יש נשים שחוגגות יום הולדת לבן זוגן במסעדה טובה, אחרות סוגרות מלון מפנק, ויש כאלה שבוחרות להכניס אותו למצבי קיצון גופניים – בדיוק כמו אלה שחווים טייסי חיל האוויר הנערצים שלנו במהלך טיסות אימונים מפרכות בטייסת. "רציתי לעשות לבן הזוג שלי מתנת יום הולדת שהיא באמת אקסטרים", מספרת ל-ynet נעמי עדרי (28), דיילת אוויר בחברת ישראייר ובלוגרית תעופה מסקרנת. "רציתי לחגוג לו בצורה מטורפת ולא שגרתית. הוא מאוד אקסטרים – ואני אוהבת את עולם התעופה".
(צילום ועריכה: נעמי עדרי)
עבור הדיילת נעמי, ירושלמית במקור וכיום תושבת אשקלון, ריח של מטוסי סילון וריחוף מעל העננים הם הבית המקצועי שלה. אבל שום דבר בשגרה הנוצצת הזו לא הכין אותה לטיסה אחת, שנמשכה כ-20 דקות בלבד, מעל שדות ירוקים בצ'כיה.
כמקובל בשנת 2026, הרעיון למתנת יום הולדת רדיקלית לא הגיע מהמלצה אישית – אלא משיחה עם מחולל בינה מלאכותית. "אמרתי לו: תן לי רעיונות לאן אפשר לקחת את החבר שלי מקס ליום הולדת לא רגיל ולא שגרתי, ואני חובבת תעופה – ואז הוא הציע לי טיסה פרטית במטוס קרב", משחזרת נעמי.
בהתחלה זה נשמע כמעט מופרך. "ידעתי שיש את זה בכל מיני מדינות בעולם", היא אומרת, "אבל פתאום זה עבר מרעיון בראש – למשהו אמיתי". וכאן חשוב לדייק: לא מדובר בטיסה מבצעית במטוס קרב חמוש בפצצות בדרכו לאיראן, אלא בטיסה במטוס סילון דו-מושבי מדגם L-39 Albatros, המדמה טיסה במטוס קרב בכבידת ג'י גבוהה.
"זו טיסה במטוס קרב, שבתכלס הוא מטוס אימונים", היא מבהירה. "זה לא מטוס שאיתו הולכים לשטח ויורים טילים – אבל סילון הוא סילון, ומי שטס חווה את אותם לופים ואותם גלגולים, פשוט בלי חימוש". כלומר – כל מה שהגוף של הטייס חווה בטיסת קרב קורה גם כאן, רק בלי מלחמה ובלי קורס טייס.
את הטיסה סגרו דרך חברת Migflug, חברה בינלאומית שמתמחה בחוויות תעופה אקסטרימיות, ודרכה ניתן להזמין טיסות מסוג זה ממגוון שדות תעופה ובכמעט כל מקום בעולם. אחרי ההתלהבות הראשונית הגיע שלב הבדיקות. "אחרי שסגרתי עם הבחור בצ'כיה, אמרתי לעצמי – רגע, בואי נתייעץ עם טייסים שלנו בישראייר. לשמוע מה הם חושבים". אחד מהם, טייס קרב במילואים בחיל האוויר הישראלי, סיפק מידע מטריד במיוחד. "הוא אמר לי: 'זו חוויה מטורפת, מדהימה, של פעם בחיים – אבל אל תלחצי אם תאבדִי את שדה הראייה שלך'". המשפט הישיר הזה שיבש מיד את כל האווירה. "מה זאת אומרת לא להילחץ אם אני רואה שחור?", היא נזכרת.
"הוא אמר לי שאני יכולה לראות שחור או אדום, או לחוות ראיית מנהרה – שהכול שחור ורק בקצה רואים אור. הוא הסביר לי שברגע שעושים תרגילים עם כוח ג'י, הדם זז בגוף: כשהדם עולה לראש – רואים אדום, וכשהוא יורד לרגליים – רואים שחור או אפור".
