ביקור קצר בצפת (גלעד כרמלי)
רחובותיה העתיקים של צפת, אשר מזכירים את העיר העתיקה בירושלים, יחד עם הנוף המהפנט והאוויר הצלול של הר מירון, הפכו אותה לאחר קום המדינה למוקד תיירותי. בשנות ה-50 וה-60 הייתה העיר העתיקה מלאה עד אפס מקום, במיוחד בימי הקיץ, וישראלים מכל רחבי הארץ פקדו את הגלריות והמסעדות הרבות בסמטאותיה.
בתי צפת מול הר מירוןבתי צפת מול הר מירון
בתי צפת מול הר מירון
(צילום: גלעד כרמלי)
אפילו הברנז'ה התל-אביבית לא יכלה להתעלם אז מצפת, ובמועדוני לילה כמו "השעות הקטנות" ו"לילות כנען" ניתן היה לפגוש את כל המי ומי. ∙ המלצות לטיולים מסביב לכינרת
אך בעשורים לאחר מכן, התיירות בצפת דעכה. שחרור העיר העתיקה בירושלים במלחמת ששת הימים (1967) אפשר למטיילים הישראלים לחזור לפקוד את "הדבר האמיתי". גם התחרדותה המואצת של צפת הובילה באופן הדרגתי לדחיקת העסקים התיירותיים, ומסעדות שהיו פתוחות בשבת נעלמו והוחלפו במסעדות כשרות למהדרין. ∙ מה אוכלים בצפת?
עם זאת, את יופייה של צפת איש לא יכול לקחת ממנה, ואולי בגלל זה סוכנויות הנסיעות הזרות כלל לא שמעו על "דעיכה תיירותית". הישראלים אולי נעלמו, אך צפת נותרה אתר חובה בכל טיול מאורגן של קבוצות מחו"ל, והתיירים הזרים לא מוותרים עליה. נסענו לגליל העליון כדי לבדוק מה יש בצפת שהמטיילים הישראלים שכחו– והמדריכים עם הדגלים שהובילו אחריהם קבוצות דוברות אנגלית, סינית, גרמנית, קוריאנית ורוסית בסמטאות הציוריות גרמו לנו לרגע לחשוב שאנו בכלל מטיילים באיזו עיר עתיקה באירופה.

שיעור היסטוריה קצר

צפת נחשבת לאחת מ"ארבע ערי הקודש", יחד עם ירושלים, חברון וטבריה - הערים שבהן התרכזה רוב אוכלוסיית יהודי ארץ ישראל במשך רוב תקופת הגלות. במאה ה-16 חוותה צפת את "תור הזהב" שלה, ואוכלוסיית העיר מנתה כ-13 אלף איש – מחציתם יהודים. בתקופה זו התיישבו בעיר יהודים רבים ממגורשי ספרד, והם הפכו אותה למרכז רוחני חשוב. גם מצבה הכלכלי של העיר השתפר, ומגורשי ספרד הביאו עימם את תעשיית הצמר. על פי העדויות, בעיר פעלו באותם ימים כ-3,000 נולי אריגה, ותוצרתה התחרתה בתעשיית האריגים של ונציה. התושבים עסקו גם במסחר בדבש, במשי ובתבלינים, ואף הוקם בה בית הדפוס הראשון במזרח התיכון. מכאן החלה ירידה במעמדה הכלכלי של העיר וגם האוכלוסייה היהודית החלה לסבול מפרעות מצד התושבים הערבים, ששיאן ב"ביזה הגדולה" ב-1834. שלוש שנים לאחר מכן, ב-1 בינואר 1837, הרסה רעידת אדמה חזקה את כל השכונה היהודית וגרמה למותם של אלפים מתושביה. מגפה שפרצה בעיר לאחר הרעש וגלי פרעות נוספים הביאו לכך שהעיר התרוקנה כמעט לגמרי מיהודיה.
השכונה היהודית העתיקה בצפתהשכונה היהודית העתיקה בצפת
השכונה היהודית העתיקה בצפת
(צילום: גלעד כרמלי)
השכונה היהודית העתיקה בצפת נותרה קבורה מתחת להריסות עד שנחשפה בשנת 2005 במסגרת פעילות התנדבות של עמותת "לבנות ולהיבנות". לפני כמה שנים האתר נפתח למבקרים, אך משום שעם השנים נבנו מעל ההריסות בתי מגורים חדשים – הסיור בין חללי המגורים ובורות המים העתיקים שנחשפו מתבצע באמצעות הליכה בתוך מנהרות. המנהרות מתחברות למתחם "בית הקהל", שבו התגלו מקווה עתיק ומאפייה קהילתית עם תנור בן 500 שנה. עבודות השימור ב"בית הקהל" נמצאות בסיומן, והוא צפוי להיפתח למבקרים בשבוע הבא. במהלך החופש הגדול, יפעל במקום שוק אמנים עם דוכני מכירה וסדנאות יצירה בימים ראשון עד חמישי בשעות 16:00-11:00. הסיור במנהרות וב"בית הקהל" מתאפשר בכל יום (כולל שבת). כניסה בעלות 10 שקלים (בשבת חינם). בעיר העתיקה מומלץ לבקר גם בבית הכנסת אבוהב שהוקם במאה ה-16 ובמרכזו כיפה סגלגלה ומעוטרת הנישאת מעל ארבעה עמודים.
"בית הקהל""בית הקהל"
"בית הקהל"
(צילום: גלעד כרמלי)

