דמיינו רציף רכבת בפריז. במקום קרונות המתכת המוכרים של הרכבות המהירות, ניצבת מולכם שורה של קרונות כחולים כהים, מעוטרים בפסי זהב מבריקים. דיילים במדים מהודרים מקבלים את פני הנוסעים, ובפנים ממתינים חיפויי עץ מלוטשים, מושבי קטיפה ומנורות בסגנון שנות ה-20 של המאה העשרים.
בהמשך הערב יוגשו ארוחות חגיגיות בכלי כסף וקריסטל, הנוסעים יתכנסו סביב פסנתר בקרון הבר, וכשיגיע הזמן לישון, הדיילים יהפכו את תאי הישיבה לחדרי שינה. למחרת בבוקר, מעבר לחלונות, כבר יופיעו חופי הריביירה הצרפתית.
זו החוויה שמבקשת להציע רכבת Venice Simplon-Orient-Express, מהשמות המפורסמים בעולם רכבות היוקרה, שהודיעה על פתיחת מסלול חדש מפריז למונטה קרלו שבמונקו. נסיעת הבכורה מתוכננת ל-10 במאי 2027, והמסלול צפוי להפוך לתוספת שנתית ללוח הנסיעות של הרכבת, המופעלת בידי חברת האירוח היוקרתית Belmond.
אלא שהחוויה הזאת מגיעה עם תג מחיר יוצא דופן: 4,870 אירו לאדם, כ-17 אלף שקל, עבור נסיעה הכוללת לילה אחד ברכבת. זוג שירצה לצאת למסע יצטרך להיפרד מכ-34 אלף שקל לפחות, וזאת עוד לפני הוצאות נלוות שאינן כלולות בחבילה.
סוויטה עם מיטה זוגית, ספה ושולחן
(צילום: belmond.com)
לפי לוח הזמנים שפרסמה החברה, הרכבת תצא מפריז בשעה 15:00 ותגיע למונקו למחרת בשעה 10:35, לאחר נסיעה של כ-19 וחצי שעות. בדרך היא תחלוף לאורך חופי הים התיכון, ליד המצוקים האדמדמים של רכס אסטרל, ותמשיך דרך אזור סן־רפאל, קאן וניס. את המסע היא תסיים בתחנת מונקו–מונטה קרלו, שנבנתה בתוך ההר.
מה מקבלים תמורת 17 אלף שקל?
למרות המחירים הגבוהים, כדאי לדעת שהאוריינט אקספרס אינה רכבת מודרנית שנבנתה כדי לספק את כל הפינוקים של מלון חמישה כוכבים. חלק ניכר מהחוויה מבוסס דווקא על שימור האופי המקורי של קרונות הרכבת ההיסטוריים, שנבנו לפני כמעט מאה שנה.
כמעט מאה שנה אחרי שנבנו, הקרונות עדיין נוסעים ברחבי אירופה. האוריינט אקספרס מבחוץ
(צילום: belmond.com)
האפשרות הזולה ביותר, יחסית כמובן, היא Historic Cabin — תא שינה היסטורי המיועד לשני נוסעים. במהלך היום הוא משמש כפינת ישיבה קטנה עם ספסל מרופד, שולחן מתקפל וחלון גדול. בשעות הערב הדייל הופך את החלל לחדר שינה עם שתי מיטות, אחת מעל השנייה. בתא יש ארונית עם כיור רחצה ומוצרי טיפוח, אבל אין בו שירותים או מקלחת פרטיים. השירותים נמצאים בקצה הקרון, ובתאים ההיסטוריים אין אפשרות להתקלח במהלך הנסיעה.
מי שמעוניין בנוחות רבה יותר יכול להזמין אחת מהסוויטות המשודרגות. כאן כבר מדובר בחדרי שינה עם מיטה זוגית או שתי מיטות נפרדות, פינת ישיבה וחדר רחצה פרטי משיש, הכולל מקלחת ושירותים. העיצוב משלב חיפויי עץ מעוטרים, בדי קטיפה, פסיפסים וריהוט בהשראת האר דקו.
אוריינט אקספרס, רכבת היוקרה של אירופה
(צילום: belmond.com)
מעליהן נמצאות שש סוויטות Grand Suites, הקרויות על שם ערים אירופיות: פריז, ונציה, איסטנבול, וינה, פראג ובודפשט. בכל אחת מהן אזור שינה נפרד, סלון, חדר רחצה מפואר ושירות אישי. המחירים גבוהים משמעותית ממחיר הכרטיס הבסיסי ומשתנים בהתאם למסלול ולזמינות.
