עיר שלמה בלב האוקיינוס, עם 80 אלף בני אדם, בתי ספר, בית חולים, פארק מים וחשמלית פנימית – וכל זה על כלי שיט אחד שאמור להקיף את העולם אחת לכמה שנים. נשמע כמו מדע בדיוני, אבל זה בדיוק החזון שעומד מאחורי Freedom Ship ("ספינת החירות"), פרויקט ותיק שחוזר בימים אלה לכותרות ברחבי העולם. היזמים משוכנעים שהפעם הוא קרוב יותר מאי פעם, ומבטיחים עיר צפה באורך של כמעט שני קילומטרים שתציע לתושביה כמעט כל שירות שניתן למצוא בעיר מודרנית על היבשה. אלא שנכון לעכשיו מדובר עדיין ברעיון שאפתני במיוחד, שטרם גייס את המימון הדרוש כדי לעבור משלב ההדמיות וההבטחות לשלב הבנייה.
לפי התוכניות שפורסמו על ידי חברת Freedom Cruise Line International וזכו בימים האחרונים לחשיפה מחודשת ב"דיילי מייל", ב"טלגרף", ב"ניו יורק פוסט" ובכלי תקשורת נוספים ברחבי העולם, הספינה אמורה להתפרש על פני כ-1.8 קילומטרים ולהכיל כ-50 אלף תושבי קבע, לצד כ-10,000 מבקרים ואורחים ו-20 אלף אנשי צוות. בניגוד לאוניות קרוזים רגילות, המיזם מוצג כעיר של ממש, עם שכונות מגורים, בתי ספר, מרכזים מסחריים, מסעדות, פארקים, מתקני ספורט, מוסדות תרבות ואפילו מערכת תחבורה פנימית שתאפשר להתנייד בין חלקי הספינה.
הפרויקט יכלול גם בית חולים מתקדם, בתי מלון, פארק מים, אצטדיון ספורט, מוזיאונים, אולמות מופעים ושטחים ירוקים נרחבים. בשל ממדיה העצומים, הספינה לא תוכל לעגון בנמלים רגילים ותישאר רוב הזמן במים בינלאומיים, כשנוסעים ואורחים יועברו אליה באמצעות מעבורות וכלי שיט קטנים יותר. לפי החזון שמציגים היזמים, היא תקיף את כדור הארץ אחת לשנתיים עד שלוש ותפעל באמצעות אנרגיה גרעינית.
אלא שמאחורי הכותרות וההדמיות המרשימות מסתתר סיפור הרבה פחות חדש. רעיון "ספינת החירות" הוצג לראשונה בשנות ה-90 על ידי המהנדס האמריקני נורמן ניקסון, ומאז חזר לכותרות כמה פעמים מבלי שהבנייה יצאה לדרך. גם כיום מודים אנשי הפרויקט כי האתגר המרכזי הוא גיוס ההון הדרוש להקמת המיזם, שמחירו מוערך בכ-12 מיליארד ליש"ט.
אחת ההבטחות השאפתניות ביותר של היזמים היא שהספינה לא תהיה רק מקום מגורים, אלא עיר מתפקדת לכל דבר. על פי התוכניות, הילדים יוכלו ללמוד בה מגיל בית ספר יסודי ועד למכללה, לצד ספריות, סדנאות ותוכניות תרבות. במקביל מתוכנן לקום על הסיפון בית חולים מתקדם, שיצטרף למערכת של שירותים עירוניים, מרכזים מסחריים, בנקים, משרדים ואלפי יחידות דיור.
גם חיי הפנאי תופסים מקום מרכזי בחזון. בין היתר מתוכננים על הספינה פארק מים, בריכות, מגרשי ספורט, מוזיאונים, אולמות מופעים, מסעדות, בתי קפה ואצטדיון בן 15 אלף מקומות שישמש למשחקי ספורט, הופעות ואירועים. בשל גודלה העצום, יוכלו התושבים והמבקרים להתנייד באמצעות מערכת חשמליות פנימית, לצד שבילי הליכה ושטחים ירוקים.
לפי ה"טלגרף", אנשי החברה מודים כי טרם גויס ההון הדרוש להקמת הספינה, וכי השלב הראשון יהיה מציאת המשקיעים שיממנו את המיזם. רק לאחר מכן ניתן יהיה להתחיל בבניית גוף הספינה, שאמור להיבנות בחלקים ולהיות מורכב בים. מנכ"ל החברה, רוג'ר גוץ', סיפר לעיתון כי לאחרונה גובש צוות ניהול בן 12 אנשי מקצוע, הכולל בין היתר מנהל פרויקט, מעצב ואדריכל ימי, וכי בחברה מאמינים שהפעם ניתן יהיה לקדם את המיזם.
לדבריו, אם יושג המימון, ניתן יהיה להשלים את בניית הספינה בתוך שלוש עד ארבע שנים. "אנחנו מרגישים בטוחים מאוד שנוכל להוציא את זה לפועל, אבל גיוס ההון הוא המפתח", אמר גוץ' שציין כי הספינה תקיף את העולם באופן רציף ולעולם לא יהיה לה נמל בית.
בינתיים, לפחות, ספינת החירות נותרת בעיקר חזון. במשך כמעט שלושה עשורים היא מופיעה מעת לעת בכותרות ברחבי העולם, מלווה בהדמיות מרשימות ובהבטחות לעיר צפה שתקיף את העולם אחת לכמה שנים. האם הפעם היא אכן תצא לדרך, או שתישאר עוד פרק ברשימת מגה-פרויקטי העתיד שמעולם לא נבנו? על כך עדיין אין תשובה.
