טיסת לילה שגרתית מוושינגטון לווינה הפכה בסוף השבוע לאירוע חירום רפואי, לאחר שאחד הנוסעים התמוטט במהלך הטיסה. אדם שישב בסמוך מיהר להיחלץ לעזרתו, ובהמשך הצטרפו אליו שתי רופאות שהיו על המטוס. בתוך דקות התברר כי לנוסע שנזקק לטיפול ולשלושת האנשים שסייעו לו יש משהו במשותף: כולם ישראלים, וכולם בדרכם לתל אביב. הסיפור הסתיים בשלום, המשיך למפגש משותף בשדה התעופה בווינה והפך לפוסט ויראלי שעורר התרגשות ברשת.
"טסה הביתה להצביע. טיסת קונקשן, וושינגטון דיסי - וינה - תל אביב", כך פתחה ד"ר דנה גפן דורון, רופאת שיקום, את הפוסט שפרסמה בפייסבוק. "באמצע הטיסה הראשונה מופעלת מערכת הכריזה, הדיילת האוסטרית שואלת אם יש רופא בטיסה. קמתי לבדוק מה קורה. Thank God, we need you, אומרת לי הדיילת ומושכת אותי קדימה. המטוס כבר מוחשך, טיסת לילה. מלפני אני קולטת שתי דיילות סוחבות נוסע מעולף בידיים. נוסע נוסף קם לעזור להן".
גפן דורון המשיכה ותיארה כיצד הועבר הנוסע לאזור שבו יוכלו לטפל בו: "הם מנווטים בקושי במעבר הצר בין יתר הנוסעים ומשכיבים את המעולף על הרצפה בעמדת הדיילות באמצע המטוס. ביני לבין עצמי אני תוהה למה רק נוסע אחד קם לעזור לשתי נשים לסחוב גבר מעולף שכמעט נופל להן מהידיים אבל ניחא, אין זמן להתעכב על המחשבה".
הנוסע שנחלץ לסייע היה רגב בן דוד, חוקר ומרצה ישראלי שסיים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת תל אביב. לפני כמה חודשים עבר עם אשתו ושלושת ילדיו למרילנד שבארצות הברית, שם החל פוסט-דוקטורט לשלוש שנים. בשיחה עם ynet סיפר כי ביום שישי עלה על טיסה לישראל כדי להשתתף בכנס אקדמי, ולא שיער שבמהלך הדרך ימצא את עצמו מסייע באירוע רפואי.
איפה היית ברגע שהאירוע התחיל? מה בדיוק קרה?
"ניסיתי לישון. שמעתי מישהי צועקת 'Help, Help'. קמתי, ניגשתי, ראיתי אישה יושבת בכיסא וגבר שרוע למרגלותיה, לרוחב הכיסאות".
המטוס היה חשוך ורוב הנוסעים ישנו. בן דוד, שישב במרחק של כשורה אחת ממקום האירוע, קם ממושבו, הדליק את התאורה וניסה להבין מה מצבו של הנוסע. הוא שאל אותו אם הוא שומע אותו, אם הוא מסוגל לפקוח עיניים ומה שמו. תחילה שוחח איתו באנגלית, אך כשהאיש השיב והציג את עצמו, הבין שמדובר בישראלי.
"הדיילות האוסטריות מסתכלות עלינו בתדהמה ואמרו: So you are all Israelis? We are so lucky. ואז נשמעת אנחת הרווחה שלהן שישראלים מנהלים את האירוע"
לאחר שבירר אם הנוסע מסוגל לזוז, ניסה לסייע לו להגיע לקדמת המטוס. "סחבתי אותו עליי קדימה, לכיוון קידמת המטוס", סיפר. אלא שהנוסע התקשה ללכת גם בתמיכתו. בשלב הזה נעזר בן דוד בנוסע נוסף, שסייע לו להרים את האיש ולהעבירו לאזור סמוך לדלת החירום, שם הכין הצוות מקום להשכיבו.
בינתיים הגיעו למקום שתי רופאות שהיו בין הנוסעים. אחת מהן הייתה גפן דורון, והשנייה הייתה פסיכיאטרית. הדיילות, שלדברי בן דוד נראו מבוהלות, מיהרו להביא את הציוד הרפואי שהיה ברשותן, לרבות אמצעים למדידת לחץ דם וחמצן. הרופאות החלו בבדיקת הנוסע, בעוד בן דוד נשאר בסביבה וסייע ככל שהתבקש.
אין לך הכשרה רפואית מקצועית. לא חששת להתערב?
"כשאני שומע את עצמי מספר לך את זה, אני קצת חושב שאולי היה גם קצת לא אחראי", הודה בן דוד. "אבל זה משהו שהיה לי מאוד אינסטינקטיבי לעשות". לדבריו, הוא עבר הכשרות בסיסיות בעזרה ראשונה במהלך שירותו הצבאי, אך אינו בעל הכשרה רפואית מקצועית. למרות זאת, ברגע ששמע את הקריאות לעזרה, פעל באופן מיידי, בלי להספיק לחשוב על ההשלכות האפשריות.
בפוסט שלה תיארה גפן דורון כיצד פגשה את הרופאה השנייה ואת בן דוד, וכיצד ניסו יחד להתמודד עם המצב. "מולי מתייצבת אישה נוספת שמציגה את עצמה. I'm a psychiatrist. אני עונה באנגלית שאני רופאת שיקום. אנחנו מחליפות בדיחה באנגלית בינינו שהמטופל יצטרך להסתפק בנו ושחבל שאין פה מומחה ברפואת חירום".
