צלם הנוף הישראלי אילן שחם זכה במקום הראשון בתחרות הבינלאומית היוקרתית Natural Landscape Photography Awards, בקטגוריית "צילום נוף מופשט", בזכות תמונה מרהיבה שצילם בים המלח. בניגוד לעולם הצילום של ימינו – שבו בינה מלאכותית וכלי עריכה דיגיטליים מאפשרים מניפולציות קיצוניות – התחרות שמה דגש על נאמנות לנוף כפי שהוא נראה במציאות, עם עיבוד מינימלי בלבד.
20 צפייה בגלריה
"פנינים מלוחות", תמונת הנוף האבסטרקטי של השנה, Natural Landscape Photography Awards
(צילום: אילן שחם)
"ים המלח הוא אחד האזורים המועדפים עליי לצילום", סיפר אילן בשיחה עם ynet. "אני תמיד נפעם מכמות התצורות השונות של התגבשות המלח, היוצרות מגוון מרשים של צורות ומרקמים. חומר עשיר במיוחד לעבודה עבור מי שמחפש להביע את העולם בצורה אבסטרקטית, כמעין ציור של הטבע.
"התמונה צולמה בבוקרו של יום חורפי בחוף עלום שם בצפון ים המלח. לאחר הליכה לא קצרה בשטח לא קל לתנועה הגעתי אל חוף הים. החוף עצמו היה מורכב ממשטחים של מלח מוקשח, ובהם שריג כמעט רנדומלי של רכסים – קווים מוגבהים של מלח הבולטים מעל לשאר.
"באזור מסוים גיליתי 'פניני מלח' שהתגלגלו אל בין הרכסים הללו. באור הבוקר המוקדם, השמש הנמוכה האירה מבפנים את הרכסים באור זהוב ויצרה מרקם מרהיב של כדורים בתוך קוים מוארים, ואני מיהרתי לנסות למסגר חתיכה מתוך היצירה הזו באופן שימשוך את הצופה פנימה ויעביר בצורה הטובה ביותר את התחושה של עמידה אל מול הפלא הזה".
אילן שחם, נשוי לשרון ואב לשלושה לילדים ממודיעין, מעולם לא למד צילום באופן מסודר, אלא לימד את עצמו באופן עצמאי מחומרים באינטרנט ומצפיה בתמונות שאהב, ניתוחן ולימודן, ונסיון להגיע לתוצאות דומות. אל הצילום הגיע באופן אקראי לאחר שהחל לכתוב במגזין "אופניים" מדור חודשי עם המלצות למסלולי טיול באופני הרים, נזקק לתמונות שיתארו את המסלולים המוצעים, ורכש מצלמת פוקט פשוטה לשם כך. במהרה גילה כי הוא נהנה מן הצילום לא פחות מהרכיבה על האופניים, ואף עושה זאת בצורה לגמרי לא רעה.
20 צפייה בגלריה
"טביעת הרגל של גודזילה", זוכה ב Merit Prize בתחרות הצילום העולמית של נשיונל ג'יאוגרפיק טרוולר 2011
(צילום: אילן שחם)
שחם אינו זר לזכיה בתחרויות בינלאומיות חשובות. כבר בשנת 2011 היה בין הזוכים בתחרות הצילום העולמית של נשיונל ג'יאוגרפיק טרוולר, עם תמונה של דייג בחוף פלמחים.
"יצאתי בשישי חורפי אחר הצהריים לצילום בחוף פלמחים, ביחד עם שניים מילדי. נכנסנו פנימה על טבלת הגידוד, משטח סלע הגבוה מעט מגובה הים ועליו מי ים שהגיעו עם הגלים, והתקרבנו אל המקום בו טבלת הגידוד נופלת אל הים. הים היה מעט רוגש ולכן השארתי את ילדי כמה מטרים מאחור ונעמדתי בקצה טבלת הגידוד לצלם אותה ואת המפלים הנוצרים מנפילת מי הגלים חזרה אל הים. חשיפה של 6 שניות מרחה בצורה יפה את המים והדגישה את המפלונים הנופלים אל הים. הרגשתי שאני מתחיל להתחמם, ועוד מעט יגיע האור היפה של השקיעה לשיא, אבל אז הגיח גל ענק ושטף אותי ואת הילדים במימיו.