בית הכנסת אבוהבבית הכנסת אבוהב
בית הכנסת אבוהב
(צילום: גלעד כרמלי)

רחוב בעיר העתיקה בצפתרחוב בעיר העתיקה בצפת
רחוב בעיר העתיקה בצפת
(גלעד כרמלי)
כיום, בעיר העתיקה פועלות גלריות אמנות רבות מאוד שמאוכלסות על ידי ציירים ופסלים, בנוסף למפעל "נרות צפת". זאת בנוסף למסעדות רבות כמו זו של אסתר ויהונתן מיר מהריאליטי "המטבח המנצח –MKR", מסעדת האר"י 8 הוותיקה ודוכני אוכל רבים, בהם בולט המקום של רונן התימני שמציע "לחוח צפתי" מקורי.
המקום של רונן התימניהמקום של רונן התימני
המקום של רונן התימני
(צילום: גלעד כרמלי)

גלריה בעיר העתיקהגלריה בעיר העתיקה
גלריה בעיר העתיקה
(צילום: גלעד כרמלי)

דוכן מזכרות בעיר העתיקהדוכן מזכרות בעיר העתיקה
דוכן מזכרות בעיר העתיקה
(צילום: גלעד כרמלי)

סימטה בעיר העתיקה בצפתסימטה בעיר העתיקה בצפת
סמטה בעיר העתיקה בצפת
(צילום: גלעד כרמלי)
מחוץ לעיר העתיקה, מומלץ להגיע למסעדת "סעודה בגן עדן", שכשמה כן היא – מציעה ארוחה בתוך בית בן 100 שנה שמשקיף על הר מירון. המסעדה מציעה ארוחות בוקר, סלטים, פסטות ודגים, בליווי מאפים וקינוחים מעולים שבעלת המקום, יעל בריגל, אופה בעצמה. יעל ובעלה רפי פתחו את המסעדה לפני כ-20 שנה, לאחר שהיגרו לצפת מתל אביב. "היינו עכשיו סוף שבוע בתל אביב, ובעלי אמר לי 'בואי נחזור כבר, צפוף פה'", היא מספרת. במרכז העיר מומלץ לשבת במסעדת "קפה מוניטין", שמציעה נוף להר מירון ולעיר העתיקה, ותפריט הכולל שקשוקות, סנדוויצ'ים, טורטיות, פסטות ודגים.
המלחת גבינה צפתית במחלבת "גבינות קדוש"המלחת גבינה צפתית במחלבת "גבינות קדוש"
המלחת גבינה צפתית במחלבת "גבינות קדוש"
(צילום: גלעד כרמלי)
לחובבי הקולינריה אסור לפספס ביקור באחת משתי המחלבות הוותיקות שבעיר העתיקה – מחלבת קדוש ומחלבת המאירי – אשר מייצרות, בין היתר, גבינה צפתית מקורית. בצפת מספרים כי בין שתי המחלבות שורר כבר שנים ויכוח על מי מהן הייתה זו שהמציאה את הגבינה הצפתית. מה שבטוח – בשתיהן הגבינה מצוינת, ותוכלו לטעום, לשמוע הסברים על תהליך הייצור ועל המחלבות עצמן, וכמובן לקנות את הגבינות שאהבתם. במחלבת קדוש תמצאו גם חלווה מסוגים שונים, שאם המשפחה שמוצאה חלבי הכניסה לעסק.

צפת תהפוך ל"עיר הפסטיבלים"?

