9 צפייה בגלריה
איי מאלוקו אינדונזיה
איי מאלוקו אינדונזיה
איי מאלוקו, אינדונזיה
(צילום: Shutterstock)
במקום לטייל ברחבי העולם, כולנו מטיילים בימים אלה במחוזות הבישול הביתי, כי קורונה או לא קורונה, ארוחת צהריים צריך. תבלינים הם כמובן חלק משמעותי מהבישול, אבל לא רבים מאיתנו מתעמקים בשאלה מאיפה הגיעו התבלינים. אז זה הזמן לצאת למסע. הכירו את סיפוריהם של ארבעה איים קסומים ברחבי העולם, שבנוסף להיותם מקומות של חופים לבנים עם ים צלול, טבע מוריק ותרבות מרתקת, הם גם מרכזים עולמיים לייצור ויצוא של התבלינים שכולנו משתמשים בהם.

גרנדה: אגוז מוסקט על הדגל

האוויר של איי גרנדה, שבים הקאריבי, נוטף ריחות של פירות טרופיים ותבלינים. מדינת גרנדה, שכל אוכלוסייתה כ-113,000 תושבים בלבד, היא בין יצרניות התבלינים הגדולות שבחצי המערבי של כדור הארץ. לא פלא שהיא מכונה "אי התבלינים". התבלין הנפוץ ביותר שגדל בה הוא אגוז המוסקט, והיא מספקת יותר מ-20% מהתפוקה העולמית שלו.
9 צפייה בגלריה
גידול סוגי תבלינים בגרנדה
גידול סוגי תבלינים בגרנדה
גידול סוגי תבלינים בגרנדה
(צילום: Shutterstock)
יותר מ-10% מאוכלוסיית האי (והאיים הקטנים הסמוכים השייכים למדינה) מועסקים בגידולו, והוא מהווה את סמלה הלאומי של גרנדה ומופיע על דגלה. עד המאה ה-18 הענף הכלכלי העיקרי באי היה גידול קנה הסוכר, שהתבסס על כוח אדם רב שהועסק בכפייה. בשנת 1782 גילה סר ג'וזף בנקס, חוקר טבע ובוטניקאי, שהיה שליחו של מלך בריטניה ג'ורג' השלישי באיים, כי תנאי הקרקע והאקלים בגרנדה הם אידיאליים לגידולו של אגוז המוסקט, שלו היה ביקוש רב באירופה ובארצות־הברית. הגידול החדש ביסס את מעמדה הכלכלי של גרנדה באותה העת.
9 צפייה בגלריה
תמונה מאי התבלינים גרנדה
תמונה מאי התבלינים גרנדה
מכונה "אי התבלינים" ולא בכדי. איי גרנדה
(צילום: Shutterstock)
גרנדה היא גם יצרנית 20% מצריכת הקינמון בעולם, ומתפארת במקלות קינמון גדולים במיוחד. כל תושב מקומי מתחיל את היום בשתייה של משקה קינמון חם. ויש תבלינים רבים נוספים שגדלים באי, כמו וניל, ציפורן וזנגוויל. אחת האטרקציות המרכזיות בגרנדה הם סיורים במפעלי התבלינים, בחוות הגידול ובשוק התבלינים הססגוני ושוקק החיים, שמחזק את מעמדה כגן עדן של תבלינים.

