(צילום ועריכה: דן סטרנסון)
ההחלטה לנסוע לטיול ביפן, התקבלה בעקבות הבנה משותפת כי יעד החופשה הבא שלנו חייב יהיה לשלב בין טבע לתרבות, ובאופן הכי מיוחד שיכול להיות. אחרי טיולים במקומות כמו אוסטרליה, ניו זילנד, אינדונזיה, הפיליפינים וכן, גם איטליה, היה ברור לשנינו שטבע ייחודי, כזה שאפשר לראות רק אם עולים על מטוס וחוצים את האוקיינוס - הוא משהו שעליו לא נהיה מוכנים לוותר.
וכך, בחודש אוקטובר האחרון, קצת לפני תחילת שנת הלימודים האקדמית והחזרה לספסל הלימודים, ועם חשש קל מסכומי הכסף שנאלץ להוציא מכיסנו במהלך השהות ביפן, שאינה נחשבת זולה במיוחד, טסנו לטיול בן שלושה שבועות במדינת השמש העולה. ואגב, זה המקום לציין כי יפן אכן יקרה ביחס לשאר מדינות המזרח, אבל בהשוואה לחופשה באירופה - המחירים שתתבקשו לשלם יהיו פחות או יותר זהים.

תחנה ראשונה: טוקיו

את הטיול התחלנו בבירה טוקיו, בה שהינו במשך ארבעה ימים שלמים, אותם העברנו בין האטרקציות השונות שהעיר מציעה: את היום הראשון העברנו בביקור במוזיאון הדיגיטלי, שנחשב למוזיאון מושקע במיוחד כשה"היי לייט" שלו היא תצוגת האורות המרשימה.
קורל בתצוגת האורות במוזיאון הדיגיטלי בטוקיוקורל בתצוגת האורות במוזיאון הדיגיטלי בטוקיו
קורל בתצוגת האורות במוזיאון הדיגיטלי בטוקיו
(צילום: דן סטרנסון)
שימו לב: המוזיאון מבוקש מאוד בקרב תיירים ומקומיים כאחד, ולכן מומלץ להגיע אליו מוקדם ככל הניתן ולהימנע מעמידה מיותרת בתור האינסופי שמשתרך בכניסה. אגב, על מנת להיכנס למוזיאון יש לרכוש כרטיסים מראש (בעלות של כ-100 שקלים לאדם), ולמרות זאת - גם זה לא ימנע מכם לעמוד בתור אם הגעתם למקום בשעה מאוחרת. התחבורה הציבורית בטוקיו נוחה מאוד, וזוהי גם הדרך היעילה ביותר להגיע למוזיאון ולהתנייד בעיר כולה.
שווה ביקור: דן במוזיאון הדיגיטלי שווה ביקור: דן במוזיאון הדיגיטלי
שווה ביקור: דן במוזיאון הדיגיטלי
(צילום: קורל גולדברג)
את היום השני בטוקיו העברנו ברובע שיבויה, אחד מ-23 הרובעים בעיר, בנקודה המרכזית ביותר שלו - צומת שיבויה (Shiboya Crossing) המפורסם המשתרך מחוץ לתחנת הרכבת התחתית של טוקיו. הצומת, נחשב לסואן ושוקק חיים ועוברים בו מעל לשני מיליון איש ביום בממוצע. מומלץ לעלות למגדל התצפית הסמוך - Mag’s Park (עלות הכניסה אליו היא כ-300 ין לאדם, כמעט עשרה שקלים), ושם ליהנות מתצפית פנורמית על הרובע השוקק, כמו גם על הצומת הצבעוני והמואר בשלל שלטי רחוב ופרסומות שונות.
