לאחר שטיסת החזור לארץ של משפחה ישראלית בוטלה בשל מבצע "עם כלביא", טוען לקוח של ארקיע כי החברה לא העמידה לו טיסה חלופית ללא תשלום נוסף, אלא חייבה אותו לרכוש מחדש 11 כרטיסים לטיסת השבה במחיר גבוה משמעותית מהכרטיסים המקוריים. לאחר שתביעתו נדחתה בחודש שעבר בבית המשפט לתביעות קטנות, הוא מבקש כעת להביא את הסוגיה להכרעת המחוזי. בית המשפט המחוזי יידרש בקרוב לדון בבקשת רשות ערעור שהגיש הלקוח, הטוען כי לאחר שטיסתו ארצה בוטלה עקב מבצע צבאי, הוא נאלץ לרכוש כרטיסים חדשים לטיסת חילוץ של ארקיע ולשלם מכיסו הפרש של כ-18 אלף שקל.
מטוס של ארקיע. המחלוקת עוברת לבית המשפט המחוזי
(צילום: Ronen Fefer / shutterstock)
המערער רכש 11 כרטיסי חזור מיוון עבור משפחתו, אך הטיסה בוטלה עקב סגירת המרחב האווירי במבצע עם כלביא. נטען כי כעבור זמן קצר, כשארקיע החלה להפעיל טיסות חילוץ (השבה), המשפחה אכן הוטסה חזרה ארצה באמצעותה. אלא שלטענת המערער, ארקיע סירבה להכיר בטיסה זו כ"טיסה חלופית" שמגיעה לו ללא עלות על פי חוק, ודרשה ממנו לרכוש את הכרטיסים מחדש בעלות של 23,295 שקל.
התלונה התמקדה בדרישה להחזר ההפרש שבין התשלום על הכרטיסים החדשים לבין ההחזר החלקי שקיבל על המקוריים – נזק ישיר נטען המוערך ב-17,959 שקלים. לטענת הלקוח, לאחר שארקיע החלה להפעיל טיסות השבה והייתה מסוגלת להעמיד בפועל 11 מקומות למשפחה, היה עליה לאפשר את מימוש הזכות לכרטיס טיסה חלופי ולא להתנות את השיבה ברכישה חדשה. טיסת ההשבה שרכש המבקש מארקיע נועדה לצאת ב-19 ביוני 2025, אך לא יצאה במועד זה ונדחתה בשל המצב ל-20 ביוני 2025. יש לציין כי ארקיע נשאה, בשל הדחייה, בהוצאות המלון והמונית.
מנגד, טענה ארקיע כי יש לדחות את התביעה. החברה טענה כי השיבה לתובע את התמורה בגין הטיסה שבוטלה וכן זיכתה אותו בגין הוצאות לינה ונסיעות. עוד טענה כי טיסות ההשבה הופעלו כטיסות חילוץ במתכונת חירום ולא היוו טיסה חלופית, וכי בנסיבות המבצע לא ניתן היה להעמיד טיסות חלופיות בשל היעדר מקומות פנויים ומגבלות ביטחוניות. מנגד, טען הלקוח כי החברה לא הייתה רשאית לחייב אותו לרכוש כרטיסים חדשים, בעוד שהייתה אמורה להשיב אותו ואת משפחתו בטיסה חלופית ללא תמורה נוספת.
בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא דחה בחודש שעבר את התביעה שהגיש הלקוח. הרשמת קבעה כי טיסות החילוץ פעלו תחת הנחיות מדינה נוקשות במצב חירום, ובהן, לטענת ארקיע, מגבלה של 50 נוסעים בטיסה, ולכן אינן נחשבות לטיסות מסחריות רגילות.
עוד קבעה הרשמת כי "בנסיבות אלה איני סבורה כי ניתן לראות בטיסות ההשבה שהופעלו במסגרת מתווה החירום משום 'טיסה חלופית' כהגדרתה בחוק [...] טיסות ההשבה הופעלו מכוח מתווה ממשלתי ייחודי, תחת מגבלות ביטחוניות ותפעוליות משמעותיות [...] בנסיבות אלה אין לומר כי ארקיע הייתה יכולה להעמיד לרשות התובע כרטיס טיסה חלופי בהתאם לבחירתו [...] אין בידי לקבל טענת התובע כי היה על ארקיע לאפשר לו לעלות על טיסת ההשבה ללא כל תשלום נוסף".
הלקוח בחר להגיש אתמול (יום ראשון) בקשת רשות ערעור על פסיקת בית המשפט לתביעות קטנות. הלקוח מחדד בערעורו את הייחוד במקרה שלו אל מול פסיקות קודמות שעליהן נשען בית המשפט: לטענתו, בעוד שבעבר נוסעים תבעו לאחר שרכשו כרטיסים מחברות מתחרות, כאן ארקיע היא שביטלה את הטיסה והיא זו שמכרה לו מחדש את המקומות באותו מטוס. בנוסף, הוא דוחה את טענת ארקיע שלפיה הייתה מגבלה של 50 נוסעים.
לטענת המערער, הוא אינו חולק על עצם ביטול הטיסה המקורית בתקופה שבה הדבר לא התאפשר, אינו טוען שהיה זכאי דווקא לטיסת ההשבה הראשונה ואינו מבקש להתערב בסדרי העדיפויות שנקבעו בתקופת החירום. "המחלוקת מתמקדת בשלב שבו ארקיע כבר הייתה מסוגלת בפועל להטיס את המשפחה, אך התנתה את עלייתה ברכישת 11 כרטיסים חדשים בסך 23,295 שקל. לאחר מכן הושבה התמורה בגין הכרטיסים המקוריים. המבקש אינו עותר לפיצויים לדוגמה אלא לנזק הישיר בסך 17,959 שקל".