זנזיבר: 3 מיליון עצי ציפורן

איי זנזיבר שבאוקיינוס ההודי הם חלק מטנזניה, השוכנת לחופה המזרחי של אפריקה, והם מאיי התבלינים המפורסמים והידועים בעולם הודות לאדמה פורייה ומזג אוויר טרופי. באיים יש גם גידולים אקזוטיים כמו פפאיה, קוקוס, קקאו וקפה.
בין התבלינים שמהווים את התעשייה העיקרית, לצד ענף התיירות, נמצאים קינמון, פלפל שחור ולבן, כורכום, אגוז מוסקט, עשב לימון, וניל, הל וג'ינג'ר, אבל התבלין המזוהה ביותר עם זנזיבר הוא הציפורן. באי הזה ובאי הסמוך פמבה יש יותר מ-3 מיליון עצי ציפורן. במאה ה-18 הוצא צו שקרא לבעלי הקרקעות החקלאיות לשתול במטעיהם שני עצי ציפורן על כל עץ קוקוס, כך שאין זה מפתיע ששני האיים מייצרים את רוב תצרוכת הציפורן העולמית.
9 צפייה בגלריה
איפור בעזרת תבלינים בזנזיבר
איפור בעזרת תבלינים בזנזיבר
איפור בעזרת תבלינים בזנזיבר
(צילום: Shutterstock)
זנזיבר היה חלק מרכזי בתעשיית התבלינים העולמית כבר בתקופה הרומית, אך חלקו התרחב משמעותית בתחילת המאה ה-16, אז סוחרים פורטוגזים התיישבו באי, הקימו בו בסיס צבאי כחלק מתוכנית ההשתלטות שלהם על מזרח אפריקה, וייבאו אליו צמחים שונים, לרבות תבלינים, מהמושבות בדרום אמריקה והודו. מתחילת המאה ה-18 היו אלה העות'מאנים ששלטו בזנזיבר ופיתחו את כלכלת האי לכדי מעצמת תבלינים (ולאחריהם השלטון הבריטי, שעודד את טיפוחם וגידולם של שלל התבלינים).
בעזרת התבלינים, גם ענף התיירות של זנזיבר משגשג. סוכנויות טיולים מקומיות מציעות סיורים מודרכים לחוות התבלינים הרבות, במהלכם אפשר לטעום ולהריח את התבלינים, לראות את תהליך הייצור שלהם ואת צורתם הטבעית בטרם הם עוברים עיבוד. במהלך הסיורים המקומיים מציעים לתיירים שלל יצירות דמויות אוריגמי, העשויות מעלי דקל ובננה.
9 צפייה בגלריה
אגוז מוסקט בזנזיבר
אגוז מוסקט בזנזיבר
אגוז מוסקט בזנזיבר
(צילום: Shutterstock)
התבלינים הגדלים במרחבים הירוקים של זנזיבר הם חלק ממארג החיים והתרבות המרתקים של האי, מעניקים את הטעם הייחודי למטבח המקומי, משמשים לריפוי מחלות וכן למוצרים קוסמטיים, המשמשים בין השאר לחגיגות, פסטיבלים וחתונות.

סרי לנקה: כמו שמרקו פולו אמר

סרי לנקה היא יעד טרופי מתפתח ששוכן בלב האוקיינוס ההודי, קרוב לקו המשווה. האי ניחן לא רק בטמפרטורות נוחות, אלא גם באדמות פוריות שהפכו אותו לאחד מספקי התה והתבלינים המובילים בעולם.
פלפל שחור, שכונה פעם הזהב השחור, פלפל הודי, ציפורן, הל, אגוז מוסקט, ג'ינג'ר, עשב לימון וקינמון – הם רק חלק מהשפע הגדל על אדמות האי הפורה, אבל יותר מכל האי מזוהה עם הקינמון (80% מתוצרת הקינמון בעולם!) ולכן זכה לכינוי אי הקינמון. גם שמו הבוטני של הקינמון, Zeylanicum Cinnamomum, נגזר משמו הקודם של האי (עד 1798), ציילון.
9 צפייה בגלריה
מכירת תבלינים בסרי לנקה
מכירת תבלינים בסרי לנקה
מכירת תבלינים בסרי לנקה
(צילום: Shutterstock)
שפע התבלינים ואיכותם הפכו את האי למרכז סחר בתבלינים כבר בתקופה הרומית. מאוחר יותר, במאה ה-16, גילו הפורטוגזים את אי התבלינים, אך כך גם ההולנדים והבריטים, מה שהציב גם אותו במוקד מלחמות התבלינים שהתחוללו אז. מטעי התבלינים של סרי לנקה מרוכזים ברובם סביב העיר מטאלה, שבה ניתן להתרשם ממינים רבים של תבלינים שצומחים בגנים ובחוות, להעמיק בהיסטוריה שלהם ולחזות בתהליך הגידול והייצור שלהם. מה הפלא שמרקו פולו תיאר את האי הזה כאחד מהיפים בעולם?
9 צפייה בגלריה
סוגי תבלינים בסרי לנקה
סוגי תבלינים בסרי לנקה
סוגי תבלינים בסרי לנקה
(צילום: Shutterstock)

