בפתחי הבתים המפויחים בניר עוז עוד מוטלת תכולת החיים שנבזזה: ערבוביה של נעליים שמחפשות זוג וחלקי בגדים צמאי גוף, ספרים קרועים וצעצועים מיותמים, כלי בית מרוסקים, עציצים שהתייבשו, תעודות בית ספר מנוילנות ותמונות משפחתיות מימים שמחים. ומה שהיה פעם הכי אישי, מתגולל עכשיו לעיני כל, וגם הוא עדות מצמררת לטבח הנוראי.
ובזמן שמבעד למשקופי החלונות המנותצים ניבטים החדרים המפוחמים וריח השריפה תוקף את האף, האדמה מבושמת בארומת חורף, ומבצבצת מתוכה פלומת ירוק טרי. הטבע אינו שועה לשעון המלחמה, והוא אינו יודע שנגדעו כאן חיים לתמיד. מבחינתו, זו שעת הכלניות, ו"דרום אדום" מתקרב.
8 צפייה בגלריה
yk13772586
yk13772586
הכלניות שוב פורחות
(חיים הורנשטיין)
השנה האירוע יישא את השם "צעדת הכלניות לזכרו של אופיר ליבשטיין", שהיה ראש מועצת שער הנגב ונהרג כשיצא במסגרת כיתת הכוננות להגן על כפר עזה בשבת השחורה. ליבשטיין ז"ל הוא שייסד את "דרום אדום", והשנה מצפים כאן למטיילים רבים שיגיעו לצעוד ולהצדיע לגיבורי האדמה הזאת שהפכה לאדומה. חלק מהתושבים לא מרוצים מההחלטה להחזיר את אירועי "דרום אדום", ואומרים שזה מוקדם מדי. את כל הרגשות יש לכבד, ועדיין הטבע לא מחכה, הכלניות כבר מרימות ראש, ובמוקדי התיירות בצפון הנגב מצפים לכם התיירנים.
החלטנו הפעם לתת כבוד לתיירנים המבוגרים, שגרים כאן כבר עשרות שנים ולא מתכוונים לזוז. אנשים שגידלו פה ילדים ונכדים וגם נינים ואנחנו למדנו להכיר את עוצמתם בעקבות סיפורי הגבורה של השבת השחורה, בדגש על נשות הקיבוצים, שסומנו כחומר החזק בטבע.

