בשיתוף מאגמה
שנה שלמה, ליתר דיוק 17 חודשים, חוויות הטבע שלי הסתכמו בצמרות עצי הפיקוס שראיתי מחלון ביתי התל אביבי ובעורבים שחגו מעליהם, אז מה הפלא שכששאלו אותי אם אני רוצה להצטרף למסע שמכין מסלול ג'יפים חדש בסרביה ומונטנגרו - מייד אמרתי כן. אני אוהב מסעות והרפתקאות והשילוב של בלקן, ג'יפים ומאגמה - מה יכול להיות רע?
מה להביא? שאלתי את אנשי מאגמה: מעיל חם וחולצות קצרות, בגד ים וכובע צמר, נעליים סגורות וגם סנדלים, כפפות חמות וקרם הגנה.
אתם רציניים, שאלתי?
רציניים לגמרי.
נהיה בפסגות הרים, ביערות, בחופי הים, בין אגמים ונהרות. יהיה מזג אוויר של הכול.
8 צפייה בגלריה
איש יושב על ספסל: בשבילנו זאת דרך שטח – בשבילם זה הדרך הביתה.
איש יושב על ספסל: בשבילנו זאת דרך שטח – בשבילם זה הדרך הביתה.
בשבילנו זאת דרך שטח – בשבילם זה הדרך הביתה.
אוקי. אז ארזתי הכול ובאתי.
בשדה התעופה בבלגרד, אנחנו מציגים את התו הירוק שאותו התבקשנו להביא וזהו, ברוכים הבאים לסרביה שמכירה בתו הירוק הישראלי. שעתיים אחרי הנחיתה אני כבר צולל אל תוך נופים מרהיבים של ירוק וכחול. זה מרגיש קצת כמו בתוך חלום - אבל מתברר שלא באנו לחלום - באנו לעבוד.
באנו "לתפור" את טיול הג'יפים החדש של מאגמה לבלקן. מה זה לתפור מסלול? זה לנסוע בדרכים לא דרכים, בין פסגות הרים מושלגות לכפרים נידחים, זה לחפש במשך ארבע שעות את הנקודה הכי שווה לארוחת צהריים ואז למצוא אחת עוד יותר טובה.
8 צפייה בגלריה
מונטנגרו: מפרץ קוטור – הפיורד הדרומי בחצי הכדור הצפוני
מונטנגרו: מפרץ קוטור – הפיורד הדרומי בחצי הכדור הצפוני
ממש אפשר להרגיש את קו האיזמל שחותך בין מים עליונים למים תחתונים. מפרץ קוטור במונטנגרו.
זה לייצר חווית מסע שיש בה אתגר, עניין והפתעה, אבל גם יציבות ובטחון. זה לחשב את הזמנים בין מקטעי הדרך ונקודות העצירה (נסו למצוא חניה ספונטנית לשמונה ג'יפים) זה לבדוק את שעת השקיעה במונטנגרו בעוד שלושה חדשים כדי להגיע בדיוק בזמן לתצפית הכי יפה בבלקן
ובעיקר, זה המון פרטים ודיוקים שבתוכם חגיגה של אדרנלין והתרגשות.
יחד איתי נמצאים במסע ההכנה מנחם עבדי ויפעת יגר, מנכ"לי מאגמה, צוות הדרכה, צוות מנהלה ולוגיסטיקה וצוות מדריכים מקומי. כל מי שנמצא כאן מכיר את האזורים האלה מצוין, אבל הם לא באו לפה כדי לעשות "קופי פייסט" למסעות קודמים, הם באים עם מפות, עם אפליקציות ניווט ובעיקר עם סקרנות, הרפתקנות וחיבה לחידושים ואני מודה שגם אני נדבק בחדוות הגילוי.
8 צפייה בגלריה
כמה מים יש להם אלה....
כמה מים יש להם אלה....
כמה מים יש להם אלה....

מי אמר בוץ ולא קיבל?