איי מאלוקו: ארץ המשייה

סרי לנקה, זנזיבר וגרנדה מכונים כולם איי תבלינים, אבל המונח הזה נכון לא פחות גם לאיי מאלוקו שבאינדונזיה. התבלין העיקרי המיוצר בקבוצת איים זו, שנחשב לפופולרי ביותר ולסימן ההיכר המקומי, הוא אגוז המוסקט, וכן תבלין נוסף שנקרא Mace (ומוכר גם כמשייה), אותו מפיקים מקליפתו החיצונית והמיובשת של אגוז המוסקט. הוא נחשב יוקרתי ובעל טעם שמזכיר פלפל שחור וקינמון. איי מאלוקו אחראים על אספקת 75% מתעשיית אגוז המוסקט בעולם כולו.
9 צפייה בגלריה
אגוז מוסקט באיי מאלוקו באינדונזיה
אגוז מוסקט באיי מאלוקו באינדונזיה
אגוז מוסקט (מימין) ומשייה באיי מאלוקו באינדונזיה
(צילום: Shutterstock)
במאה ה-17 אגוז המוסקט היה משול במערב לזהב, עדי כדי כך שהאנגלים נהגו לומר אז ש"עם כמה אגוזי מוסקט בכיס, אתה יכול להפסיק לעבוד". לתבלין האקסקלוסיבי יוחסו סגולות רבות, ובהן מרפא למחלת הדבר. באי בנדה שבאיי מאלוקו התחוללו באותה תקופה מלחמות בין הפורטוגזים, ההולנדים והאנגלים על השליטה בתבלין הנכסף. מלבד אגוז המוסקט, גם הציפורן מזוהה עם איי מאלוקו.

לא רק טעימים: מהן הסגולות של התבלינים מהאיים?

כורכום: הכורכום עשיר בחומרים נוגדי חמצון. אחד מהם, הכורכומין, נחשב גם לאנטי-דלקתי ועשוי למנוע תחלואה בסרטן. הכורכומין עשוי גם למנוע חמצון של כולסטרול בגוף ובכלל, נמצא כי קיימת שכיחות נמוכה של אלצהיימר בקרב אוכלוסיית הקשישים בהודו - מדינה שבה צריכת הכורכום גבוהה. בנוסף, הכורכום עשיר באשלגן ובברזל.
קינמון: קינמון נחשב לבעל סגולות רפואיות רבות מכיוון שהוא מכיל חומרים נוגדי דלקות ונוגדי חמצון, וכן כאלה שמפחיתים כולסטרול, מונעים גידולים, מסייעים בהקלה על בעיות במערכת העיכול ומשפיעים לחיוב על מערכת החיסון.
הקינמון נחשב לאחד מצמחי המרפא הכי מחממים שקיימים, והוא משמש "תרופת סבתא" יעילה לטיפול במצבי קור, כמו הצטננויות ושפעת. מאותה הסיבה בדיוק, לאנשים הסובלים מהזעת יתר, גלי חום ולחץ דם גבוה מומלץ להימנע ממנו. מבחינה תזונתית הקינמון מספק כמות גדולה של סיבים תזונתיים, ויטמינים, ברזל, אשלגן ומגנזיום.
9 צפייה בגלריה
אגוז מוסקט
אגוז מוסקט
אגוז מוסקט
(צילום: Shutterstock)
אגוז מוסקט: על פי המסורת, לאגוז המוסקט יכולת להפיג גזים, להרפות את השרירים, לסייע בהפרעות שינה, לחזק את המערכת החיסונית ואף לעורר את החשק המיני בקרב גברים. מבט על ערכיו התזונתיים מגלה שהוא מכיל מינרלים חשובים כמו ברזל, סידן, מנגן, זרחן, נחושת, אבץ, מגנזיום ואשלגן.
ציפורן: הציפורן מכיל מגוון חומרים בעלי פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקות. הוא נחשב למקור מעולה למינרל מנגן (מינרל הנדרש בכמות קטנה ונחשב חיוני לתפקוד תקין של המוח).
בסיוע בלוגרית האוכל איילת ונציה-מישר (בעלת המותג "התבלינים של איילת")