זה טיול יקר, ואף אחד לא מבטיח שתיהנו מכל רגע. התמודדות עם מזג אוויר קיצוני ונהלים מחמירים, עליהם נפרט בהמשך, הם רק חלק מהאתגרים שמחכים למי שבוחר לצאת למסע לאיי ג’ורג’יה הדרומית. בלוגר הטיולים אוהד הנווד יצא להפלגה בת 17 ימים מצ’ילה אל האיים הקפואים ששוכנים בדרום האוקיינוס האטלנטי בין דרום אמריקה לאנטארקטיקה, שם פגש פינגווינים, דובי ים, פילי ים ושלל יצורים ימיים. כל מפגש היה עבורו לא רק חוויית טבע מרהיבה, אלא גם שיעור עוצמתי על החיים בכדור הארץ. "לא משנה מה יקרה בעתיד, החוויות האלה יישארו איתי לנצח", סיפר בשיחה עם ynet.
ברוכים הבאים לאיי ג'ורג'יה הדרומית
המסע, שאורגן על ידי חברת פוטוטבע, התחיל בהפלגה מנמל פונטה ארנס שבצ'ילה, ממש בקצה העולם. "יצאנו מעיר נמל חמודה והפלגנו דרומה, אל הים הקפוא". משחזר אוהד. "היו ימים של גלים גבוהים ורוח קפואה, אבל כל זה היה חלק מהחוויה". בדרך לאיי ג’ורג’יה, אוהד והקבוצה עצרו באיי פוקלנד, שנמצאים לא רחוק מארגנטינה, כ-1,400 קילומטר מהיעד הסופי של המסע. "איי פוקלנד הם מקום מיוחד, גם מבחינה היסטורית בגלל המלחמה שהתחוללה שם בין בריטניה לארגנטינה ב-1982, וגם בגלל הטבע - יש שם המון בעלי חיים מעניינים, כמו פינגווינים וציפורים נדירות".
בחזרה לאיי ג'ורג'יה הדרומית. הביקור באיים, כמו ברבים מהאזורים הטבעיים הרגישים בעולם, מחייב מאמצים בלתי פוסקים לשמירה על הסביבה והחיים שבו. אוהד מתאר את החוקים הקפדניים שנאכפו הן על הספינה והן בחוף, במטרה להגן על האי מפני זיהומים חיצוניים ומזיקים זרים שעלולים לערער את האיזון האקולוגי.
"כל דבר צריך להיות מחוטא, כל מה שבא במגע עם האדמה באי. דרשו מאיתנו לחטא את הבגדים, החפצים ואפילו את הנעליים. הקפדה על הפרטים הקטנים הייתה קריטית. אפילו אסור להשתין על האי"
"לפני שמגיעים לאי, כל דבר צריך להיות מחוטא, כל מה שבא במגע עם האדמה. כל הזמן דרשו מאיתנו לחטא את הבגדים, החפצים ואפילו את הנעליים. הקפדה על הפרטים הקטנים הייתה קריטית. כמעט כל יום לפני הירידה לחוף עברנו חיטוי קפדני - כל נעל, כל רוכסן, כל סקוץ'. אפילו בקבוקי המים – כל דבר שיכול לשאת חיידקים".
אוהד מספר שהנהלים היו כה מחמירים, עד שאפילו עשיית צרכים הפכה לאתגר. "אסור להשתין על האי. גם אם אתה חייב – אין מה לעשות. אין שירותים ואין מקום מוסדר לזה. לכן היינו נזהרים לא לשתות יותר מדי מים או קפה, כי אם שתינו יותר מדי, היינו צריכים להתאפק שעות. זה היה אתגר בפני עצמו".
גם נעליים שהיו עלולות לשאת זרעים של צמחים זרים נאסרו מחשש לפגיעה באיזון המקומי. "אם תביא איתך משהו מהיבשת, זה יכול לשנות את המערכת האקולוגית. הם הקפידו על כל פרט קטן. אפילו החפצים שלנו עברו חיטוי יסודי עם שואבי אבק ומטאטאים, כדי לוודא שלא נביא איתנו דבר מהעולם החיצון. יש באי כבר 20 מיני צמחים פולשים, והם לא רוצים להוסיף עוד". מדענים ופקחים שנכחו במקום וידאו שההנחיות נאכפות בקפדנות. "הם לא השאירו מקום לטעויות. זה טיול שבו אתה לא יכול פשוט לדרוך איפה שבא לך – כל צעד על האי היה מתוכנן ומוגדר, וכולם הקפידו על החוקים".
"עמדתי על החוף ואלפי פינגווינים הקיפו אותי"
הביקור באיי ג'ורג'יה מעניק למטיילים חוויה יוצאת דופן של מפגש פנים מול פנים עם שלל מינים של בעלי חיים נדירים. "זה לא טריוויאלי", מספר אוהד, "זה לא משהו שחוויתי באף מקום אחר. להרגיש את עוצמת הטבע הזה, לראות את כל בעלי החיים האלה, זה פשוט גורם לך להבין כמה אנחנו קטנים בתוך כל זה".
אחד הרגעים הבלתי נשכחים היה המפגש עם הפינגווינים, חוויה שאוהד מתאר כלא פחות ממאגית: "כולם צעדו בסדר מופתי, כל אחד עם הצוואר הכתום שלו – זה פשוט לא הרגיש אמיתי. זה כמו לראות פינגווין בגובה של ילד קטן, רק צבעוני הרבה יותר".