חובבי האופנה שביניכם ישמחו ודאי לטייל במחוז הרג'וקו, הנמצא בין הרבעים שיבויה לשינג׳וקו, ונחשב למרכז אופנת הרחוב היפנית וסמל לתרבות הצעירים ביפן. במחוז שני רחובות מרכזיים - אומוטסאנדו וטאקשינטה, כשהאחרון הוא, למעשה, מרכז קניות ענק בו אפשר למצוא שלל בגדים - החל ממותגי יוקרה, דרך רשתות אופנה בינלאומיות וחנויות אופנה מקומיות, ועד לבוטיקים ולחנויות יד שנייה. בעיקר, תוכלו למצוא שם גרביים צבעוניים עם דוגמאות בסגנון יפני במחירים זולים במיוחד.
מקום למנוחה: מקדש סנסו ג'ימקום למנוחה: מקדש סנסו ג'י
מקום למנוחה: מקדש סנסו ג'י
(צילום: דן סטרנסון)
טוקיו, שידועה בקצב החיים המסחרר שבה ובטכנולוגיה מתקדמת, מעניקה לא מעט כבוד גם למסורת היפנית העתיקה, באמצעות מקדשים וארמונות קיסריים הפתוחים לקהל הרחב. אל תחמיצו ביקור במקדש סנסו ג'י (Senso-ji), מהמפורסמים בעיר, המוקף בגנים מטופחים שם אפשר לתפוס תנומה קלה מהמולת העיר. סמוך למקדש נמצא Nakamise Shopping Street - שוק תיירותי המציע פריטים ומזכרות בסגנון יפני, לצד דוכני אוכל רחוב. בין היתר, אפשר לטעום שם גם את ה-Taiyaki - מעין עוגה בצורת דג במילוי של שעועית מתוקה.
רובע נוסף בעיר שמומלץ לבקר בו הוא שינג'וקו סיטי (Shinjuku), בו פועלים מועדונים ואולמות קריוקי הומי אדם לצד מסעדות וברים יוקרתיים הנמצאים בתוך בתי המלון המפוארים שברובע גורדי השחקים. בין היתר, תוכלו לעלות לבניין טוקיו מטרופוליטן המציע תצפית יפה על האזור כולו, וליהנות משלל הגלריות, התיאטראות והפארקים המטופחים. ברובע, נמצא גם האיצטדיון הלאומי החדש שהוקם במיוחד לקראת המשחקים האולימפיים שיתקיימו השנה, ונחשב למופת הטכנולוגיה.
ברים, אוכל רחוב ואווירה כיפית: רחוב Omoide Yokocho   ברים, אוכל רחוב ואווירה כיפית: רחוב Omoide Yokocho
ברים, אוכל רחוב ואווירה כיפית: רחוב Omoide Yokocho
(צילום: דן סטרנסון)
פינות חמד נוספות בשינג'וקו, תוכלו למצוא בין הסמטאות והרחובות הקטנים והציוריים שבו. רחוב Omoide Yokocho הוא אחד מהמיוחדים שבהם, בעיקר בזכות העצים בעלי העלים הכתומים המקשטים אותו והמנורות היפניות המאירות את הרחוב לכל אורכו. בסמטה ברים מגניבים, דוכני אוכל רחוב ומאכלים יפניים מקומיים, כמו שיפודי יקיטורי (שיפודי עוף יפניים).

