ממשלת מצרים מקדמת פרויקט תיירותי נרחב ושאפתני בג'בל מוסא ("הר משה"), הר בדרום חצי האי סיני שרבים מזהים כהר סיני, המקום שבו על פי האמונה נתן אלוהים את התורה לעם ישראל.
בעקבות הפרויקט עלה לאחרונה חשש לגורל האזור היקר עבור שלוש הדתות. המתנגדים טובעים כי המערכת האקולוגית באזור, מנזר סנטה קתרינה השוכן למרגלות הר סיני והקהילה המקומית עלולים להיפגע.
פרויקט "ההתגלות הגדולה ביותר", באזור העיירה סנטה קתרינה, מקודם כבר משנת 2021, וממשלת מצרים מציגה אותו כ"מתנה ממנה לעולם כולו ולכל הדתות". מדובר בפרויקט לפיתוח העיירה כדי למקסם את הפוטנציאל התיירותי שלה, תוך שילוב ארכיאולוגיה ומאפיינים דתיים וסביבתיים, כך לפי הפרסומים במצרים.
עם זאת, קיימת דאגה עמוקה לגבי האופן שבו המקום המדברי המבודד, שמוכר גם כאתר מורשת של אונסק"ו, הכולל את המנזר, העיירה וההר, עובר שינוי משמעותי. בכתבה שפורסמה בנושא ב-BBC נכתב כי מלונות יוקרה, וילות ובזארים החלו להיבנות במקום.
4 צפייה בגלריה
"מלון ההר", אחד מהמלונות שנבנים באזור
(צילום: Ben Hoffler מתוך אתר world heritage watch)
באפריל האחרון פורסם סרטון מידע מטעם מרכז התקשורת של ממשלת מצרים, שהגיב לשמועות סביב הפרויקט, הטוענות כי הוא משבש את האופי הארכיאולוגי של האזור ומפר דרישות סביבתיות ותקנים של אונסק"ו. הסרטון הראה כי אזור סנטה קתרינה מפותח במסגרת הפרויקט "ההתגלמות הגדולה ביותר", תוך מחויבות מלאה למורשת הייחודית ולאופייה הסביבתי, בהתאם לתקנים שאושרו על ידי אונסק"ו. מרכז התקשורת הבהיר כי כל העבודה באזור מתבצעת בתיאום ישיר וקבוע עם הארגון ובשיתוף פעולה עם יועצים בינלאומיים המוסמכים על ידו, כדי להבטיח את ההגנה על האופי הארכיאולוגי והסביבתי של האזור.
הסרטון שפרסמה ממשלת מצרים:
עוד הובהר בסרטון המצרי כי כל האבנים הארכיאולוגיות והצמחים נשמרים במסגרת תוכנית מקיפה שמטרתה להדגיש את הערך הרוחני, הדתי והסביבתי של האתר הקדוש, שהוזכר כ"אחד מאתרי המורשת העולמית החשובים ביותר". הסרטון גם הדגיש כי הפרויקט שואף למקם את סנטה קתרינה על מפת התיירות הדתית והסביבתית העולמית וכי שיעור הביצוע של הפרויקטים באזור הגיע ל-90 אחוזים, תוך הקפדה על כל הדרישות הסביבתיות.
מי שהביעה את התנגדותה לרעיון בחודשים האחרונים הייתה יוון, עקב קשריה למנזר. המתחים בין קהיר ליוון התגברו אחרי שבית המשפט המצרי קבע במאי האחרון כי המנזר שוכן על אדמות מדינה. באתונה, מיהרו לגנות את הפסיקה וראו זאת כאיום קיומי על המנזר. גם בפטריארכיה היוונית אורתודוכסית בירושלים התייחסו לאירועים ולחשיבות השמירה על המקום הקדוש.
בסופו של דבר, בסוף מאי דווח כי נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי שוחח טלפונית עם ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטאקיס ואישר כי מצרים מחויבת לשמור על המעמד הדתי הייחודי של המנזר בדרום סיני. שני הצדדים אישרו את מחויבותם ליחסים בין שתי המדינות. שר החוץ המצרי, בדר עבד אל-עאטי, הבהיר בזמנו את הטענה המצרית, לפיה פסיקת בית המשפט הדגישה את שימור המנזר, אתרי הארכיאולוגיה שלו, ערכו הרוחני ומעמדו הדתי. השר הסביר כי יש לבחון את הטקסט המלא של פסק הדין, לאור שמועות סביב החרמת המנזר ואדמותיו.
(פרויקט התיירות בהר סיני)
בכתבה ב-BBC הוזכר כי כעת, למרות שהמנזר והמשמעות הדתית העמוקה של האתר יישארו, סביבתו ואורח החיים בן מאות השנים צפוי להשתנות באופן בלתי הפיך. לפי הכתבה הקהילה הבדואית באזור נאלצה אף להוציא גופות מקבריהם בבית הקברות מקומי כדי לפנות מקום לחניון. הערוץ שוחח עם אדם המכיר את אנשי השבטים בסיני שסיפר כי הפרויקט אולי הוצג כפיתוח נחוץ שיעודד תיירות, אך הוא למעשה נכפה מלמעלה על הבדואים. לדבריו, מדובר בפרויקט שנועד לשרת אינטרסים זרים על פני אלה של הקהילה המקומית. יש לציין כי מצרים מקדמת לא מעט פרויקטים של תיירות בשטחה כדי לנסות ולמשוך מבקרים. גם פרויקטים בהם לוקחות חלק מדינות זרות, מה שמעלה לא מעט התנגדויות וחשש מאיבוד אדמות מדינה בניסיון להיחלץ מהמשבר הכלכלי.