בהמשך תיארה את נכונותו של בן דוד לסייע, אף שהבהיר כי אין לו הכשרה רפואית: "הבחור היחיד במטוס שעזר לצוות, אומר לנו שאין לו הכשרה רפואית, אבל הוא מבהיר לנו באנגלית שהוא לרשותנו עד שנגיד לו שאין בו צורך - where do you want me, how can I help. אני מבקשת ממנו שיתמקם לרגלי המטופל ויעזור בהעברת ציוד ההחייאה".
"אתם ישראלים?", היא שאלה בעברית
אלא שבתוך האירוע הדרמטי התברר בהדרגה פרט מפתיע: גם הנוסע שנזקק לטיפול, גם שתי הרופאות וגם בן דוד היו ישראלים. גפן דורון תיארה כיצד שאלה את אשתו של הנוסע לשמו, וכששמעה את התשובה, הבינה שמדובר בשם ישראלי. היא עברה לעברית ושאלה אם בני הזוג ישראלים. האישה השיבה בחיוב, ואף סיפרה שהיא עצמה הייתה בעבר חובשת במד"א.
אבל הגילויים לא הסתיימו שם. "מצדו השני של המעולף, למרגלותיו, הבחור שעזר לנו אומר, אה וואללה, גם אני ישראלי. ואז מסתכלת עלינו הפסיכיאטרית, גם אני מישראל, היא מוותרת על האנגלית", כתבה גפן דורון.
לדבריה, הגילוי הפתיע גם את הדיילות האוסטריות: "הדיילות האוסטריות מסתכלות עלינו בתדהמה ואמרו: So you are all Israelis? We are so lucky. ואז נשמעת אנחת הרווחה שלהן שישראלים מנהלים את האירוע".
"זה היה מדהים", סיפר בן דוד על אותו הרגע. לדבריו, המשפט שנחרט בזיכרונו מדברי אחת הדיילות היה "All speak the language", בהפתעה ובהקלה. הוא ציין כי העובדה שכולם דיברו עברית סייעה גם בתקשורת עם הנוסע וגם בתיאום בין מי שטיפלו בו.
בתוך הסיטואציה המלחיצה היה גם מקום להומור. בהמשך הפוסט סיפרה גפן דורון על חילופי דברים שגלשו לנושא הבחירות: "לנוסע שלום. כשהתאושש אמר לי, את רוצה לדעת למי אני מצביע לבדוק אם שווה לך להשקיע בי? שאלתי אותו אם הוא רוצה סטירה מהרופאה והבהרתי שלא מעניין אותי למי הוא מצביע".
"כמו ארבעה חברים שכבר מכירים"
אף שהאירוע הרפואי הסתיים, המפגש המקרי בין הישראלים לא נגמר שם. לאחר הנחיתה בווינה, ולפני טיסת ההמשך לתל אביב, החליטו בן דוד, גפן דורון ובני הזוג לשבת יחד לקפה. "הרגשתי שיש לנו הרבה שפה משותפת", סיפר בן דוד על המפגש. לדבריו, למרות ההיכרות יוצאת הדופן והנסיבות שבהן נפגשו, האווירה הייתה נינוחה באופן מפתיע. הוא תיאר תחושה של מפגש בין ארבעה חברים שמכירים זה מכבר, ולא בין אנשים זרים שנפגשו רק שעות אחדות קודם לכן.
אלא שעבורו, הלילה הזה היה רחוק מלהיות רגוע. "אני אגב לא הצלחתי לחזור לישון אחרי האדרנלין של כל האירוע הזה, סיפר. "חזרתי לארץ וישנתי 16 שעות".
גם גפן דורון התייחסה למפגש שנוצר בעקבות האירוע, והוסיפה תובנה משלה על ההתנהגות הישראלית."מטוס שלם מלא אנשים, אבל רק ישראלים קמו לעזור, בלי לדעת שהנעזר ישראלי, בלי לדעת מי הוא בכלל", כתבה, בתיאור התרשמותה מהאירוע. בן דוד, כאמור, ציין כי בשלב הפינוי סייע לו נוסע נוסף להרים את האיש.
"שתינו כולנו קפה ביחד בווינה והמשכנו יחד כחברים חדשים בטיסה לתל אביב", המשיכה גפן דורון. "עולים למטוס השני, הפעם כזה שמלא בישראלים. כולם הביאו יותר מדי תיקי יד. רבים על מקומות. ילדים צועקים על ההורים שלהם שהם לא רוצים פיתה עם שניצל ודורשים במבה. אם מישהו מתעלף פה, אין לי ספק שכולם עליו. כמה טוב שבאת הביתה".
"זה עונה על צורך של אנשים באופטימיות"
הפוסט של גפן דורון החל לצבור שיתופים ותגובות, אך בן דוד כלל לא ידע שנכתב עליו. רק כשקם בבוקר וגילה שאחותו תייגה אותו בפרסום, הבין שהאירוע שחווה בטיסה הפך לסיפור שזכה לחשיפה רחבה. "זה קטע", סיפר בן דוד. "לא ידעתי בכלל שדנה כותבת את הפוסט הזה. כשחזרתי, סיפרתי את הסיפור הזה לאנשים שפגשתי, סיפרתי לאשתי בארצות הברית ולהורים שלי ולחברים". לדבריו, הוא כלל לא חשב לשתף את הסיפור מעבר למעגל הקרוב אליו.
"ואז אחותי תייגה אותי בפוסט שהגיע אליה דרך שיתוף של מישהי אחרת. ראיתי איך זה מתפוצץ, וראיתי שזה עונה מאוד על צורך, אני חושב, של אנשים עכשיו בימים האלה שהם כל כך טעונים, עוד איזשהו מבט של אופטימיות, של תקווה ושל אחווה, ואני שמח להיות חלק מזה".