תחנה שנייה: האי הוקאידו

יפן ידועה בשתי עונות מרכזיות מדהימות ביופיין, כל אחת בדרכה. הראשונה, היא עונת פריחת הדובדבן המפורסמת שמתחילה כבר בפברואר בדרום יפן ועולה צפונה, והשנייה היא עונת השלכת שמתחילה בספטמבר בצפון המדינה, ויורדת דרומה עם הזמן.
באוקטובר, החודש בו הגענו ליפן, השלכת הייתה בשיאה בצפון המדינה, והיה לנו ברור כי אין סיכוי שאנחנו עומדים להחמיץ את המראה היפהפה הזה. על מנת לא לבזבז זמן בנסיעה ארוכה ברכבת, עלינו על טיסה קצרה בת שעה וחצי היוצאת מטוקיו לכיוון האי הוקאידו (Hokkaido), שבצפון המדינה.
אם יוצאים מטוקיו - מגלים מקומות מרהיבים: מפרץ קאמוי באי הצפוני הוקיאדואם יוצאים מטוקיו - מגלים מקומות מרהיבים: מפרץ קאמוי באי הצפוני הוקיאדו
אם יוצאים מטוקיו - מגלים מקומות מרהיבים: מפרץ קאמוי באי הצפוני הוקיאדו
(צילום: קורל גולדברג)
הוקאידו, הוא האי השני בגודלו ביפן - אחרי הונשו - וה-21 בגודלו בעולם. למעשה, הוא מהווה חבל ארץ אחד ויש בו מחוז אחד בלבד, הנחשב למחוז המרכזי והגדול ביותר של יפן. בינו לבין הונשו, מפריד מצר צוגרו, ומתחת למצר עוברת מנהרת סייקן, הנחשבת למנהרת הרכבת השנייה הארוכה ביותר בעולם.
האי הצפוני והעצום בגודלו, נחשב לאזור הטוב ביותר לסקי ומתאפיין בנופים פראיים, חיות בר ומעיינות חמים הפזורים באזור. בשל סיבה שאינה ברורה, האי לא נכלל לרוב במסלול "המסורתי" של תיירים המבקרים ביפן - וחבל שכך.
על מנת ליהנות מהאי ומהאזור כולו, מומלץ לשכור רכב בעיר הבירה, סאפורו (Sapporo) ומשם לצאת למקומות מדהימים באזור (שימו לב כי הנסיעה ביפן היא בצד שמאל). אחד מהמקומות שממש לא כדאי להחמיץ הוא מפרץ קאמוי (Cape Kamui) המרהיב, המציע נופים יפהפיים ואווירה מרגיעה ושלווה במיוחד.
פינות חמד בעיירה פוראנו   פינות חמד בעיירה פוראנו
פינות חמד בעיירה פוראנו
(צילום: דן סטרנסון)
לא רחוק משם, שוכנת העיירה המסורתית פוראנו (Furano), המציעה מבחר גדול של מסלולי סקי - רובם מתאימים למתחילים ולמתקדמים יותר, וחלקם מותאמים למיטיבי לכת. העיירה, מפורסמת בעיקר בשדות הפרחים הצבעוניים שבה, ובאינספור המסעדות והברים הפועלים בה. המלצה שלנו: לכו על מרק הקארי המסורתי והייחודי לעיירה, אותו מגישים כמעט בכל מסעדה שם.
ידועה בשדות הפרחים שבה: פוראנו   ידועה בשדות הפרחים שבה: פוראנו
ידועה בשדות הפרחים שבה: פוראנו
(צילום: דן סטרנסון)
סמוך לעיירה ולמעשה, ככל שהצפנו, העצים הירוקים התחלפו בעצי שלכת שעליהם נצבעו בגוונים צהובים, כתומים ואדומים, בוהקים ומרהיבים. המחזה היה מרהיב ומפתיע, כזה שמעולם לא ראינו בעבר.
ככל שמצפינים מהוקאידו - כך צבעי השלכת הופכים מרהיבים יותר   ככל שמצפינים מהוקאידו - כך צבעי השלכת הופכים מרהיבים יותר
ככל שמצפינים מהוקאידו - כך צבעי השלכת הופכים מרהיבים יותר
(צילום: דן סטרנסון)
(צילום: דן סטרנסון)
(צילום: דן סטרנסון)
(צילום: דן סטרנסון)
במהלך הטיול באי, עצרנו ללון בעיירות שבצידי הדרכים; לעתים היו אלה הוסטלים קטנים, לפעמים חדרים משותפים עם תיירים נוספים ובחלק מהמקומות נהנו מאירוח יפני מסורתי, הכולל מזרנים על הרצפה וקימונו בארון. המחירים עבור הלינה נעו בין 100-70 דולר לזוג.
(צילום: דן סטרנסון)
(צילום: קורל גולדברג)
יפן, היא מדינה מאוד פעילה מבחינה געשית ולכן יש בה גם אלפי "אונסנים" (המונח היפני לתיאור מעיינות חמים). המרחצאות הללו הם חלק מרכזי מהמסורת היפנית, ומשמשים עד היום כבתי מרחץ ציבוריים המופרדים לנשים ולגברים. יש שני סוגי "אונסנים" עיקריים - פנימיים וחיצוניים, ואנחנו נהנו בעיקר מהחיצוניים, בהם ניתן להרגיש היטב את הניגוד שבין הקור העז שבחוץ לבין החום של המים, וליהנות מהחיבור לטבע.
אונסנים חיצוניים באי הוקאידו   אונסנים חיצוניים באי הוקאידו
אונסנים חיצוניים באי הוקאידו
(צילום: קורל גולדברג)

