במשך שנים זה היה הסידור הכי מובן מאליו במלונות: חדר שינה, חדר שירותים, ובניהם - דלת. אבל בחודשים האחרונים, יותר ויותר מטיילים מדווחים ברשתות החברתיות על "הפתעה" לא נעימה בצ'ק-אין.
במקום דלת אמיתית וקיר שמפריד ומבודד, הם מגלים קיר זכוכית חלבית (חצי שקופה) ודלת הזזה עם רווחים. התופעה הזו, שכבר זכתה ב"גרדיאן" הבריטי לכינוי "שערוריית דלת האמבטיה", משאירה את האורחים עם מינימום פרטיות והרבה מבוכה, בעיקר כשהם חולקים חדר עם קולגות או בני משפחה.
העיצוב של חדרי האמבטיה אמנם נראה מודרני, אוורירי ומעניק לחדר תחושה נושמת יותר - אך בסופו של דבר הזכוכית החלבית מאפשרת לראות בבירור יחסי, את הדמות שנמצאת מאחוריה. קווי המתאר אמנם מטושטשים ואי אפשר באמת לראות פרטים קטנים - אך המתבונן מהצד השני יכול בהחלט להבחין האם הדמות לבושה או ערומה, ולדעת בבירור איזו פעולה היא מבצעת.
"אני אוהבת את בעלי, אבל יש גבול"
עבור בני זוג פתוחים במיוחד, עיצוב הפנים הזה כנראה לא יהיה כזה סיפור גדול, ואולי גם עבור בני משפחה מדרגה ראשונה, תלוי עד כמה הם מרגישים בנוח עם בני ביתם. לעומת זאת, כנראה לרוב האורחים - מדובר בטראומה של ממש במצב בו הפרטנר לחדר הוא חבר, בן דוד רחוק, או קולגה לעבודה.
4 צפייה בגלריה
העיצוב הרבה יותר אוורירי, אבל עם מחיר של פגיעה בפרטיות
(צילום: Dariusz Jarzabek / shutterstock)
כך למשל אפשר ללמוד מהסיפור של דניס מילאנו ספרונג, תושבת ניו יורק, שתיארה את ״ההתנסות״ בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל". ספרונג סיפרה על חוויה מפוקפקת במלון "מריוט" בשדה התעופה של קלגרי בקנדה, שם נאלצה להסתדר עם דלת זכוכית חלבית שלא השאירה הרבה מקום לדמיון. "לא יכולת לראות את הפרטים הקטנים, אבל בהחלט יכולת לראות את כל השאר", היא שחזרה את החוויה הויזואלית, וסיכמה במשפט שהפך לוויראלי: "אני נשואה 25 שנה ואני אוהבת את בעלי, אבל אני ממש לא רוצה לראות אותו משתמש בשירותים". מעבר לעניין הוויזואלי, אורחים מתלוננים על רעש וריחות שעוברים בחופשיות, ועל אור שנדלק בשירותים ומאיר את כל חדר השינה באמצע הלילה.
הטרנד עשה עליה - והגיע גם לישראל
שיטוט בביקורות על מלונות בישראל מגלה שהתופעה קיימת גם בארץ, ולא מעט בכלל. על בית מלון מוכר ונחשב בתל אביב נכתב באתר הזמנות כי "לחדר הרחצה היו קירות ודלתות מזכוכית - וזה משהו שלא הייתי נהנה ממנו אם לא הייתי לבד בחדר". בביקורת אחרת על בית מלון במרכז הארץ תואר "עיצוב מודרני קצת מוזר... השירותים סגורים עם קיר ודלת מזכוכית שקופה... אין פרטיות בשימוש בשירותים, אם זה בכלל חשוב לכם".
