לאמיצים בלבד: קפיצת חבל
(צילום: רויטרס)
זה נראה כמו שילוב של קפיצת בנג'י וטיפוס סנפלינג, וזה בוודאות מפחיד לא פחות – הכירו את קפיצת החבל. כתב רויטרס התלווה לתריסר חברים אוסטרלים שהתאספו בקצה צוק בעיירה קורונג, במדינת ניו סאות' ווילס, כ-90 מטרים מעל האוקיינוס. המטרה: נפילה חופשית לכיוון בזמן שהם קשורים בחבל.
קפיצת חבל החלה כבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת וצברה פופולריות בעשור הקודם. ההרפקתנים האמיצים לובשים רתמה עם חבל שמחובר לחבל אחר שנמתח בין שני צוקים. בקפיצת חבל הנפילה החופשית נוטה להיות ארוכה יותר מאשר בקפיצת בנג'י, והקופצים, לעתים קרובות, מתקינים בעצמם את החבלים על הצוקים, ההרים או גורדי השחקים שמהם הם קופצים.
קפיצת חבל אוסטרליהקפיצת חבל אוסטרליה
כיף? קפיצת חבל באוסטרליה
(צילום: רויטרס)
קפיצת חבל אוסטרליהקפיצת חבל אוסטרליה
רגע הקפיצה
(צילום: רויטרס)
קפיצת חבל אוסטרליהקפיצת חבל אוסטרליה
הנדנוד לאחר שהחבל נמתח
(צילום: רויטרס)
שיא הגובה בקפיצת חבל נרשם ב-2017 כשאדם קפץ מגובה של 571 מטרים בהר שראג בנורבגיה. הנפילה החופשית באותה קפיצה הייתה לאורך 424.8 מטרים.
בחזרה לאוסטרליה. דייסי אלן, בת 24, מזנקת מהצוק. החבל נמתח, עוצר אותה ומנדנד אותה מעל לפני הים. "יש הרבה פחד", הודתה, "עבורי זה עניין של פשוט להירגע, למקד את עצמי, להתמקד באמת בנשימות שלי. ברגע שאני קופצת יש פרץ מרגש של אדרנלין".
לאחר הקפיצה והנדנוד, אלן נגררת מעלה בחזרה אל קצה הצוק על ידי החברים שלה. שישה אנשים פועלים כדי להשיב אותה למעלה מהתהום.
קפיצת חבל אוסטרליהקפיצת חבל אוסטרליה
עם הציוד בדרך למצוק
(צילום: רויטרס)
קפיצת חבל אוסטרליהקפיצת חבל אוסטרליה
מכינים את הכל לקפיצות
(צילום: רויטרס)
קפיצת חבל אוסטרליהקפיצת חבל אוסטרליה
אין מקום לטעויות
(צילום: רויטרס)
קפיצת חבל אוסטרליהקפיצת חבל אוסטרליה
ואפשר לקפוץ
(צילום: רויטרס)
קפיצת חבל אוסטרליהקפיצת חבל אוסטרליה
ולקפוץ
(צילום: רויטרס)
קפיצת חבל אוסטרליהקפיצת חבל אוסטרליה
ולקפוץ
(צילום: רויטרס)
קפיצת חבל אוסטרליהקפיצת חבל אוסטרליה
וככה חוזרים למעלה, בעזרת החבר'ה
(צילום: רויטרס)
"יש שני קולות שמתרוצצים בראש שלך", סיפר קופץ החבל טום אוליבר. "האחד מנסה לשכנע אותך לא לעשות את זה והשני מנסה לשכנע אותך כן לעשות את זה, ואתה מתחיל להקשיב יותר לקול שמנסה לשכנע אותך כן לעשות את זה, ופחות לקול שמנסה לשכנע אותך לא לעשות את זה. אני משתדל לא לחשוב על זה יותר מדי. רק להאמין באופן מלא בהכל ואז, כן, שמישהו יבדוק שוב את החבלים, שהחברים שלך יהיו שם ויוודאו שאתה מוגן, ואז, ברגע שהחבל ביד שלך, אתה רק צריך להחליט לצעוד קדימה. זה בדרך כלל החלק הכי קשה".
לדברי אוליבר מדובר גם בעניים חברתי כמובן. "זה בעיקר האנשים", הסביר, "אני יכול בקלות ללכת לבד למקום יפה, אבל האנשים עושים את ההבדל הגדול עבורי ועבור מי שמעורב. זה כמו שבט לא רשמי ויש כל כך הרבה אמון ואמונה אחד בשני. וכולם עוברים קשיים בדרך כלשהי וחולקים את זה, זה פשוט מיוחד. אני לא יודע, אני לא יכול להגדיר את זה בעוד מילים".