תחנה שלישית: קיוטו

לאחר שבוע שלם בו בילינו באי הצפוני, המראנו לעיר אוסקה (Osaka) ומשם עלינו על רכבת לכיוון קיוטו (Kyoto). בשלב זה של הטיול - אחרי עשרות חוויות שפגשנו בדרך, ולאחר שנחשפנו לטבע עוצר נשימה - הרגשנו מוכנים לספוג עוד מהתרבות היפנית העשירה, ואין עיר שמתאימה למשימה הזו יותר מקיוטו, הנחשבת למרכז התרבותי של יפן.
מקדש בקיוטו   מקדש בקיוטו
מקדש בקיוטו
(צילום: דן סטרנסון)
קיוטו, היא עיר במרכז האי הונשו ובעבר אף שימשה כבירת המדינה (בין השנים 794–1868). כיום, היא משמשת כבירת מחוז קיוטו וכוללת 11 רבעים. בעיר המרתקת צפינו במופע Maiko מסורתי בהשתתפותן של גיישות מתלמדות, כלומר כאלו שנמצאות בתחילת דרכן המקצועית. ההגדרה של גיישה, למי מכם שאינם מכירים, היא אשת בידור יפנית מסורתית, שכישוריה כוללים ריקוד ונגינת מוזיקה יפנית קלאסית.
מקדש נוסף בקיוטו   מקדש נוסף בקיוטו
מקדש נוסף בקיוטו
(צילום: קורל גולדברג)
במהלך שהותנו בעיר ביקרנו גם בכמה מהמקדשים המפורסמים הנמצאים בעיר, בהם מקדש פושימי אינארי ו-Hōkan-ji Temple.
אתרים נוספים בהם ביקרנו במהלך שהותנו בקיוטו הם "יער הבמבוק" ב-אראשייאמה (Arashiyama), הנמצא בקצהו המערבי של העיר. אם תגיעו לשם בעונת הסתיו, כפי שאנחנו עשינו, תוכלו ליהנות מצבעי השלכת המרהיבים המקשטים את היער כולו. באביב, המקום ידוע בפריחת הדובדבן המשגעת שבו. ביער עצמו יש שבילים רחבים המשתרכים בתוך קני במבוק ענקיים, בהם מומלץ לצאת לטיול רגלי או לטיול אופניים, אותם ניתן לשכור במקום.
יער הבמבוק   יער הבמבוק
יער הבמבוק
(צילום: קורל גולדברג)
קיוטו, ידועה בפינות החמד הקסומות שבה, אותן ניתן למצוא בעיקר בגנים המטופחים הפרושים ברחבי העיר, ובסמטאות הציוריות שברחבי העיר.
פינות חמד בקיוטו   פינות חמד בקיוטו
פינות חמד בקיוטו
(צילום: דן סטרנסון)

תחנה רביעית: נָארָה

לאחר כשבוע בקיוטו, המשכנו ליעד הבא - העיר נָארָה (Nara) שבחצי האי קיאי, המשמשת כבירת מחוז נארה שבחבל קנסאי. נארה, ידועה בעיקר במקדשים הגדולים והרבים שבה (שמונה במספר), כשהגדול שבהם הוא טודאי-ג'י, שנחשב לבניין העץ הגדול בעולם. מלבד מקדשים, תפגשו שם גם כמות בלתי רגילה של איילים המסתובבים ברחובות העיר בחופשיות.
האיילים של נארה    האיילים של נארה
האיילים של נארה
(צילום: דן סטרנסון)

תחנה אחרונה: בחזרה לטוקיו

מעיר המקדשים חזרנו לנקודת ההתחלה - טוקיו, שם העברנו מספר ימים נוספים עד הטיסה חזרה הביתה, אותם העברנו בשיטוט ברחובות העיר ובין המסעדות הנפלאות שמציעה העיר.
יפן, נחשבת ליעד חובה עבור חובבי קולינריה ופודיז, ובטוקיו עצמה ש היצע רחב של מסעדות ואוכל מכל הסוגים: החל ממסעדות יפניות (סושיות, מסעדות ראמן ועוד), ועד למסעדות צרפתיות, איטלקיות, הודיות, סיניות ויש אפילו כמה ישראליות, וכמובן - מסעדות בעלות כוכב מישלן אחד או יותר.
וביפן כמו ביפן - בחלק מהמסעדות האוכל הוא רק תירוץ, והן מציעות אטרקציות מפתיעות שכמוהן סביר שטרם פגשתם: ביניהן ניתן למנות את הבר-מסעדה Penguin Bar Ikebukur, שמשמש בית לפינגווינים אותם גם אפשר להאכיל בשעות מסוימות של היום. ומה יגישו לכם שם? מבחר מנות בשר, פסטות ועשרות קוקטיילים יצירתיים. עוד תמצאו בעיר מסעדת רובוטים, מסעדה ובה מוצג מופע מרהיב של לוחמי נינג'ה ועוד. בקיצור, לא חוויה שכדאי לפספס כשנמצאים בעיר.
עשינו לכם חשק לצפות בתמונות וסרטונים נוספים מהטיולים שלנו בעולם? הקליקו על הלינקים הבאים:
דן סטרנסון הוא סטודנט למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב, ועוסק בצילום מקצועי ועריכת וידאו; קורל גולדברג היא סטודנטית לפסיכולוגיה, ודיילת לשעבר בחברת "אל על".