רן פאוקר, ניר עוז

כמעט שליש מחברי קיבוץ ניר עוז נחטפו או נרצחו בשבת השחורה. מכאן חטפו את שירי, כפיר ואריאל ביבס, שעדיין לא שבו, את שרון, יולי ואמה קוניו, שחזרו מהגיהינום של עזה, כמו את יפה אדר, חנה קציר, איתן יהלומי ועוד תושבים ששמותיהם ופניהם חקוקים בנו לעד.
חבל שאי אפשר לשאול את העצים פה מה הם זוכרים מהשבת השחורה. מי שאולי יודע לנחש את התשובה הוא רן פאוקר, הגנן המיתולוגי של הקיבוץ, שנכנס לתפקיד ב-1962 ומכיר כאן כל שתיל, עץ, שיח וגינה. וגם את שלל הצמחים שגדלים בגן הבוטני של הקיבוץ המהווה חממת ידע שמתוכה בוחרים מה לגדל בתנאי הסביבה המאתגרים של צפון הנגב. "50 אחוז מהנוי בקיבוץ גדל ללא השקיה ואי־אפשר לנחש באילו צמחים מדובר", אומר פאוקר, וצודק.
8 צפייה בגלריה
רן פאוקר מניר עוז
רן פאוקר מניר עוז
רן פאוקר, הגנן המיתולוגי של ניר עוז
(צילום: הצל יוסף)
אנחנו נפגשים מול חדר האוכל, מתחת לפיקוס הענק שגזעו שלח "שורשי אוויר" כדי לתמוך במשקל הענפים. הדשאים המוריקים משקרים שלווה שקולות ההפגזות מעבר לגדר מפירים, ומזכירים את שאנו רוצים לשכוח.
"כשעלינו על הקרקע היו בשטח ארבעה עצים על עשרת אלפים דונם", הוא פורש ידיו לצדדים, גופו הרזה ועיניו המוארות למרות הנסיבות זזים איתו. "עוד לא בנינו את היישוב וכבר הייתה לנו ביד תוכנית והתחלנו לסמן את שטחי הנוי עוד לפני שהיו בתים, מתוך המחשבה שצריך שכמה שיותר בתים יהיו מוצלים על ידי עצים, גם כדי שהשטחים יהיו ירוקים. בכל שנה נטענו עוד חורשה, וכשהבנו שאין לנו די מים להשקיה התחלנו לשתול ולטעת צמחים ועצים שיודעים להשיג לעצמם מים כמו למשל אורנים ופיקוסים, ששורשיהם מגיעים לעומקים".
מי שיגיעו ל"דרום אדום" ישמעו את התורה הזו על העצים והצמחים, כולל סיבוב בין מרבדי הנוי של הקיבוץ, שזוועות 7 באוקטובר עדיין נטועות בו ומהוות דיסוננס שובר לב. הביקור אינו כולל סיור בין הבתים השרופים, אך השטחים לא מגודרים ואנחנו הלכנו באופן עצמאי לראות את מה שאין לשכוח.
מבט אל העתיד: "אנחנו נשקם את הקיבוץ פיזית וכלכלית ותוך שנתיים לא יראו שהייתה פה מלחמה. הבעיה היא איך מחזירים משפחות וילדים לחיים של ביטחון, כי יישוב בלעדיהם הוא לא בית. צריך להעיף את החמאס ולעשות שלום עם השכנים בעזה שרוצים שלום. יש שם 2.5 מיליון בני אדם ולא כולם רוצחים. בלי זה אנחנו מכשירים את הדור הבא שישנא אותנו. אבל צריך ששני הצדדים ירצו".
סיורים בהרשמה מראש בלבד באתר "דרום אדום", אין להגיע עצמאית. 30 שקל למשתתף, מספר המקומות מוגבל. בימי "דרום אדום" הנחה של 50 אחוז במסגרת הסיוע של בנק הפועלים ליישובי העוטף.

אלי ומרים שדה, ניר משה

בני הזוג אלי ומרים שדה מוליכים אותנו בתוך מה שהם קוראים לו "המנהרה הטובה". זהו שביל מסוכך בירק שהצעידה הפלאית לאורכו מובילה אותנו אל מטע שיחי התבלין המבושמים - הדס ורוזמרין, לבנדר ובזיליקום, מרווה וגת, עצים משבעת המינים ועצי תות וחרוב.
8 צפייה בגלריה
yk13770737
yk13770737
מרים ואלי שדה
(הרצל יוסף)
8 צפייה בגלריה
"המנהרה הטובה"
"המנהרה הטובה"
"המנהרה הטובה"
(צילום: הרצל יוסף)
"וחובה לקטוף ולמולל את העלים בין כפות הידיים ולהרגיש את הריח, וגם לומדים את השימוש בסוגי הבשמים, ומכינים שקיות ריח לניחוח טוב במכונית, לארון הבגדים ולהבדלה", אומרת מרים ומושיטה לי ענף הדס שקטפה שמיד מזכיר לי את כפות ידיו של סבא מאיר כשהיה חוזר מבית הכנסת הקטן שבשכונת פרדס כץ. "משרים את ענפי הרוזמרין במים וחופפים איתם את הראש, זה מעולה לשיער וגם מרחיק מזיקים, מענפי הלבנדר מכינים סבונים", מצטרף אלי להסברים שיינתנו למי שיבקרו כאן במסגרת "דרום אדום", ישתתפו בסיור לפי הזמנה ויגיעו לחנות המשק כדי לקנות מתוצרת האזור - דבש ושמן זית, תבלינים וחליטות, סבונים ומארזי תבלינים.
הם בני 73, נשואים 50 שנה, התחתנו שבוע לפני מלחמת יום כיפור "ואז אלי הלך למלחמה", משחזרת מרים, וקולה נשבר. הנכד שלהם, סמ"ר איתי סעדון, מפקד טנק בגדוד 52, יצא לפני כשלושה חודשים להגן על המדינה ונפל בקרב בצפון עזה והוא בן 21. אלפי ישראלים מתוודעים לדמותו של איתי שחלם להיות טייס דרך מילותיה הנוגעות של אמו, ליאת, שלא משאירה אף עין יבשה.
"כשאיתי היה מגיע לפה, זה היה חג לכל הנכדים. הוא היה הבכור, המנהיג שלהם, לאן שהלך הם אחריו, מסתובבים כאן בחוץ בשבילים, במבוכי הצמחים, משתוללים, וכמובן בכל שנה באירועי 'דרום אדום' מגיעים לעזור לנו באירוח המטיילים, בתחזוקה ובניקיונות", מספרים סבא וסבתא מוצפי הגעגוע, ואי־אפשר לעצור את הדמעות.
מבט אל העתיד: "נולדתי בעיראק וכאשר שאלתי את אבא מדוע עזבנו את סיר הבשר ועלינו ארצה, הוא ענה שארץ ישראל היא המקום שלנו ושאין לנו מקום אחר ללכת אליו", מספר אלי.
הרשמה לסיורים מראש, 32 שקל למשתתף מגיל ארבע, הנחה לקבוצות, חיילים, נכים וגמלאים. במסגרת הפסטיבל הנחה של 50 אחוז במימון בנק הפועלים בסיוע ליישובי העוטף. טלפון: 050-6246427.