ככל שאנחנו מתרחקים מהעיר, הדרכים הולכות ומשתבשות. מה שעבורנו הוא "מסלול שטח", עבור המקומיים הוא פשוט "הדרך הביתה". מה זה הביתה? כפר קטן, קצת בקתות עץ, עדר עזים ומשק ירקות ביתי. יש מקומות בעולם שהיו קוראים לזה אוכל אורגני.
8 צפייה בגלריה
מי אמר בוץ ולא קיבל...
מי אמר בוץ ולא קיבל...
מי אמר בוץ ולא קיבל...
(צילום: טל מן)
מזג האוויר, כפי שהבטיחו לי, לא מבטיח כלום. היום בהיר ושמשי, אבל חלק מהדרכים עדיין בוציות ומרוצפות שלוגיות שטרם הפשירו והדרך לא תמיד פשוטה לנהיגה. האינסטינקט שלי הוא לעשות אחורה פנה, האינסטינקט שלהם הוא "דוך" קדימה: שתי ידיים על ההגה, הג'יפים עוברים לארבע על ארבע, הנהיגה קשובה לדרך ואז, כשאני בטוח שכבר אפשר לומר שהצלחנו, אחד הג'יפים נתקע בבוץ. אז יאללה מוציאים כבל חילוץ, פותחים עמדת קפה, פורסים על מגש את הגבינות והירק שקנינו בכפר ואיכשהו, ברגע נהיית פה חגיגה. מקומיים סקרנים מתקבצים סביבנו, מתנדבים לעזור, אחד שולף אלכוהול שזיפים מקומי, שני מוציא כוסות נקיות, בפי טעם גבינת עיזים משובחת ומה אני אגיד לכם, אני מתחיל לקוות שאולי, אולי נתקע עוד פעם.

"כמה מים יש להם אלה"

מכירים את ה"כמה מים יש להם אלה"? אז ככה זה בבלקן. הנהרות פה אדירים, שוצפים ויפים והמסע הזה לא מוותר עליהם: אנחנו נפרדים מהג'יפים שלנו ויוצאים לשייט בנהר "אובץ" (Uvac) שהמקומיים מכנים אותו בשם "נהר הנחש המתפתל": סירות מנוע קטנות לוקחות אותנו לאורך הנהר שהוא שכיית חמדה יפהייפיה. מי הנהר הכחולים – ירוקים, מתפתלים בין מצוקים אדירים, מעלינו חגות להקות נשרים שמקננות בנקיקים נסתרים בין הצוקים הגבוהים ואנחנו משאירים את הסירות על גדות הנהר, מצטיידים בפנסים ומבקרים במערות נטיפים חבויות בין צוקים.
8 צפייה בגלריה
רפטינג על נהר טארה.
רפטינג על נהר טארה.
רפטינג על נהר טארה.
(צילום: מאגמה)
זו לא תהיה הפעם האחרונה שבה ניפרד מהג'יפים לטובת מים במסע הזה.
עד שכבר התאהבתי בירוק – כחול של סרביה וחשבתי שאין יפה ממנה אנחנו עוברים למונטנגרו. מעברי הגבול קלים והחיבה בין שתי המדינות השכנות ניכרת.
השמורה המרהיבה "דורמיטור" היא בדיוק המקום שבו הג'יפים עושים את ההבדל ומאפשרים לנו להגיע לנקודות הכי יפות בשמורה שכולה פסגות מושלגות, מצוקים פראיים ואגמים תכולים. מישהו אומר גן עדן, אחר מחפש את המומינים. זה בדיוק המקום ללבוש חליפות הגנה וקסדות ולצאת לרפטינג על נהר הטארה (Tara) שהוא הארוך והיפה בנהרות מונטנגרו. זוהי עונת הפשרת השלגים, המים צלולים, קרירים ונעימים, האדרנלין בשמים ובערב, כשאנחנו מגיעים למלון העץ המפנק שלנו אני לא רוצה ללכת מכאן לעולם.
8 צפייה בגלריה
סרביה: נהר הנחש המתפתל:
סרביה: נהר הנחש המתפתל:
סרביה: נהר הנחש המתפתל.
(צילום: shutterstock)

מזמן לא שטנו לאיפשהו...