כאילו שזה לא הספיק, הטייס הקרבי המנוסה הוסיף עוד אזהרה ידידותית. "הוא אמר לי שאני עלולה גם להתעלף או להקיא, והציע לי לא להילחץ – כי אחרי כל זה מתעוררים והכול בסדר. ואני מעולם לא התעלפתי בחיים, וזה כל כך הלחיץ אותי. אמרתי לעצמי – מה עכשיו? האם אני מתעלפת בגובה? או מקיאה?".
"הטייס של ישראייר אמר לי בפירוש: זו טראומה לגוף. זו לא חוויה שהגוף רגיל לחוות", משתפת נעמי. לדבריה, במהלך הטיסה ביצע הטייס תרגילים בעומס של ארבעה כוח ג'י – כלומר, בכל רגע כזה הגוף מרגיש כאילו הוא שוקל פי ארבעה ממשקלו האמיתי. "על הקרקע אנחנו חווים כוח ג’י אחד", היא מסבירה. "באוויר – זה כבר סיפור אחר".
בצ'כיה ההכנות היו מדויקות: סרבל, תדריך טיסה – והבנה שאין דרך חזרה. "שעתיים במונית משדה התעופה הבינלאומי – והגענו לשדה בברנו. צוות מקסים קיבל אותנו והכניס אותנו לאווירה, הסביר מה הולך להיות והביא לנו סרבלים של טייסים, קסדות ואוזניות".
ואז – תדריך טיסה קצר שמטיס את האדרנלין. "הטייס החזיק מטוס קטן ביד והראה לנו כמה גלגולים נעשה ומה המטוס הולך לעשות, ואני חושבת לעצמי – רק לא לראות שחור".
מקס, בן הזוג שחגג יום הולדת, עלה ראשון. "רציתי שהוא ייהנה מזה קודם”. אחרי 20 דקות שמרגישות כמו נצח הוא חזר לקרקע. נעמי: "הוא ירד באדרנלין מטורף ואמר לי: 'אני מרגיש שעשיתי את כל הסמים שיש בעולם'". ואז הגיע גם התיאור המלחיץ. "הוא סיפר לי שבשלב מסוים הוא ראה רק שחור, ואז רק בקצה המנהרה היה אור, והרגיש שעוד רגע הוא מתעלף".
כשנעמי עצמה עלתה לאוויר, הפחד כבר היה בשיא. "כל החרדות עלו בבת אחת. הלב שלי על 200. אמרתי לעצמי: אני מסוגלת. הגוף שלי חזק, הוא יעמוד בזה. הטייס היה מקסים. לפני כל תרגיל הוא עדכן: 'עכשיו אנחנו עושים תרגיל, את מוכנה?'". בכל פעם כזו היא פעלה בדיוק לפי ההנחיות. "חיזקתי בטן, רגליים ועצרתי נשימה. בדיוק כמו שהטייס שלנו אמר לי".
והגוף? שיתף פעולה. "לא ראיתי אפילו טיפה של שחור. לא סחרחורת, לא בחילה. כלום". כשהטיסה הסתיימה התחושה הייתה חד-משמעית. "ירדתי מהמטוס בהיי מטורף, זה הדבר הכי קיצוני שעשיתי בחיים".
אלא שההשפעות לא נגמרו עם הנחיתה. "אחד הטייסים אמר לי מראש – ברגע שאת יורדת מהטיסה, את תרגישי או כאילו פיצצו אותך מכות או כאילו את בהנגאובר מטורף. וזה בול מה שקרה".
אחרי שהאדרנלין שוכך והגוף מתעייף, מה שנשאר הוא הזיכרון. חוויה חד-פעמית, קיצונית, כזו שמרגישים בכל שריר – ושלא שוכחים הרבה אחרי שהגלגלים נוגעים בקרקע. "מקס אמר שזו המתנה הכי טובה שקיבל בחיים", סיכמה נעמי. "חד-משמעית – הייתי עושה את זה שוב".
