עד השבוע שעבר, החיבור בין שנחאי לבואנוס איירס – שתי נקודות כמעט הפוכות לחלוטין על הגלובוס – היה סיוט לוגיסטי שדרש קונקשנים מתישים וזמן מסע נצחי. אבל ביום חמישי האחרון, ההיסטוריה נכתבה מחדש. מטוס אחד, נתיב אחד ו-29 שעות של דהירה בשחקים הפכו את העולם לקצת יותר קטן, ואת הדרך לדרום אמריקה לארוכה – אבל הרבה יותר ישירה.
ביום חמישי, ה-4 בדצמבר, בשעה 02:00 לפנות בוקר (שעון שנחאי), המריאה טיסת הבכורה של חברת התעופה צ׳יינה איסטרן (China Eastern Airlines). המטוס נחת בנמל התעופה הבינלאומי אזייזה בבואנוס איירס בשעה 16:45 אחר הצהריים, כשהוא מקדים את לוח הזמנים ב-10 דקות וקובע רף חדש בתעופה העולמית.
שיא חדש, עם כוכבית
בעוד שהטיסה משנחאי לארגנטינה ארכה כ-25 שעות, טיסת החזור בנתיב זה היא זו שקוטפת את התואר הרשמי, עם משך זמן מתוכנן של כ-29 שעות (בשל רוחות נגדיות חזקות). המרחק הכולל של הטיסה הוא כ-12,400 מייל (כ-20,000 ק״מ).
בכך, הקו החדש מדיח את מחזיקת התואר הקודמת – חברת סינגפור איירליינס, שמפעילה את הקו בין ניו יורק לסינגפור (SQ24) הנמשך כ-19 שעות. חגיגות נרחבות נערכו בשני קצוות הקו – בשנחאי ובבואנוס איירס – כדי לציין את אבן הדרך. גם באוקלנד שבניו זילנד, נקודת האמצע של המסע, נערך טקס קבלת פנים חגיגי למטוס הסיני.
(״הטריילר״ לטיסה ההיסטורית)
בתוך כך, חובבי תעופה יבקשו להקפיד על דיוק חשוב: הטיסה החדשה אמנם נחשבת ל"נתיב המסחרי הארוך בעולם" תחת מספר טיסה אחד, אך היא אינה הטיסה הרציפה (Non-stop) הארוכה ביותר. מטוס הבואינג 777-300ER, המכיל 316 מושבים, נדרש לבצע עצירה טכנית באוקלנד לצורך תדלוק והחלפת צוות אוויר. המשמעות היא שהנוסעים אומנם נשארים באותה "מסגרת" טיסה, אך זוכים להפוגה קצרה על הקרקע. השיא לטיסה ללא נגיעה בקרקע נשאר, לעת עתה, בידי סינגפור איירליינס בטיסה לניו יורק שאורכת 19 שעות.
"המסדרון הדרומי": למה צריך את זה?
הקו החדש, שיפעל מעתה פעמיים בשבוע לאורך כל השנה, לא נועד רק לשבירת שיאים. בחברת התעופה מסבירים כי הוא נועד לשרת את הפזורה המזרח-אסייתית הגדולה בארגנטינה – אחת הקהילות הצומחות ביותר במדינה הדרום אמריקנית.
"הנתיב החדש ממלא את החסר בטיסות ישירות בין שנחאי לערים מרכזיות בדרום אמריקה", נמסר בהצהרת צ'יינה איסטרן. בחברה מכנים את הנתיב "המסדרון הדרומי", המחבר את קצוות האוקיינוס השקט ומעצב מחדש את התנועה בין שלוש יבשות (אסיה, אוקיאניה ודרום אמריקה). עד כה, נוסעים בקו זה נאלצו לטוס דרך אירופה, ארה"ב או המזרח התיכון, במסעות שנמשכו לעיתים קרובות הרבה מעבר ל-30 שעות.
ובינתיים, בעוד הסינים חוגגים את הטיסה הארוכה ביותר עם עצירה, העיניים נשואות לשנת 2027. חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס (Qantas) מקדמת בימים אלו את "פרויקט זריחה" (Project Sunrise). במסגרת הפרויקט, יושקו טיסות ישירות לחלוטין מסידני ללונדון ולניו יורק. מטוסים אלו, המצוידים במכלי דלק מיוחדים, ישהו באוויר עד 22 שעות ברציפות ללא שום עצירה – מה שמוגדר על ידי החברה כ"חזית האחרונה של הטיסות ארוכות הטווח". אך עד אז, התואר למסע הארוך ביותר שייך לסין ולארגנטינה.