אבל הרגע המרשים באמת התרחש כשהוא מצא את עצמו לפתע מוקף אלפי פינגווינים. "עמדתי על החוף, ופתאום אינספור פינגווינים צצים מולי. הם מגיעים במהירות, טק-טק-טק, עולים על החוף ופתאום אני מוקף מכל עבר. אני לבד על החוף עם אלפי פינגווינים – מחזה בלתי נתפס. אי אפשר לתאר את זה. איך שהם זורמים סביבך, זה מרגיש כמו לעמוד במרכז סיפור טבעי שאף אחד לא יכול להמציא".
באופן מפתיע, הפינגווינים לא חששו מנוכחות בני האדם. "מה שהיה מיוחד כל כך זה שהם לא ברחו, הם לא פחדו – הם פשוט עמדו שם, עסוקים בענייניהם", מספר אוהד. "זה כאילו שאתה לא מפריע להם – הם פשוט ממשיכים את החיים שלהם".
אחד המפגשים המרתקים ביותר היה עם פילי הים, יצורים ענקיים ומרשימים. "פילי הים שייכים למשפחת כלבי הים, אבל הם לא כמו כלבי הים הרגילים – הם הרבה יותר גדולים", מסביר אוהד. "זכר אלפא יכול להגיע למשקל של עד חמישה טון, זה לא משהו שרואים כל יום. פיל ים יכול להגיע לגודל של פיל קטן, זה פשוט מטורף לראות יצור כזה ענק רובץ על החוף".
הדינמיקה החברתית בין זכר האלפא לנקבות פילי הים היא לא פחות ממדהימה. "הזכר הגדול משתלט על נקודה טובה בחוף, וסביבו מתקבצות 28 נקבות – כולן בהריון. זה מחזה מטורף לראות אותן מתקבצות סביבו, חיות חיים שלמים במערכת יחסים כל כך אינטנסיבית". מעבר לממד המרשים של גודלם, פילי הים ידועים גם בהתנהגותם התוקפנית. "הם מאוד טריטוריאליים", מזהיר אוהד. "כל זכר נאבק לשמור על השליטה. אם זכר אחר מנסה להתקרב, מתחילה מלחמה שעלולה להסתיים במוות. זה מאבק הישרדותי של ממש, וכל אחד מהם נלחם על מקומו".
"לקחתי כדורים נגד בחילות, זה לא היה פשוט"
האי המרכזי, ג'ורג'יה הדרומית, מתפרש לאורך כ-170 ק"מ, והקטע הרחב ביותר שבו עומד על כ-37 ק"מ. האי מתאפיין בהרים טרשיים גבוהים, עם פסגות המתנשאות לגובה של למעלה מ-2,000 מטרים, וקרחונים המגיעים עד קו החוף. הוא התגלה לראשונה בשנת 1675 על ידי אנתוני דה לה רושה, ספן מלונדון, שקרא לאיים"איי פיפס" על שמו של סמיואל פיפס, מזכיר האדמירליות הבריטית באותה תקופה.
בשנת 1775 גילה ג'יימס קוק מחדש את האי ואת האיים הקטנים שמסביבו, וקרא להם "איי ג’ורג’יה" על שמו של המלך ג'ורג' השלישי. כיום אין תושבי קבע בג’ורג’יה הדרומית, ובזמנים רגילים כ-30 אנשים חיים באי בכל זמן נתון, רובם מדענים. "איי ג’ורג’יה נמצאים ממש על הקצה של העולם, לפני שהקרח מתחיל", מספר אוהד. "הם נמצאים ממש מול אנטארקטיקה – השמיים תמיד בהירים, והאוויר כל כך יבש, כמו במדבר. וזה בדיוק מה שזה – מדבר קרחוני". אוהד טוען כי בניגוד לדעה הרווחת, אנטארקטיקה אינה רק סופה של שלג, אלא מדבר אמיתי. "השלג שם לא באמת נמס, וזה מה שמגדיר את המקום כמדבר הגדול בעולם".
איך הייתה ההפלגה?
"היו ימים עם גלים בגובה עשרה מטרים – כל הספינה התנדנדה, היינו ישנים תוך כדי טלטלות. אני לקחתי כדורים נגד בחילות, כי זה לא היה פשוט. זה היה מטורף, וגם קפוא – הגענו לטמפרטורות של מינוס 20 מעלות, ולפעמים זה אפילו הרגיש קר יותר".
המחיר של מסע כזה, אם תהיתם, עומד על כ-15 אלף אירו, לא כולל הטיסות לצ'ילה. "זו חוויה בלתי נשכחת", מסכם אוהד. "לעיתים קרובות אנחנו חיים במהירות, בלי לעצור ולהתבונן במה שיש סביבנו. אבל במקום כמו איי ג'ורג'יה אתה מבין כמה אנחנו קטנים וכמה מופלא להיות חלק מהיקום הזה. כל רגע כזה מזכיר לי למה התחלתי לטייל, למה אני בוחר שוב ושוב לעזוב את המוכר ולהמשיך לנדוד. אם יש משהו שלמדתי מהמסע הזה, זה לא לקחת שום דבר כמובן מאליו. הים, הקור, בעלי החיים – כולם מחזירים אותי לפשטות של החיים וגורמים לי לחיות כל יום כאילו הוא האחרון".
