מטוס הדאגלס DC-4 של פאן אם, שנשא את השם "Clipper Endeavor", המריא מפוארטו ריקו ב-1952 כשעל סיפונו 64 נוסעים וחמישה אנשי צוות. זמן קצר לאחר ההמראה איבד המטוס כוח מנוע ונאלץ לבצע נחיתה קשה באוקיינוס האטלנטי.
17 הניצולים סיפרו לאחר מכן לחוקרים כי כל מי שהיה על הסיפון שרד את הפגיעה הראשונית. אלא שהמטוס החל לשקוע במהירות, ובתוך דקות הפכה נחיתת החירום לאסון: נוסעים רבים התקשו לאתר את אפודי ההצלה, ואנשי הצוות התקשו לחלץ את רפסודות ההצלה. בסופו של דבר נהרגו 52 בני אדם.
האסון הפך לאחד האירועים שסייעו להוביל לשינויים משמעותיים בנהלי הבטיחות בתעופה. כיום, לפני ההמראה, דיילים ודיילות מסבירים לנוסעים היכן נמצאות יציאות החירום, היכן מאוחסנים אפודי ההצלה וכיצד יש לנפח אותם.
"האסון הזה הפך לזרז וסייע לקדם צעדי בטיחות, בהם ציוד ציפה טוב יותר ותדריכי הבטיחות שלפני הטיסה", אמר לסוכנות הידיעות AP מומחה בטיחות התעופה והטייס ג'ון קוקס, מייסד Safety Operating Systems. "זהו אחד מציוני הדרך בדרך למה שאנחנו נהנים ממנו כיום כבטיחות בתעופה. באותה תקופה זו הייתה קריאת השכמה".
הלוגו של חברת פאן אמריקן וורלד איירווייז על חלקו הקדמי של מטוס ה"Clipper Endeavor"
(Air/Sea Heritage Foundation and Deep Sea Vision via AP)
שרידי המטוס אותרו בחודש שעבר באמצעות כלי תת-ימי אוטונומי המצויד בסונאר. החוקרים הצליחו לזהות את גוף המטוס ואת זנבו בעומק של כ-2,000 רגל – כ-610 מטרים – מתחת לפני הים.
הדרך אל התגלית החלה שנים קודם לכן. ב-2019 נתקל ראס מתיוס בדיווח קצר על תג מזוודה מהטיסה שנשטף לחוף בפלורידה. החשיבות ההיסטורית של ה"Clipper Endeavor" עוררה את סקרנותו, והוא החל לחקור את האסון לעומק.
מתיוס והמתנדבים בקרן Air/Sea Heritage Foundation הקדישו שנים לחיפוש בארכיונים של פאן אם ושל משמר החופים האמריקני בניסיון למצוא רמזים למקום שבו שקע המטוס. גם דוחות של מועצת האווירונאוטיקה האזרחית (Civil Aeronautics Board), הגוף שקדם לרשות התעופה הפדרלית של ארצות הברית (FAA), סייעו בחקירה.
אולם הרמז המכריע נמצא ברישומים בפוארטו ריקו מדיון שנערך בעקבות האסון. בין המסמכים הייתה מפה ובה הערכה של מקום ההתרסקות, שהוכנה על ידי טייסי חיל האוויר האמריקני. הטייסים היו במקרה באזור במסגרת טיסת אימונים והיו עדים להתרסקות.
שרידי המטוס "Clipper Endeavor", כפי שתועדו על ידי כלי תת-ימי
(Air/Sea Heritage Foundation and Deep Sea Vision via AP)
ניסיון לאתר את השרידים ב-2024 באמצעות מערכת סונאר נגררת הופסק בשל מזג אוויר גרוע. החיפוש תועד גם במסגרת הסדרה "Expedition Unknown" של ערוץ דיסקברי. מתיוס סיפר כי הוא והמתנדבים בקרן קיוו לצאת לניסיון נוסף לפני יום השנה ה-75 לאסון, שיצוין בשנה הבאה, והפעם להיעזר בכלים תת-ימיים מתקדמים יותר, שפותחו במקור גם למשימות צבאיות כמו איתור מוקשים ימיים.
ההזדמנות הגיעה באפריל. טוני רומיאו, מנכ"ל חברת החקר התת-ימי Deep Sea Vision, שוחח במשך תקופה עם מתיוס על האפשרות לסייע בחיפוש אם אחת מספינות החברה תגיע לאזור. במקרה, אחת מהן חלפה סמוך לפוארטו ריקו בדרכה בין שתי משימות אחרות, ועל סיפונה היה כלי תת-ימי מתקדם המצויד בחיישנים המתאימים למשימה.
"היינו שם, ופתאום הכול התחבר: מזג אוויר טוב, הצוות הנכון והציוד והספינה המתאימים. אז החלטנו לנסות", סיפר רומיאו. הפעם החיפוש הסתיים בהצלחה, ושרידי המטוס אותרו 74 שנה לאחר ששקע באוקיינוס.