בפיורד הדרומי ביותר בחצי הכדור הצפוני כבר הייתם? ברוכים הבאים למפרץ קוטור (Kotor).
דרכי השטח אל הפיורד מתפתלות בין ההרים וזה הזמן לשים שתי ידיים על ההגה, שתי עיניים על הכביש ואם כמוני, אתם לא נוהגים כרגע, תוכלו לבהות בפיורד המרהיב. אחרת – תתרכזו בבקשה בפיתולי הדרך היורדת אל חופי הים האדריאטי.
8 צפייה בגלריה
מונטנגרו: מפרץ קוטור – הפיורד הדרומי בחצי הכדור הצפוני
מונטנגרו: מפרץ קוטור – הפיורד הדרומי בחצי הכדור הצפוני
מונטנגרו: מפרץ קוטור – הפיורד הדרומי בחצי הכדור הצפוני
(צילום: shutterstock)
לורד ביירון אמר על מפרץ קוטור שהוא "נקודת המפגש היפה ביותר בעולם בין יבשה לים" ואני מודה שקשה לי למצוא מילים טובות יותר לתאר את המקום הכל כך יפה הזה. ממש אפשר להרגיש את קו האיזמל שחותך בין מים עליונים למים תחתונים, את המתח ביניהם, את ההשתקפות והשאיפה למיזוג. אבל הי! מזמן לא שטנו לאיפשהו... הפעם, ספינה קטנה משיטה אותנו בין נפתולי המפרץ היפה אל העיירה הקטנה קוטור: שבילי אבן צרים, חומות עתיקות, שילוב של תחושה ימי ביניימית עם בתי קפה קטנים – איזה מותק של מקום!
ביומיים הבאים אנחנו מתחילים להצפין אל "מונטנגרו של ההרים": מטיילים בין נופי הרים וכפרים קטנים, באזורים הפחות מתויירים של מונטנגרו ובזמן שאני בולע את הנוף בעיניים שלא מתרגלות ליופי הזה, צוות מאגמה מתאם עניינים אחרונים עם בתי המלון היפים בהם ישנו המטיילים (עד רמת האומלט בבוקר והרגישות לגלוטן), בודק את הנקודה הכי יפה להפסקת הקפה, בוחר מסלולים חליפיים למקרה של בתל"מים או בקיצור: אני בחברת מקצוענים.
8 צפייה בגלריה
מונטנגרו של ההרים
מונטנגרו של ההרים
מונטנגרו של ההרים

את הלילה האחרון במסע אנחנו מבלים בכפר האמנים של בימאי הסרטים הידוע אמיר קוסטריצה. קוסטירצה בנה, עיצב והקים "כפר סרבי טיפוסי" באמצע שום מקום בין הרים ויערות כדי שישמש סט צילום מיוחד לסרטו "החיים הם נס" וממש כמו קוסטריצה, כך גם הכפר: צבעוני ומשוגע, מצחיק ורציני, מעורר מחשבה ומבלבל – אמנם לא זכיתי לפגוש כאן את הבימאי עצמו, אבל המקום הזה הוא נס.
יום אחרון למסע. אנחנו יוצאים לשייט פרידה מהבלקן על נהר הדנובה שחוצה את בלגרד היפה, בירת סרביה, אנשי מאגמה מרימים כוסית: חיוך על פניהם וידיעה ברורה שהמטיילים שיצאו הקיץ לבלקן עומדים לעבור חוויה משגעת. אני מרים איתם כוסית ומנסה לעכל את מרחבי הנוף האדירים, את חוויות הנהיגה הנהדרות ואת תחושת החופש שזכיתי לה במסע הזה.
יש לי עוד זמן לעכל את הכל. הטיסה לארץ קצרה, אבל ייקח לי הרבה זמן לנחות.

בשיתוף מאגמה





פורסם לראשונה: 10:38 , 06.05.21