פסטיבל הכליזמרים הבינלאומי, אשר מתקיים בצפת בכל קיץ מאז שנת 1987, החזיר את העיר במידה מסוימת אל מפת התיירות הארצית. במסגרת הפסטיבל מתקיימים על במות רבות בסמטאות העיר מופעים של זמרים והרכבים של מוזיקה יהודית מסורתית וכן מוזיקת נשמה בינלאומית. השנה, הפסטיבל יתקיים ב-12 עד ה-14 באוגוסט, וישתתפו בו, בין היתר, אמני מיינסטרים כמו עומר אדם, מירי מסיקה, להקת שלווה ויובל דיין. כל המופעים בפסטיבל פתוחים לקהל רחב ללא תשלום. אחד היעדים שהגדיר ראש העיר החדש של צפת, שוקי אוחנה, הוא הפיכתה של צפת שוב לעיר תיירות מרכזית – וכחלק מכך, הוחלט למתג את צפת כ"עיר הפסטיבלים". מלבד פסטיבל הכליזמרים באוגוסט, השנה לראשונה יתקיים בעיר גם פסטיבל לאדינו בינלאומי, שמסגרתו יוקמו כמה במות ברחבי העיר ויתקיימו מופעים של אמני לאדינו ואמנים שמתחברים לתרבות שהיא מייצגת. במקביל, בכל אחד מימי הפסטיבל יוזמנו המשתתפים להשתתף בשלושה סבבים של סיורים מודרכים בעיר התיקה ללא תשלום.

המפיק האמנותי של הפסטיבל הוא גיא זוארץ, אשר גם יופיע בו יחד עם אחיו רועי והתזמורת האנדלוסית מעלות. עוד ישתתפו בפסטיבל פבלו רוזנברג, יסמין לוי, מוש בן ארי, לאה שבת, גלית גיאת, טריפונס ועוד, ויתקיימו גם הרקדות סלסה-לאדינו מיוחדות ומופעים לילדים עם חני נחמיאס– כל המופעים פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום. בנוסף, יפעל בפסטיבל מתחם קולינרי, ומסעדות כמו "סעודה בגן עדן" אף יציעו בימי הפסטיבל תפריט מיוחד עם מנות שמאפיינות את תרבות הלאדינו. פסטיבל הלאדינו יתקיים כבר בחודש הבא, בתאריכים 18-16 ביולי, והתוכנית היא להפוך גם אותו למסורת בעיר.

יש גם פארק חדש

כחלק מהפיתוח התיירותי בצפת, נפתח בתחילת השנה למבקרים פארק עמק התכלת – לאחר שנים שבהן היה נעול וסגור בפני הציבור הרחב. מדובר בפארק טבע המשתרע על פני כ-580 דונם במבואות הצפוניים של העיר, ובו מעיינות ובוסתנים.
פארק עמק התכלתפארק עמק התכלת
פארק עמק התכלת
(צילום: סוכנות ג'יני, ארכיון הצילומים של קק"ל)

פארק עמק התכלתפארק עמק התכלת
פארק עמק התכלת
(צילום: סוכנות ג'יני, ארכיון הצילומים של קק"ל)

פארק עמק התכלתפארק עמק התכלת
פארק עמק התכלת
(צילום: גלעד כרמלי)
הקרן הקיימת לישראל בשיתוף עם עיריית צפת הכשירה בפארק שבילי הליכה, שיקמה את המעיינות, יצרה בריכות מים וטיפחה את הצמחייה, והמקום מעניק לתושבי צפת ולמבקרים בה אפשרות לבילוי בחיק הטבע – במרחק הליכה ממרכז העיר. שני המעיינות הנובעים בפארק מזינים את נחל ביריה, אשר זורם בשטחו, והבריכות שיוצרים הפלגים מהווים בית גידול לח עבור צבי ביצה, סלמנדרות, קרפדות, אילניות וטריטונים. בפארק משוטטים חופשי גם בעלי חיים שהובאו אליו, בהם עדר של יעלים נובים, עדר של איילים נקודים ודישונים, בנוסף לעופות מים רבים.
מפל ביריה בפארק עמק התכלתמפל ביריה בפארק עמק התכלת
מפל ביריה בפארק עמק התכלת
(צילום: גלעד כרמלי)
החל מאמצע החורף ועד סוף האביב, מתכסה הפארק במרבדי פריחה בשלל צבעים. בשאר השנה, ניתן ליהנות ממגוון העצים בשטחו, בהם זית, חרוב, שקד, רימון, תאנה, ארבעה מיני אלה ועוד. "יש בפארק גם שפע של צמחים אכילים כמו נענע משובלת, כרפס, גרגיר הנחלים, חרדל ועוד, אז גם חובבי הליקוטים ייהנו לטייל כאן", מוסיף מנהל הפארק, אבישי כהן-חמוז. הפארק מציע שני מסלולי טיול. המסלול הקצר (הצפוני) הוא מעגלי ומתאים לכל המשפחה. אורכו כ-800 מטרים ורובו עובר ליד מים זורמים. המסלול הארוך (הדרומי) תלול וכולל 160 מדרגות, ואורכו כקילומטר. המסלול אינו מעגלי והחזרה היא באותה הדרך. הפארק אינו מיועד לרוכבי אופניים, והדלקת מנגלים או הבערת אש בשטחו אסורים. הכניסה לפארק חינם וניתן גם לתאם סיור מודרך ללא תשלום באמצעות יצירת קשר עם תורן הפארק בטלפון 053-9263106.

