51 צנחנים יצרו לפני כמה ימים צורה של מגן דוד בשמי קליפורניה שבארצות הברית. המטרה: להביע תמיכה בישראל ולשלוח מסר נגד גזענות ואנטישמיות.
דן ברודצקי-שיינפלד (Dan Brodsky-Chenfeld) מדריך צניחה ותיק ומחבר ספר המוטיבציה "Above All Else", הוא היהודי החם ואוהב ישראל שיזם את מפגן התמיכה המרשים. ברודצקי-שיינפלד הוא דמות מוכרת ומוערכת מאוד בעולם הצניחות החופשיות, ובעבר הוא אף זכה עם קבוצותיו באליפויות עולם בתחום בין השנים 1994 ל-1999.
בשיחת טלפון מטמקולה שבדרום קליפורניה הוא סיפר מספר לנו על הנסיבות שהובילו אותו ליזום את הצניחה ועל ההכנות למבצע: "בשנה האחרונה יש גילויי אנטישמיות רבים מאוד בארה"ב נגד יהודים וישראלים. בעקבות השבת השחורה ב-7 באוקטובר והמלחמה בעזה, כל השנאה והאנטישמיות התגברו מאוד, הכול נהיה הרבה יותר גרוע ורציתי לעשות משהו בנידון".
תכנון צניחה המונית מסוג זה הוא עניין מסובך שצריך לתכנן בקפידה, שכן מדובר בספורט אקסטרים שכל תקלה קטנה עלולה לגרום בו לאסון. "מיד אחרי שעלה לי הרעיון יצרתי קשר עם 50 חברים חובבי צניחה חופשית ושאלתי אם הם יכולים להגיע לשדה תעופה בעיר פריס (Perris) שבדרום קליפורניה", סיפר ברודצקי-שיינפלד בשיחה עם ynet. "הייתה להם התראה של שלושה ימים בלבד, וכולם באו ועשינו את זה ביחד. זה היה מדהים. מדובר בקפיצה מורכבת הכוללת שישה משולשים מחוברים. הפעם האחרונה והיחידה שביצעתי קפיצה כזאת הייתה בשנת 1997 בפרויקט גיוס כספים לקהילה היהודית בלוס אנג'לס. היה לנו מזל גדול כיוון שיום לאחר התאריך של הקפיצה הייתי צריך לעשות ניתוח בכתף והקפיצה הראשונה שלנו הייתה מושלמת, כך שהכל עבד מצוין".
2 צפייה בגלריה
מפגן נציחה בארה"ב למען ישראל ונגד גזענות
מפגן נציחה בארה"ב למען ישראל ונגד גזענות
הצנחנים בדרך ליצירת המבנה
(צילום: Craig O'brien and Kristian Caulder)
2 צפייה בגלריה
מפגן נציחה בארה"ב למען ישראל ונגד גזענות
מפגן נציחה בארה"ב למען ישראל ונגד גזענות
המשימה הושלמה
(צילום: Craig O'brien and Kristian Caulder)
איך הייתה האווירה בקרב הצנחנים? "בגלל האירועים הקשים בישראל הייתה אווירה טובה ונוראה במקביל. כולם הרגישו חזקים ומאוחדים עם רצון לעשות משהו טוב, הייתה הרבה מוטיבציה. אגב, מתוך 50 הצנחנים שהשתתפו איתי בקפיצה היו רק חמישה יהודים. כל השאר הם חברים טובים שלי, צנחנים בכל הגילים, שאוהבים את ישראל ובעד אנושיות ונגד שנאה וגזענות".
האם נתקלת באופן אישי בגזענות בארה"ב? "לשמחתי באופן ישיר לא. אני בן 61, הסבים שלי באו לארה"ב בסביבות שנת 1920 בעקבות אירועים קשים ברוסיה, רומניה ופולין, כך שהמודעות היא אצלי בדם. התגובות שקיבלנו לצניחה היו מאוד חיוביות, קיבלתי הודעות וטלפונים מכל רחבי ארה"ב. הלב שלי שבור בגלל כל מה שקרה ביישובי עוטף עזה ומפגן התמיכה האווירי הוא המעט שאני יכול לעשות כדי להביע תמיכה באזרחי מדינת ישראל".