אבל גולת הכותרת של הרכבת היא L’Observatoire, קרון מגורים פרטי שעוצב בידי האמן הצרפתי JR. הוא כולל חדר שינה עם חלון עגול שנפתח אל השמיים, סלון עם פטיפון ותקליטי ויניל, ספרייה, חדר תה נסתר וחדר רחצה עם אמבטיה עצמאית. למעשה, מדובר בדירת יוקרה קטנה על גלגלים, עם שירות אישי מסביב לשעון ואפשרות לארוחות פרטיות. האירוח בקרון מוצע בהזמנה מיוחדת, והמחיר נקבע בנפרד. החברה מציגה אותו כאחת מאפשרויות האירוח היוקרתיות ביותר שלה, אך לא פרסמה מחיר ייעודי לקרון הזה במסלול החדש למונקו.
ארוחות חגיגיות, פסנתר וקוד לבוש מחמיר
החלק החברתי של הנסיעה מתרחש בעיקר בקרונות המסעדה ובקרון הבר. במסלול החדש יפעלו שני קרונות מסעדה היסטוריים, Étoile du Nord ו-L’Oriental, המעוצבים בחיפויי עץ, מנורות תקופתיות, מפות לבנות וכלי אוכל מהודרים.
מפות לבנות, כורסאות קטיפה וכלי קריסטל: כך נראית ארוחת הערב ברכבת
(צילום: belmond.com)
במחיר הנסיעה כלולות ארוחת ערב בת ארבע מנות, ארוחת צהריים בת שלוש מנות וארוחת בוקר צרפתית, לצד יינות שנבחרו בידי הסומלייה (Sommelier) ומשקאות קלים. קוקטיילים ומשקאות אחרים עשויים להיות כרוכים בתשלום נוסף. אחרי ארוחת הערב עוברים רבים מהנוסעים לקרון הבר, שמספרו 3674. זהו חלל המעוצב בגווני כחול כהה, עם ריהוט מרופד, עיטורי פליז ופסנתר, שסביבו מתכנסים הנוסעים לשיחות, לקוקטיילים ולמוזיקה חיה.
גם הקוקטיילים מוגשים באווירה של תחילת המאה הקודמת
(צילום: belmond.com)
אבל לא מדובר בבילוי שבו אפשר להגיע בכפכפים ובמכנסיים קצרים. לרכבת יש קוד לבוש רשמי, ובארוחת הערב נדרשים הנוסעים להגיע בלבוש ערב חגיגי. חליפות, שמלות ערב וטוקסידו הם חלק בלתי נפרד מהאווירה. גם בשעות היום מצופה מהנוסעים להתלבש באופן מוקפד, והחברה מבהירה כי ג'ינס אינם מותרים בכל שלבי הנסיעה.
ארוחה בת ארבע מנות, מול הנופים המתחלפים מחוץ לחלון
(צילום: belmond.com)
אפילו השימוש בטכנולוגיה מוגבל במידה מסוימת. ברכבת יש חיבור Wi-Fi, אך החברה מזהירה שהוא עלול להיות לא יציב באזורים כפריים, ומבקשת מהנוסעים להגביל את השימוש בטלפונים ובמכשירים אלקטרוניים לתאים הפרטיים.
מה מספרים הנוסעים שכבר עברו את החוויה?
מאחורי התמונות המוקפדות שמפרסמת החברה מסתתרת חוויה מעט מורכבת יותר. עיתונאים שהתנסו בנסיעות במסלולים הקיימים מתארים שירות אישי יוצא דופן ואווירה שקשה למצוא באמצעי תחבורה אחרים, אבל גם תאים קטנים, מחסור בנוחות מודרנית ולעיתים עיכובים משמעותיים.
אריקה פירפו, עיתונאית מגזין התיירות AFAR, נסעה ברכבת מוונציה לפריז ופרסמה במאי 2026 סקירה מפורטת של החוויה. היא תיארה את הרגע שבו נכנסה לקרונות המשוחזרים, את חיפויי העץ והפליז ואת הנוסעים שהגיעו לארוחות ערב בבגדים חגיגיים, חלקם אפילו בלבוש בהשראת שנות ה-30.
כך נראית הלינה בתא הבסיסי: שתי מיטות, זו מעל זו
(צילום: belmond.com)
לדבריה, הרכבת צרה וצפופה יותר מרכבות מודרניות, והנדנוד שלה מורגש היטב במהלך הנסיעה. אלא שהבעיה המרכזית במסע שלה הייתה דווקא לוח הזמנים: נסיעה שתוכננה להימשך כ-30 שעות התארכה לכ-40 שעות בעקבות עבודות במסילה ושיבושים בתנועת הרכבות. חברת Belmond הגיבה לעיכוב בהגשת ארוחת ערב נוספת, ופירפו סיפרה שמבחינתה הזמן הנוסף ברכבת הפך לחלק מהחוויה.
גם שרה ג'יימס, כתבת Condé Nast Traveller, שנסעה עם אמה מפריז לטוסקנה במאי 2025, התרשמה מהשירות ומהאווירה. היא תיארה דייל שליווה אותן לתא, הסביר כיצד להפוך אותו מחדר ישיבה לחדר שינה ודאג לצורכיהן לאורך המסע.