אורח נוסף, בביקורת על מקום אירוח בירושלים, כתב שחדר הרחצה "הוא חלק מחדר השינה, עם קיר זכוכית ווילון שיורד רק עד שני שלישים מהגובה - מה שהקשה על פרטיות כשחולקים חדר". בביקורת נוספת על מלון בתל אביב נטען שדלת חדר הרחצה הייתה מזכוכית "בלי וילון", עד כדי כך שהאורחים "הדביקו דפי עיתון, כדי לייצר פרטיות. ביקורת אחרת בתל אביב מסכמת זאת באופן יבש: "חדר הרחצה לא מאוד פרטי… בתוך חדר השינה עם קירות זכוכית".
חיסכון כספי אבל גם בפרטיות
המלונות אמנם משווקים את זה כעיצוב "פתוח", "זורם" או כדרך להכניס אור טבעי לחדר האמבטיה, אבל מגזין ה"וול סטריט ג'ורנל", שפרסם לאחרונה תחקיר נרחב בנושא, מצביע על סיבה אחרת לגמרי: כסף.
הוויתור על דלת סטנדרטית חוסך למלונות לא מעט: החל מעלויות בנייה של משקופים ודלתות עבות, דרך עמידה בתקני נגישות יקרים, ועד חיסכון בחשמל בזכות תאורה טבעית שנכנסת מהחדר. ביורן הנסון, חוקר במרכז ג׳ונתן מ. טיש למלונאות באוניברסיטת ניו יורק (NYU), מסביר כי דלתות הן עסק יקר להתקנה ולתחזוקה. במילים אחרות: ייתכן מאוד שחוויית העיצוב ה"יוקרתית" היא בעצם שורת רווח שמישהו גזר על חשבון השקט הנפשי שלכם.
מחאת "החזירו את הדלתות"
התסכול הזה הוליד תגובת נגד צרכנית שסחפה את הרשת. הכל התחיל כשסיידי לוול, משווקת דיגיטלית, יצאה לחופשה משפחתית וגילתה לתדהמתה שבחדר שהזמינה המתינו לה שתי מיטות - אך אף לא דלת אחת לשירותים. "זה לא היה רק חוסר נוחות", כתבה, "ממש כעסתי". את הכעס הזה היא תרגמה למיזם. כך נולד האתר Bring Back Doors ("החזירו את הדלתות"), שהפך במהירות לכלי חובה עבור מטיילים שחרדים לפרטיותם.
במקום להסתפק בשאלה "יש או אין דלת", האתר מדרג את המלונות לפי אחוזי פרטיות: החל מ-0% (בלי דלת, בלי קיר או מחיצה עם חלון), דרך 50% (דלתות זכוכית שחושפות צלליות), ועד 80% (דלתות הזזה או תריס שחוסמות את הראייה אך לא את הרעש והריח) - כשבקצה הסקאלה נמצא הזן הנדיר ביותר: חדרים שבהם מובטחת דלת אמיתית, אטומה ונסגרת.
מסתמן: נאלץ להתרגל
אז מה יש למלונות להגיד להגנת השיטה? שם לא נראה שכל כך מתרגשים מהמחאה, ומתעקשים שממש לא מדובר בקמצנות. איאן שרגר, המלונאי האגדי שהמציא את קונספט "מלונות הבוטיק" (והקים את מלון PUBLIC בניו יורק), הסביר בראיון למגזין "מטרופוליס" את הפילוסופיה: "הרעיון היה להגדיל את חדר הרחצה במקום לדחוס הכל לחדר קטנטן וסגור. פתאום הכיור והמראה הופכים לרהיט יפה בחדר השינה, ולא למשהו שצריך להחביא".
גם ברשת Virgin Hotels מיתגו מחדש את החדר כ"לשכה", שבו המסדרון, הארון והשירותים הם חלל אחד פתוח של התארגנות. ומה לגבי הריחות? לסטפן מריוות'ר, המנהל הקריאטיבי של רשת The Line, היה הסבר יצירתי במיוחד בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל". לטענתו, ביטול הדלתות דווקא עוזר כי "ריחות השירותים מתאווררים טוב יותר בחלל הפתוח". הוא רק שכח לציין שהם "מתאווררים" ישר לתוך הכרית שלכם.