בועז קרצ'מר, צאלים

בקיבוץ צאלים המטופח והשקט מחכה לנו התיירן בועז קרצ'מר בפתח מוזיאון "מורשת צאן ברזל", וכמו במובן המילולי של "נכס צאן ברזל", למוצגים כאן - הכוללים דגמים ושטאנצים של מטבעות, מדליות, סמלי המדינה והצבא - חשיבות היסטורית תרבותית מהמעלה הראשונה.
8 צפייה בגלריה
yk13770724
yk13770724
בועז קרצ'מר במוזיאון
(הרצל יוסף)
ב-1913 שמואל קרצ'מר פתח בירושלים בית מלאכה ליציקת מטבעות, שעבר עם הזמן לניהול בנו - אליהו, אבא של בועז. לפני 20 שנה החליט אליהו לסגור את המפעל וביקש מהבנים והנכדים לפנות את המטבעות והסמלים. חלק מהדגמים הגיעו לאחסון בקיבוץ צאלים, אצל בועז. ב-2009 החליט אגף מורשת במשרד ראש הממשלה להשקיע בהפיכת המחסן למוזיאו בשל ערך המוצגים, שמהווים אבני דרך בתולדות הציונות והקמת המדינה.
כך למשל, תמצאו כאן תלויים על הקירות, סדורים על המדפים או מוצגים בארונות זכוכית גם כלי העבודה השונים - התבניות ששימשו להטבעה, המכונות שהפיקו את המטבעות והסמלים ושלל רב של מדליות ומטבעות, סמלי צה"ל ותבליטים, בהם גם של ראשי המדינה והציונות, סמלים שנעשו על ידי אבא וסבא של בועז עבור צבאות שעברו בפלשתינה - בריטים, סקוטים, ניו־זילנדים, צרפתים ועוד, כולל מודל אבזם החגורה של הסבא רבא של המלך עבדאללה. המוזיאון שוכן בבית הילדים המקורי של הקיבוץ והסיור בו מרגש.
8 צפייה בגלריה
מורשת צאן ברזל
מורשת צאן ברזל
מורשת צאן ברזל
(צילום: הרצל יוסף)
מבט אל העתיד: "כמי שחופר ולומד מהעבר ועוסק בפיתוח האזור, ברור לי שבלי בסיס מורשת ושורשים חזקים אין לנו סיכוי אל המחר. אי אפשר פנים קדימה בלי עיניים מאחור".
הסיורים ב"דרום אדום" בתיאום מראש, בקבוצות. 30 שקל למשתתף. הנחות לילדים, פנסיונרים, חיילים וכן הנחה של 50 אחוז בזמן הפסטיבל.

