפכים של ירוחם ב-2006 הביאה לשיפור משמעותי של איכות המים. הקרן הקיימת לישראל נטעה סביב האגם יער והציבה בו שולחנות פיקניק, ברזי שתייה ושירותים. כיום, מי הקולחין מאפשרים לאגם להתקיים כל השנה, ומשמשים גם להשקיית העצים והמדשאות בפארק.
אך עוד לפני שהמטיילים התחילו לגלות את האתר – גילו אותו העופות הנודדים, ובדרכם מהקור של אירופה לחום של אפריקה הפכו אותו ל"אגמון החולה של הדרום". עד כה נצפו בפארק ובסביבותיו כ-270 מינים שונים של ציפורים. במקום סוגים רבים של עופות מים, אנפות וציפורי שיר, ומי שבאמת יתמזל מזלו יוכל לראות גם את הפורפיריה – תרנגולת בִּיצה נדירה שצבעה כחול-סגול מבריק ומקורה אדום בוהק. הפורפיריה נוטה להסתתר בסבך ולרוץ מהר בין הצמחים, אבל שווה לנסות לחפש אותה. מבין האתרים הבודדים שבהם היא נצפתה בארץ, אגם ירוחם הוא כנראה המקום עם הסיכוי הטוב ביותר לפגוש אותה.
פורפיריה בפארק ירוחםפורפיריה בפארק ירוחם
פורפיריה בפארק ירוחם
(צילום: רועי ישראל חזן)

אנפה אפורה בפארק ירוחםאנפה אפורה בפארק ירוחם
אנפה אפורה בפארק ירוחם
(צילום: ירון צ'רקה)

פארק אגם ירוחםפארק אגם ירוחם
פארק אגם ירוחם
(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)
בשנים האחרונות פועלת במקום עמותת "דוכיפת" לצפרות ואקולוגיה, והיא מפעילה במקום תחנת טיבוע, מארגנת אירועי צפרות ואקולוגיה, ומובילה הדרכות בתשלום. רשת הצפרות הארצית כנפי קק"ל עתידה להפעיל במקום, בשיתוף עם העמותה, פארק צפרות שבו תתקיים פעילות קבועה.
אפשר להגיע לפארק ברכב ולטייל סביב האגם, וכן לצאת ממנו לטיול מעגלי באזור – אך למי שלא חושש מהליכה אנו ממליצים לעצור קודם דווקא בשמורת חלמוניות ירוחם, שם הפריחה בימים אלו בשיאה, ומשם להמשיך ברגל אל הפארק. אם בוחרים במסלול זה, יש לדאוג לרכב מאסף בסוף המסלול.
אז איך מגיעים? מכביש 204 פונים צפונה, בעקבות השילוט "חלמוניות ירוחם", אל דרך עפר מסומנת בסימון שבילים כחול, ומחנים בחניון. כ-200 מטר מהכביש מגיעים אל נחל רביבים, ולאחר כחצי קילומטר הליכה מגיעים אל צומת שבילים.
השילוט בתחילת המסלולהשילוט בתחילת המסלול
השילוט בתחילת המסלול
(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)
כאן יש שתי אפשרויות: הפנייה ימינה אל שביל מסומן שחור, שעולה היישר אל רכס ירוחם, תיקח את המטיילים למסלול קצר שמוביל לאגם לאחר כשני קילומטרים של הליכה (גם לצד השביל הזה פורחות חלמוניות). הפנייה שמאלה אל שביל מסומן כחול תיקח את המטיילים אל האגם במסלול ארוך יותר, דרך תצפית יפה, אתרי עתיקות וכמובן – חלמוניות שפורחות גם כאן.
אם בחרתם במסלול הארוך, תידרשו קודם לצעוד כחצי קילומטר בעקבות הסימון הכחול בערוץ נחל חסר שם – ובמעלה המדרון תמצאו חלמוניות פורחות בהמוניהן. המסלול יפה בכל עונות השנה, למעט הקיץ החם, ומומלץ מאוד לטייל כאן גם בחורף ובאביב וליהנות מפריחה ססגונית של צמחי מדבר.
חלמוניות ברכס ירוחםחלמוניות ברכס ירוחם
חלמוניות ברכס ירוחם
(צילום: אסף טמיר)

תצפית לאגם ושרידי התיישבות עתיקה

המשך ההליכה כוללת טיפוס במדרון של רכס ירוחם, כאשר השביל מטפס לראשה של גבעה חרוטית שגובהה 652 מטרים ומכונה "הר רכמה". מראש הגבעה אפשר לראות את האגם ואת הערים ירוחם ודימונה, והרחק בצפון את באר שבע. מכאן הטיול ממשיך במורד ועובר בדרך עפר רחבה. שימו לב לא להמשיך בדרך זו יותר מדי, שכן אחרי כ-300 מטרים יש לעזוב את הדרך ולפנות ימינה בעקבות השביל המסומן כחול, היורד בשלוחה מתונה לעבר פארק ירוחם.
טיפוס במדרון רכס ירוחםטיפוס במדרון רכס ירוחם
טיפוס במדרון רכס ירוחם
(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)
בדרך אל הפארק עוברים בין גלי אבנים רבים. הארכיאולוגים העניקו למקום את השם "אתר הר ירוחם" והם מייחסים אותו לתקופת הברונזה התיכונה (2200-2000 לפני הספירה) – תקופה שבה הנגב ידע גל התיישבות נרחב. בחפירות נחשפו כאן שרידים של עשרות מבנים ורגמים (טומולי) הפזורים על פני שטח של כחמישה קמ"ר. תקרות חדרי המגורים נתמכו בעמודי אבן, וסלע האם שימש כרצפה. תושבי היישוב היו כנראה נוודים למחצה. הם התפרנסו בעיקר מציד וממרעה, וייתכן שבבקעת ירוחם, העשירה במי תהום גבוהים, עסקו גם בחקלאות עונתית.
תושבים אלה הם שבנו את הרגמים, שהם למעשה אתרי קבורה. הרגמים בנויים ממעגל חיצוני של אבנים גדולות שהקיפו תא קבורה. תא הקבורה, שבו הונחה גופת המת, כוסה בלוחות אבן ועליו ערמו אבנים קטנות.
מנוחה על "הר רכמה"מנוחה על "הר רכמה"
מנוחה על "הר רכמה"
(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)
מאתר הרגמים השביל יורד לפארק ירוחם ומעניק מבט נפלא על האגם והיער שמסביבו. בדרך פוגשים את קצהו של השביל המסומן שחור מראשית הדרך. מי שהגיע ברכב אחד, יכול לחזור בשביל הזה לנקודת המוצא– ומשם לנסוע ברכב אל פארק ירוחם.
פריחת החלמוניות צפויה להימשך עד סוף החודש. אורך המסלול המלא כ-6.5 ק"מ וזמן ההליכה המשוער הוא כארבע-חמש שעות. המסלול ברמת קושי בינונית, אך העליות מעט תלולות ועלולות להיות קשות למטיילים שאינם רגילים בכך. לפרטים נוספים ולהכוונה תוך כדי הטיול ניתן לפנות לעמוד הפייסבוק "תיירות ירוחם".
חשוב להדגיש: החלמוניות הן פרח נדיר ומוגן –אין לקטוף אותן או לגעת בהן, ויש להיזהר מאוד שלא לדרוך עליהן. וכמובן שאין להשאיר בשטח אשפה מכל סוג שהוא.
פרסום ראשוני: 00:05 , 08.11.19