פעילויות נוספות

אטרקציה חדשה נוספת בצפת היא "חדר החידות" – מעין חדר בריחה אשר נפתח בתחילת השנה, ומציע למבקרים פעילות שמסגרתה ילמדו על ההיסטוריה של צפת והגליל ועל המורשת היהודית של העיר באמצעות פתרון חידות לוגיקה, השלמת פאזלים, פיענוח כתבי סתרים ועוד. את "חדר החידות" מנהלים אסתר ומייקל, אשר עלו לישראל מארצות הברית לפני תשע שנים ובחרו להתיישב ברמת הגולן. הפעילות נמשכת שעה ומתאימה לקבוצות בכל הגדלים – מזוג ועד 40 משתתפים ואף יותר. מחיר הכניסה נע בין 50 ל-100 שקלים למשתתף, כתלות בגודל הקבוצה (לילדים עד גיל 9 העלות היא 15 שקלים). הכניסה בתיאום מראש, לפרטים נוספים - הקליקו. בצפת ניתן לבקר גם במרכז המבקרים של "אוצר הסת"ם". בתקופת הפריחה התיירותית של העיר היה המבנה מלון בוטיק, אך בהמשך ננטש והוזנח. הרב חיים קפלן, בנו של אחד משליחי הרבי מלובביץ', רכש את המבנה ומתוך רצון ליצור מקומות תעסוקה לחרדים הפך אותו לבית עבור סופרי סת"ם – העוסקים בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות על קלף באמצעות קולמוס העשוי קנה או נוצה. "סופרי סת"ם הם בעצם פרילנסרים. הם צריכים לממן לעצמם את הלימודים, לרכוש את כל הציוד והמכשור היקר, לשלם על הגהה – וכל זה עוד לפני שקיבלו תשלום עבור עבודה כלשהי", מסבירה אלמוג בנקוביץ', מדריכה במרכז המבקרים. "הרב קיבץ למבנה הזה את כל הסופרים שהיו בעיר וסיפק להם פרנסה. הם מקבלים כאן את כל הציוד הדרוש והמשכורת שלהם נמדדת בהספק הכתיבה ולא על פי המכירות. המטרה היא לספק לסופרים ביטחון תעסוקתי".
סופר סת"ם ב"אוצר הסת"ם"סופר סת"ם ב"אוצר הסת"ם"
סופר סת"ם ב"אוצר הסת"ם"
(צילום: גלעד כרמלי)
מרכז המבקרים מציג לציבור את המלאכה העתיקה באופן חווייתי. הביקור מתחיל עם הצגת סרט תלת-ממדי וממשיך לחדר טריוויה ולחדר שמדמה את העבודה של סופר סת"ם ומאפשר לילדים להתנסות בכתיבה באמצעות קולמוס, וכמובן לפגוש את סופרי הסת"ם שעובדים במקום. הכניסה בתשלום (36 שקלים למבוגר, 28 שקלים לילד ו-10 שקלים לפעוט) ובתיאום מראש. לפרטים נוספים – הקליקו. במסגרת הפיתוח התיירותי בצפת, גם המדרחוב במרכז העיר צפוי לעבור שיפוץ נרחב. במדרחוב פועלות מסעדות וחנויות רבות, אך רוב המבנים הישנים מוזנחים – וזה ישתנה בשנים הקרובות. בקצה המדרחוב, מול בניין העירייה, ניצבים מבנה תחנת המשטרה הבריטית והפליבוקס– ועליהם עשרות פגיעות ירי, זכר מהקרב לשחרור העיר במלחמת העצמאות.
הפילבוקס בקצה המדרחובהפילבוקס בקצה המדרחוב
הפילבוקס בקצה המדרחוב
(צילום: גלעד כמרלי)
למעוניינים להישאר בצפת יותר מיום אחד, העיר מציעה כמה בתי מלון ועשרות צימרים – ובסך הכל, כ-1,100 חדרי אירוח. אמנם המסעדות סגורות בשבת, אך הנסיעה בצירים המרכזיים בעיר מותרת גם בשבת – ובמרחק של שבע דקות נסיעה ניתן למצוא מסעדות רבות בעיר השכנה ראש פינה.
פרסום ראשוני: 00:37 , 28.06.19