עד לפני שבועות בודדים, 2026 נראתה כמו עוד שנה חזקה במיוחד עבור ענף התיירות במזרח התיכון. דובאי, למשל, נכנסה לשנה עם תחזיות תנועה חזקות במיוחד, ורבים בענף העריכו כי גם עונת האביב תהיה עמוסה. אלא שהמלחמה שפרצה בסוף פברואר טרפה את הקלפים. סגירת שמיים חלקית באזור, ביטולי טיסות ושיבושים מתמשכים אילצו תיירים, חברות תעופה וסוכנויות נסיעות לשנות תוכניות במהירות.
הפגיעה הכלכלית כבר מורגשת. לפי אומדן של המועצה העולמית לנסיעות ותיירות (WTTC), האזור מפסיד כעת כ-600 מיליון דולר ביום מהכנסות תיירות שאובדות. במקביל, חברת הסטטיסטיקה התעופתית ״Cirium״ העריכה כי מאז פרוץ העימות בוטלו יותר מ-46 אלף טיסות באזור - נתון שממחיש את עומק הזעזוע שעובר כעת על ענף התעופה והתיירות.
מי שמובילים את השינוי הם בעיקר נוסעים מבריטניה וממדינות אירופה, שבעונת החורף והאביב נוטים לחפש חופשות שמש קצרות יחסית. ברגע שחלק מחברות התעופה המערביות השעו או צמצמו קווים מרכזיים ליעדים במזרח התיכון, ובמקביל פורסמו אזהרות מסע מצד כמה מדינות מערביות, רבים מהנוסעים העדיפו להתרחק מהאזור ולבחור חלופה יציבה יותר.
פגיעת כטב"ם בבניין בדובאי
אז לאן כולם טסים במקום?
מפת הביקושים החדשה מתחלקת כעת לשני אפיקים מרכזיים: דרום אירופה והקריביים. בגזרת היעדים הקרובים, מדינות דרום אירופה ואגן הים התיכון המערבי רושמות עלייה בביקוש. נוסעים שמחפשים חלופה מהירה, קרובה ויציבה יותר, מפנים כעת את החופשות שלהם לספרד, איטליה, מלטה וקרואטיה. אף שלא כל היעדים הללו מציעים את החום המדברי של המפרץ, אזורים כמו האיים הקנריים, סיציליה וחופי מלטה מספקים מזג אוויר נעים יותר, נגישות גבוהה ותחושת ודאות יחסית - ולכן מושכים במיוחד משפחות ונוסעים שמעדיפים לא להרחיק.
מנגד, מי שלא מוכנים לוותר על חופשת שמש קלאסית של חופים, מים בצבע טורקיז וריזורטים, מפנים את התקציב לטיסות ארוכות יותר לעבר האיים הקריביים. בין היעדים הבולטים שנהנים מהסטת הביקושים נמצאים ג'מייקה והרפובליקה הדומיניקנית.
מספיק גם להציץ ב"דיילי מייל" הבריטי. מדובר באחד מעיתוני הטבלואיד ואתרי החדשות הפופולריים והנקראים ביותר בבריטניה (ובעולם), שידוע בהשפעתו העצומה על צרכנות ותיירות והחליט לאחרונה לפרסם לקוראים שלו "המלצות חליפין" עבור יעדי המזרח התיכון.
כך למשל, במקום טיסה לדובאי עבור מי שמחפש קו רקע של גורדי שחקים, יוקרה ושופינג פסיכי, ה"דיילי מייל" שולח את התיירים להונג קונג. העיר מציעה חוויה אורבנית דומה עם קניוני ענק נוצצים, כמו ה-Harbour City.
במקום אבו-דאבי, למי שמתגעגע לחולות ולטיולי המדבר, ההמלצה היא לדלג על המפרץ ולטוס לפארקים הלאומיים של ארצות הברית, כמו "עמק המוות" (Death Valley) או מדבר האגן הגדול. כדי לפצות על אובדן החופשות במצרים, העיתון מציע אלטרנטיבה רחוקה של חופים לבנים ושוניות בתוליות ב"חוף האלמוגים" של מערב אוסטרליה. עבור תיירים שתכננו לטוס לטורקיה או לקפריסין ומחפשים ריזורטים של הכל-כלול, חופים יפים ומרחק טיסה קצר, ההמלצה היא לחתוך מערבה לאיי יוון או למיורקה שבספרד.
ולבסוף, נמצא גם תחליף למלדיביים. מכיוון שטיסות רבות ליעד עוברות דרך המזרח התיכון, טיסות ישירות שעוקפות את האזור זינקו למחירים הזויים של מעל 7,000 ליש"ט (כ-29,000 שקלים) לחופשת הפסחא. הפתרון של ה"דיילי מייל" לחופים צלולים בתקציב שפוי הוא אלבניה, שזכתה לכינוי המבטיח "המלדיביים של אירופה".
אגב, המעבר הזה עולה לא מעט כסף. לפי דיווח ב"גרדיאן" הבריטי, העלייה החדה בביקוש לקריביים הובילה גם לזינוק במחירי הטיסות, עם מקרים שבהם נוסעים נדרשו לשלם עד 1,000 ליש"ט (כ-4,100 שקלים) יותר לכרטיס במחלקת תיירים. במילים אחרות, רבים מוכנים כעת לשלם יותר כדי להרחיק את החופשה ממוקדי המתיחות.
למרות התמונה הנוכחית, מוקדם עדיין לקבוע מי יהיו המרוויחים הגדולים של המשבר ומי יספגו את הפגיעה העמוקה ביותר. תעשיית התיירות הוכיחה לא פעם שהיא יודעת להתאושש במהירות גם אחרי זעזועים חריפים. אבל נכון לעכשיו, דבר אחד כבר ברור: המלחמה במזרח התיכון - ככל שתימשך תביא לפגיעה משמעותית בענף. לפי Oxford Economics, במקרה של עימות ממושך, המזרח התיכון עלול לרשום ירידה של עד 27% בכניסות תיירים במהלך 2026 - אובדן של כ-38 מיליון מבקרים. בתרחיש מתון יותר, ההערכה היא לפגיעה מצומצמת יותר, אך עדיין משמעותית. כלומר, גם אם מוקדם לקבוע את מלוא ההיקף, בענף כבר מבינים שלא מדובר רק בגל ביטולים רגעי.