"אומנם חורף ישראלי, אבל בכל זאת חורף, כך שכאב אחראי נאלצתי לוותר על המשך הצילום ולקחת את הילדים חזרה הביתה להתייבש, מבואס מאוד מכך שלא הספקתי לצלם בשיא היופי של האור, אבל לשמחתי גיליתי בבית שהספקתי לצלם תמונה טובה. מספיק טובה בשביל נשיונל ג'יאוגרפיק...
"אחרי פרסום תוצאות התחרות יצרה איתי קשר יום אחד בחורה צרפתיה שכתבה לי שהיא וארוסה מעוניינים להגיע לירח הדבש לחוף הזה, וביקשה הסברים איך להגיע. לך תסביר לה שזה לא נראה ככה כל יום ובטח לא בכל שעה, ובלי חשיפה ארוכה במצלמה".
במשך השנים פורסמו תמונות נוספות של שחם במגזיני נשיונל ג'יאוגרפיק במדינות שונות, כמו גם במספר רב של ספרי לונלי פלאנט, ואינספור מגזינים, עיתונים, ספרים ולוחות שונה נוספים.
בשנת 2017, בעקבות זכיה בציון לשבח בתחרות Nature’s Best Photography, תמונה של שחם הוצגה במוזיאון הסמיתסוניאן בוושינגטון, לאחר טקס רב רושם ברוטונדה המפורסת של המוזיאון. התמונה, אשר צולמה במהלך רכיבת אופני שטח בסלובניה, הציגה רוכב על שלוחת סכין עם תהומות משני צדדיו.
"באותה חופשת אופניים החלטתי לקחת איתי, ביחד עם המצלמה והעדשות הרגילות, גם עדשת פיש-איי. במשך ימים סחבתי את העדשה על גבי בעליות ובירידות, בלי לשלוף אותה אפילו פעם אחת. והנה ביום הרביעי הגענו לשלוחת סכין. הבעיה בצילום אופניים, ואקסטרים בכלל, היא שלרוב השיפועים נראים הרבה יותר מתונים בתמונות, ממה שהם מורגשים במציאות, ואני רציתי להעביר לצופה את התחושה של הרכיבה על הסכין במלואה. אז שלפתי את עדשת הפיש איי. עדשה זו תופסת נוף מאוד מאוד רחב, וכתוצאה מכך גרמה לצמצום מראה השלוחה בתוך הפריים, ולהעברת התחושה כפי שביקשתי. בסופו של דבר השתמשתי בעדשה הזו רק פעם אחת בתוך שבוע של רכיבה. אבל זה היה מספיק בשביל לצלם תמונה למוזיאון הסמיתסוניאן".
20 צפייה בגלריה
אילן שחם מקבל את הפרס במוזיאון הסמיתסוניאן בוושינגטון
(צילום: Larry Levin/NBP Awards 2017)
גם ב-Natural Landscape Photography Awards, זכה שחם בעבר בציון לשבח, בשנת 2021, עם עבודתו "Natures Clock" המציגה צמח בודד על חוף שחור באיסלנד. הרוחות העזות גורמות לצמח להסתובב סביב עצמו, לכל הכיוונים, ולחרוט סביבו עיגול מושלם בחול. באמצעות חשיפה ארוכה, העביר שחם את תחושת התנועה של הצמח, ורמז לפתרון ה"חידה" של העיגול סביב הצמח.
תמונתו "ירח מעל חוד עקב", המהווה מחווה לתמונתו הידועה של אנסל אדמס "זריחת הירח בהרננדז", זכתה בבחירת העורכים בתחרות תמונתטבע #6, והוצגה בתערוכה במוזיאון ארץ ישראל.
"לצילום תמונה זו נדרש תכנון מדוקדק וקפדני. מבחינת התזמון נדרש להגיע בדיוק בערב שבו הירח המלא זורח מעט לפני שהשמש שוקעת, כך שהשמש השוקעת מעברם השני של השמיים צובעת את ההרים בגוון אדמדם עדין. מבחינת המיקום, רציתי שהירח יעלה משמאל לשפיץ של חוד עקב ובכך יאזן את התמונה. נדרשתי לסיור מקדים באזור שדה בוקר על מנת לזהות את הנקודה המדוייקת אליה אוכל להגיע בזמן אמת על מנת לקבל את הירח בדיוק במיקום שאני רוצה בפריים".
תמונה נוספת המהווה מחווה ליצירת אמנות ידועה היא "האי המרחף", שצולמה באגם גלנקו בסקוטלנד, כשהסלע והצמח נראים כמרחפים בעננים, המשתקפים במימי האגם, וקיבלה את השראתה מיצירתו הידועה של רנה מגריט "טירת הפירנאים".