שמעון ברק, עין הבשור

אם אתם אוהבים גרניום בצבעי ורוד ואדום עזים - אתם חייבים להגיע למשתלת ברק בעין הבשור. זהו המשק הגדול ביותר בארץ לגידול גרניום, שמוביל גם בקנה מידה בינלאומי - תחזיקו חזק - עם יותר מ-35 מיליון שתילים שחלקם ממלאים חממה ענקית, שבה למעלה ממאה סוגים וצבעים של גרניום פורח. מכאן מייצאים לעולם ייחורים וגם שני מיליון שתילים של גרניום צבעוני, שמגיעים לכל בירות אירופה שמתקשטות בהם. עכשיו רק צריך להסביר להם מאיפה מגיעים הפרחים שמפארים את המרפסות והמעקים, איי התנועה, הגינות והאדניות על החלונות, שמצטלמים כל כך יפה לסטורי, וללמד אותם לשיר "פרום דה ריבר טו דה סי, הגרניום וויל בי פרי!".
8 צפייה בגלריה
yk13770689
yk13770689
שמעון ברק
(הרצל יוסף)
אנחנו יושבים עם שמעון בין אין-סוף - באמת אין-סוף - שורות של עציצי גרניום, והוא מספר לנו שהגרניום הוא צמח ששורשיו צריכים אוויר, ולכן אין לחנוק אותם במים והשקיה של פעם בשבוע תספיק. בהרצאה שלו, הוא מספר איך שותלים ומגדלים גרניום, מתאר את הרגשות והזיכרון שיש לצמחים, ומסביר שיש צמחים שמסוגלים לשמוע ולהגיב, וגם על הקשרים התת-קרקעיים בין צמחים ועל צמחים בעלי חוש ריח!
מבט אל העתיד: "הצמחים ממשיכים לצמוח ואנחנו איתם. לא נרים ידיים. נתפתח ונחזיק את המקום כי בסוף עם ישראל חי".
לתיאום ביקור וקבוצות: 054-5614521. 100 שקל לסדנה למשתתף. סיור והרצאה: 20 שקל למשתתף. הנחה של 50 אחוז במימון בנק הפועלים לתמיכה ביישובי העוטף.

ראובן רוזנבלט, כפר מימון

גם בגיל 88 ראובן רוזנבלט לא מוותר על סיבוב יומי בין המטעים ששתלו בבוסתן ובחצר הרחבה הוא ורעייתו אורה זיכרונה לברכה. הוא ממשפחה גרעינית שניצלה כולה מהשואה באופן מאוד נדיר ועלתה ארצה. אורה, שהלכה לעולמה לפני פחות משנתיים, היא בת למשפחה תימנית. "וזה נדיר שפולני מתחתן עם תימנייה", הוא צוחק. "אבל היא הייתה כל כך יפה וחייכנית. הכרנו בצבא, היא ועוד חיילת הגיעו להביא אוכל לחיילים ששמרו כאן לא רחוק בגבול רפיח, כשמולנו הצבא המצרי, וכשהיא הגיעה עם כד המים על הראש - זה רק התימנים יודעים - ירו עלינו והיא קפצה לעמדה. מאז לא נפרדנו", הוא צוחק והשובבות שלו בועטת, כמו הגעגוע לאורה שלו.
8 צפייה בגלריה
yk13770679
yk13770679
ראובן רוזנבלט בבוסתן
(הרצל יוסף)
מי שיגיע לסיור יקבל את מנת הרומנטיקה הזו ישר לווריד, בשפתו הציורית של ראובן, וייצא לסיור בבוסתן בין מאה סוגים של עצי פרי מכל העולם. לומדים על הפירות והעצים, קוטפים וטועמים ואפשר גם לקנות ליקרים שמכינים כאן.
מבט אל העתיד: "אין שואה בלי תקומה. תמיד אחרי הצרה מגיעה הישועה. האנטישמיות קיימת דורות ולא הצליחו להשמיד אותנו, הקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם, יצחק ויעקב שצאצאיהם יחיו לעד".
סיורים בקבוצות, 30 שקל למשתתף, מינימום ארבעה בקבוצה, מקסימום 25, נגיש לנכים, לא בחגים ושבתות. הנחה של 50 אחוז במימון בנק הפועלים לתמיכה ביישובי העוטף.
למידע נוסף על צעדת הכלניות, מרוץ הכלניות, שוק דרום אדום וסיורי פריחה לגבעת הכלניות, יער רוחמה, שמורת פורה, דרך הפסלים בחצרים, פארק נחל גרר, יער שרשרת ושביל הזהב - היכנסו לאתר "דרום אדום".