לילה על המסילה: כך נראית אחת הסוויטות המשודרגות של האוריינט אקספרס
(צילום: belmond.com)
עם זאת, ג'יימס הדגישה שבבחירת התא ההיסטורי יש גם ויתור ממשי על נוחות. היעדר המקלחת חייב את הנוסעות להסתפק ברחצה בסיסית בכיור שבתא. מנגד, היא ציינה לטובה את שקעי החשמל וחיבורי ה-USB, לצד השירות האישי וקרון הבר שבו ניגנו בפסנתר.
בילוי לילי באוריינט אקספרס
(צילום: belmond.com)
בכתבה נוספת שפורסמה במגזין ELLE בתחילת אוקטובר 2026, תיארה העיתונאית קתלין הו נסיעה מפריז לפירנצה. היא שוחחה עם פסקל דירול, מנהל פעילות הרכבת, שהסביר כי מדובר בחוויה שנועדה לגרום לנוסעים לבלות מחוץ לחדריהם ולהכיר זה את זה.
"אם אתם רוצים לישון, אל תבואו", אמר דירול, בהתייחסו לחיי הלילה ברכבת. לדבריו, הבר ממשיך לפעול כל עוד יש בו אורחים, ובין מי שהתיישבו בעבר ליד הפסנתר היה גם קית' ריצ'רדס, גיטריסט הרולינג סטונס, שניגן עבור אנשי הצוות לאחר ששאר הנוסעים פרשו לישון.
מדים מהודרים ומטרייה תואמת: כך מקבלים את פני הנוסעים
(צילום: belmond.com)
שלוש הכתבות מתארות מסלולים קודמים של הרכבת, ולא את הנסיעה החדשה למונקו. ובכל זאת, הן ממחישות שהמחיר הגבוה אינו מבטיח בהכרח את הנוחות, המרחב או הדיוק בזמנים שמצפים להם ממלון יוקרה מודרני. נראה שעבור חלק מהנוסעים, דווקא הנסיעה האטית והאפשרות להתנתק מהשגרה הן חלק מרכזי מהעניין.
הרכבת שהפכה לאגדה - והקשר המפתיע למונקו
סיפורה של האוריינט אקספרס המקורית החל בשנת 1883, עם שירות רכבות שחיבר בין ערים מרכזיות באירופה והפך עם השנים לסמל של נסיעות פאר. הרכבת זכתה למקום של כבוד גם בתרבות הפופולרית, בין היתר בזכות ספרה המפורסם של אגתה כריסטי, "רצח באוריינט אקספרס".
קרון מספר 3674 עם הבר המפורסם. הבילוי נמשך עד שאחרון האורחים פורש לישון
(צילום: belmond.com)
הרכבת שמפעילה כיום Belmond אינה אותו שירות שפעל במאה ה-19, אלא רכבת המבוססת על קרונות היסטוריים שנאספו מרחבי אירופה, שוקמו והוחזרו לפעילות בשנת 1982. הקשר שלה למונקו מתחיל דווקא בשנת 1977, כאשר איש העסקים האמריקני ג'יימס שרווד הגיע למכירה פומבית של קרונות רכבת היסטוריים במונטה קרלו. שני הקרונות הראשונים נמכרו למלך מרוקו, ואילו שרווד רכש את שני הקרונות הבאים תמורת 104 אלף דולר.
בין הרים ובין סלעים. כבר 100 שנה. אוריינט אקספרס
(צילום: belmond.com)
הרכישה הזאת הפכה לתחילתו של פרויקט שאפתני. במשך חמש שנים איתר שרווד קרונות נוספים שעמדו נטושים ברחבי אירופה, והשקיע כ־20 מיליון דולר ברכישתם, בשיקומם ובהחזרת הרכבת לפעילות. ב-25 במאי 1982 יצאה הנסיעה הראשונה של Venice Simplon-Orient-Express המחודשת מלונדון לוונציה, כשבין נוסעיה הייתה גם השחקנית והזמרת לייזה מינלי. כעת, כמעט חמישה עשורים אחרי המכירה הפומבית שהובילה לתחייתה המחודשת, צפויה הרכבת להגיע לראשונה למונטה קרלו במסגרת מסלול הנסיעות שלה.
קרון הבר ההיסטורי: כורסאות קטיפה כחולות, תאורה חמימה ופסנתר
(צילום: belmond.com)
אז כן, יש דרכים מהירות וזולות בהרבה להגיע מפריז למונקו. אבל האוריינט אקספרס אינה מנסה להתחרות בהן. היא מציעה לנוסעיה לשלם סכום חריג דווקא כדי להאט את הקצב, להתלבש לארוחת ערב, להניח את הטלפון בצד ולהעמיד פנים, לפחות ללילה אחד, שהם חיים בתקופה אחרת.
