ב-8 באוקטובר 2023 שמורת נחל עיון נסגרה, אפילו בעלי החיים ברחו בגלל רעש המלחמה. עם הפסקת האש בצפון חזר צוות האתר לשקם אותו - ומחר (יום ה') בשעה 09:00 תיפתח השמורה למבקרים. צפו בפעולות השיקום.
מנכ"לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי, אמרה כי "מרגש מאוד לפתוח את השמורה האחרונה שנותרה סגורה בשל הלחימה. אנחנו רואים את הגעגוע של הציבור הישראלי לצפון הארץ לגנים והשמורות. מאות אלפים כבר עלו צפונה וביקרו בגנים ובשמורות שנפתחו מחדש ואנו גאים בהיותנו עוגן המניע את התיירות לצפון. הטבע על כל נחליו ונופיו הירוקים סמל להתחדשות, גדילה וצמיחה מן העפר. אני מודה לאנשי הרשות בכלל ולצוות נחל עיון בהובלת מנהל השמורה ראמזי בדראן, שעמלו כל כך קשה והביאו אותנו לפתיחה המחודשת – למרות הנזק הקשה שנגרם לשמורה".
בסיכום שנת 2024, דיווחה רשות הטבע והגנים על ירידה של 38% במספר המבקרים הישראלים (בהשוואה לשנת 2019, שנת טיילות ממוצעת), וירידה של 97% במספר התיירים שפקדו את האתרים. מאז הפסקת האש כ350 אלף מבקרים כבר פקדו את אתרי הצפון.
רמזי בדראן, מנהל שמורת טבע נחל עיון, סיפר: "שמורת נחל עיון היא השמורה שנפגעה הכי הרבה במלחמה, בגלל הקירבה לגבול. השמורה היא חלק מהמשפחה שלי, היא כבר הבית שלי, אני מנהל אותה כ-33 שנים, אני חי אותה, אני מכיר כל אבן".
בדראן הוסיף: "שמורת נחל עיון היא שמורת טבע אמיתית, תבוא ותרגיש את הטבע, המסלולים, המפלים". הוא סיפר בכאב כיצד פגעה המלחמה בשמורה: "משמורה שמבקרים בה בקיץ 300-200 מבקרים ביום, ובחורף מעל 1,000 ביום, השמורה הפכה להיות ללא מטיילים. הכול חסום, הצמחייה, לא ראו את השבילים. לראות את השמורה ריקה זה דבר עצוב".
מתחילים את השיקום
על פעולות השיקום בשמורה, סיפר בדראן: "שנה וחודשיים לא נכנסו לפה, הכל היה סגור. עכשיו צריך לפנות גזם, לנקות, לגזום, להכין, לתקן מדרגות, לאסוף את מה שהצבא השאיר אחריו. גם את מבנה הקופה בכניסה צריך להחליף כי הוא נפגע. אנחנו עושים מאמץ שהמטיילים יוכלו לחזור לטייל וליהנות מהנוף היפה בשמורה ולא להרגיש שהייתה כאן מלחמה".
מנהל השמורה סיכם: "אני מאמין שהשמורה תחזור להיות כפי שהייתה והטבע ישתקם, ייקח שנה-שנתיים והכול יתחדש בטבע. אני מאוד אופטימי שזה יקרה אינשאללה בקרוב - הכל יחזור להיות כמו שהיה".
נזקי המלחמה בצפון
שמורת נחל עיון היא אחת מהשמורות הרבות בצפון הארץ, שנפגעו כתוצאה מירי מחבלי חיזבאללה. ערן היימס, מנהל מרחב גליל עליון, סיפר על הנזקים האדירים: "האזור היה זירת לחימה אינטנסיבית, נשרפו למעלה מ-200 אלף דונם. אם פקחי רט"ג לא היו עושים את מה שהם עושים ולא עובדים כל כך קשה לצמצם את היקף השריפות, אני בטוח שהיקף השטחים שנשרפו היה גדול בהרבה".
בשנת 2024 נרשם שיא שריפות בשטחי שמורות טבע והגנים לאומיים, כ-374 אלף דונם נשרפו כתוצאה מהמלחמה מתוכם 223 אלף דונם בצפון הארץ. השריפות כתוצאה מהנפילות גרמו לנזקים גדולים במיוחד בשטחים של חורש ים תיכוני שמגביר התפרצות מינים מתפרצים ופולשים לשטח שפוגעים בטבע הישראלי וידרשו הליך טיפול ממושך.
באזורים רבים לא ניתן היה להפעיל מטוסים וכוחות, לכן כוחות רשות הטבע והגנים פעלו רגלית בצורה שאף גוף כיום לא יודע לפעול. למרות הנזק הגדול, הצוותים הצליחו להציל שטחים רבים שלא נשרפו. בדראן סיפר על השריפות בשמורה שאותה הוא מנהל: "הגענו צוות של רשות הטבע והגנים, כיבינו את השריפה והצלנו את החלק הגדול של השמורה. אבל לצערי עצים שנטע אותם המנהל הראשון לפני כ-50 שנה נשרפו".
שמורת הבניאס
עיקרי הנזקים איתם הרשות מתמודדת, מתחלקים למספר קטגוריות: פגיעה בשמורות הטבע והגנים הלאומיים, טיפול במינים מתפרצים וכלבת, פגיעה בערוצי נחלים וסביבתם, טיפול בפסולת ומזון בשטח, פגיעה בקינונים ודריסת יונקים, פריצת צירים, פגיעה בתשתיות טיילות, הסדרת אתרים סגורים, שריפות, אתרים שלא מופו וטרם נבדקו בשל הלחימה ופגיעה באתרים ארכיאולוגיים.
פורסם לראשונה: 12:53, 26.12.24
