2026 מסתמנת כשנת מפנה לתייר הישראלי. מדו"ח מגמות מקיף שחיברה שירלי כהן עורקבי, סמנכ"לית אשת טורס, עולה כי מחירי הטיסות צפויים לרדת במהלך השנה הקרובה – לראשונה מזה תקופה ארוכה – על רקע היצע מוגבר של חברות תעופה, שער דולר נמוך ומחירי דלק נמוכים למטוסים. בשיחה עם ynet מדגישה כהן עורקבי כי הירידה לא תהיה אחידה בין היעדים ותושפע, בין היתר, מכמות הטיסות השבועיות לכל יעד, ומוסיפה כי במקביל נרשמת עלייה עולמית במחירי המלונות. לצד זאת מצביע הדו"ח על המשך התחזקות יוון, יעדי הבלקן, מרכז אסיה, מרוקו והמזרח הרחוק, כאשר יפן בולטת כיעד שממשיך לצבור ביקושים. אלה 10 הסעיפים שמרכיבים את הדו"ח.
מחירי הטיסות בדרך למטה: אחרי שנתיים עם מחירי טיסות גבוהים שנבעו ממשבר עולמי (מחסור במטוסים) ומקומי (מלחמה), מחירי הטיסות השנה סוף סוף צפויים לרדת. זאת בעקבות הרחבת ההיצע מצד חברות התעופה הזרות, שעשרות מהן חזרו לנתב"ג בחודשים האחרונים. קרוב ל-60 חברות תעופה פועלות כיום מנתב"ג, והמספר הזה צפוי עוד לעלות. בכלל זה, במידה שאכן ייפתח הבסיס של וויזארייר, עולם התעופה הישראלי צפוי להיכנס למצב תחרותי עוד יותר. לעומת מחירי הטיסות, מחירי המלונות בעולם ימשיכו לעלות במקביל להעמקת חווית השהיה בבתי המלון, שהולכת ומתעצמת.
"הצפת מושבים" של חברות התעופה הישראליות: חברות התעופה הישראליות נכנסו לוואקום שנוצר מהפסקת פעילותן של רוב חברות התעופה הזרות. אם ערב המלחמה לכל חברת תעופה ישראלית (מלבד אל על) היו כ-6-5 מטוסים, ישראייר וארקיע מתכננות לעבוד עם 18 מטוסים כל אחת, ולסאן-דור כ-7 מטוסים (כולל מטוסים חכורים). אם מוסיפים לכך את אל על, אייר חיפה ואת חברות התעופה האירופאיות בבעלות ישראלית, כמו Tus ובלו בירד, מגיעים לצי מטוסים משמעותי מאוד ששולט כיום בשוק הטיסות לאירופה (על חשבון חברות הלואו-קוסט, ששלטו בשוק זה לפני המלחמה).
התוצאה של הרחבת ההיצע מצד החברות התעופה הזרות והישראליות יוצרות תנועת מלקחיים על המחירים, שצפויים לרדת בעקבות "הצפת מושבי טיסה" לשוק הישראלי. יחד עם מחירי דלק מהנמוכים שהיו בשנים האחרונות ושער דולר בשפל לעומת השקל, לראשונה מזה יותר משנתיים הגלגל עומד להתהפך - ההיצע צפוי להיות גדול מהביקוש, והמחירים ירדו. אם נקח למשל את שוק הטיסות ליעד שהישראלים אוהבים במיוחד – איטליה – בשנה הבאה יהיו כ-50-40 טיסות שבועיות ליעד זה, לעומת 10 טיסות במהלך המלחמה.
הבלקן, מרכז אסיה ומרוקו: בשנה הקרובה תימשך העלייה בתיירות הישראלית למדינות הבלקן – מונטנגרו, אלבניה, בולגריה, ומזרח אירופה הקרובות, הידידותיות והזולות עבור הישראלים. אזור נוסף שמתחזק מאוד הוא מרכז אסיה והקווקז – אזרביג'ן, קיריגיסטן, אוזבקיסטן, ארמניה וגיאורגיה, שמושכות עניין רב של מטיילים עצמאיים וטיולים מאורגנים. גם מרוקו נהנית מעלייה בביקור אחרי סיום המלחמה ולקראת חזרה אפשרית של הטיסות הישירות.
הקאמבק של המזרח הרחוק: המזרח הרחוק, ובמיוחד יפן, וייטנאם ודרום קוריאה (לצד תאילנד, כמובן), יהנו מעלייה משמעותית בביקושים גם הן, למרות המחסור בטיסות ישירות ועלותן הגבוהה גם בעקבות המלחמה והפסקת פעילותן של חברות זרות בקווים ישירים למזרח. מי שזיהו את הואקום הן החברות הישראליות כמו ארקיע וישראייר, שהצטיידו במטוסים רחבי גוף כדי להפעיל קווים ליעדים חדשים במזרח הרחוק, וצפויות להגביר את התחרות ולייצב את המחירים. גם עלות שירותי הקרקע במזרח הרחוק הוזלה בשל היחלשות הדולר ובשל היחלשות היין היפני, ותורמת לירידת מחירי החופשה במזרח הרחוק .
שינויים במפה: שינויים גיאופוליטיים בעקבות המלחמה יצרו מפת תיירות חדשה עבור הישראלים. יעדי מערב אירופה סבלו מירידה בעקבות תחושת חוסר בטחון ואנטישמיות, ולעומתם הבלקן זינק. סימני השאלה הגדולים תלויים מעל הרחבת הסכמי אברהם, שעלולים לשנות באחת את המפה מחדש. טיסות ישירות לאינדונזיה או לסעודיה נשמעות כמו פנטזיה רחוקה, אבל גם הטיסות לאיחוד האמירויות היו נשמעות ככה עד לפני כמה שנים.
שינויים בהרגלי הצריכה: אחרי שנתיים של מלחמה, הישראלים התרגלו להזמנות של "הרגע האחרון" המגמה הזאת כבר משתנה, וצפויה להשתנות ביתר שאת בשנה הקרובה – חזרה להזמנות חודשים מראש, שמאפשרת לשריין חופשה במחירים נמוכים, ביעד ובמלון המועדפים. שינוי נוסף הוא ביקושים גבוהים גם בעונות השוליים - הישראלים כבר לא נצמדים רק לעונות השיא כמו הקיץ והחגים, ויוצאים גם בעונות הביניים כמו החורף ובין פסח לקיץ.
אימוץ AI נרחב: הבינה המלאכותית הופכת בהדרגה לכלי מרכזי עבור התייר הישראלי, שמאמץ אותה לצורכי תכנון, השוואות מחירים, תרגום והתמצאות בזמן אמת. במקביל, סוכנויות וחברות תיירות ישראליות נמצאות ב"מירוץ חימוש" להטעמת יכולות AI כדי להציע שירותים מותאמים אישית, להגיב מהר יותר ללקוחות ולנתח מגמות בזמן אמת.
ירידה במחירי המלונות בישראל: אל מול התחרות הגוברת בתיירות היוצאת, המחירים צפויים לרדת גם בתיירות הפנים. המלונות באזורים שלא נהנים מתיירות נכנסת במידה מספקת - כמו תל-אביב, חיפה וירושלים - כבר התאימו את עצמם מבחינת מחירים, וייתכן שגם המלונות באילת וים המלח יצטרכו לנהוג בצעד דומה בשל העלייה בחופשות בחו"ל ביעדים הקרובים ובמחירים משתלמים.
מחפשים משמעות, גם בחופשה: עבור יותר ויותר תיירים בעולם ובישראל הטיול הוא לא רק “בריחה” ו "חופש"- אלא דרך להשיג מטרות אישיות: חיבור, חיוניות, רגיעה ומנוחה. תופעה זאת כבר זכתה למושג שצובר תאוצה - Whycation, שמתאר חופשה שמוצאת משמעות מעבר לנוף. ביטוי משמעותי לכך ניתן לראות בזינוק המשמעותי בחופשות ספא,Wellness ו - Longevity, שצוברות פופולריות גוברת משנה לשנה בקרב הישראלים.
התיירות הנכנסת לא נכנסת: בעוד שהתיירות היוצאת מתאוששת בקצב מרשים, הנעשה בתיירות הנכנסת אינו מספיק. יש לישראל דרך ארוכה לשיקום תדמיתה המדינית והתיירותית ומוטב להתחיל בזאת מוקדם מאשר מאוחר. קמפיינים ממוקדים לתייר הבינלאומי, עבודה עם משפיענים, תמריצים לספקים מקומיים ועוד. תהליכי התיירות הבינלאומית הם תהליכים ארוכים, וככל שנקדים לפעול, לצד המשך הרגיעה הביטחונית, התיירות תחזור עוד במהלך 2026, חזרה שממנה ירוויחו לא רק עשרות אלפי העובדים בתעשייה זו, אלא ישראל כולה.
