לפני כשבועיים ביקר בישראל מנכ"ל וויזאייר יוז'ף ואראדי שהכריז, לצד שרת התחבורה מירי רגב, כי ענקית הלואו-קוסט ההונגרית מתכננת להקים בסיס (האב) בנתב"ג כבר בחודש אפריל הקרוב. מנכ"ל ארקיע עוז ברלוביץ' הגיב אז וטען כי מדובר בתחרות לא הוגנת וכי החברה תיאבק בכל האמצעים, כולל בבית המשפט. הבוקר (יום א') הודיעה ארקיע כי פנתה פעם נוספת לשרת התחבורה כדי לגרום לה לשנות את עמדתה בנושא. "נוכח הפגיעה האנושה בתעופה הישראלית ובזכויות מרשתנו כתוצאה מההחלטה המסתמנת – נבקש לראות במכתב זה כמיצוי הליכים אחרון, בטרם פנייה לערכאות משפטיות", כתבו עורכי הדין של ארקיע.
שרת החבורה רגב הביעה עד כה תמיכה נלהבת בהקמת הבסיס של החברה ההונגרית. "זה לא סוד שחברות התעופה הישראליות הפקיעו מחירים ברגעים הקשים של החברה הישראלית וזו מציאות שאי אפשר לקבל אותה", אמרה רגב בדברים שנשאה מול המצלמות לפני כשבועיים.
במכתב החדש ששלחה ארקיע לשרה, באמצעות עורכי הדין רז נזרי, נדים עבוד ואבינעם סגל-אלעד ממשרד פירון, נכתב כי כבר ב-26 באוקטובר ארקיע פנתה בפעם הראשונה לשרת התחבורה ולגורמי המקצוע והציגה את עמדתה המשפטית בנושא הקמת בסיס פעילות לוויזאייר בישראל, אך פנייה זו לא זכתה למענה ענייני, לשון הודעת ארקיע. "כעת, לנוכח הדיווחים על התקדמות משמעותית במו"מ והכוונה לקדם את המהלך, פנתה החברה היום בשנית, והתריעה כי הקמת בסיס פעילות לחברה הזרה מעוררת קשיים משפטיים משמעותיים ביותר, בין היתר בשל הפגיעה הקשה שלה בתחרות ההוגנת ובתעופה הישראלית", נמסר מטעם ארקיע.
בפנייה מבהירה ארקיע כי אינה מתנגדת לתחרות בענף התעופה, אלא למהלך הנוכחי של הקמת בסיס פעילות לחברת התעופה ההונגרית אשר עלול לייצר תחרות שאינה הוגנת ולהקנות לחברה זרה יתרונות רגולטוריים וכלכליים שאינם עומדים לרשות חברות התעופה הישראליות. מהלך כזה, לטענת ארקיע, צפוי לפגוע ישירות בחברות המקומיות, בעובדיהן ובאיתנות התעופה הישראלית.
"פגיעה כלכלית בחברות התעופה הישראליות בשגרה עלולה להביא לפגיעה בתפקודן התקין וביכולתו של הענף להמשיך לפעול בעתות חירום. המשך פעילות התעופה בישראל בימי חירום מהווה אינטרס ציבורי-לאומי חיוני"
"למעלה משנתיים, מדינת ישראל מצויה במלחמה קשה, אשר משפיעה באופן ישיר על תחום התעופה האווירית", נכתב במכתב. "בעוד שבימי שגרה התעופה אל ישראל וממנה נעשית, בין היתר, גם על ידי חברות זרות, בימי מלחמה ובמצבי חירום עיקר האחריות מוטלת על חברות התעופה הישראליות אשר ממשיכות את פעילותן הסדירה, בעוד שרוב חברות התעופה הזרות עוצרות את פעילותן ומבטלות טיסות לישראל וממנה. למותר לציין כי פגיעה כלכלית בחברות התעופה הישראליות בשגרה עלולה להביא לפגיעה בתפקודן התקין וביכולתו של הענף להמשיך לפעול בעתות חירום. המשך פעילות התעופה בישראל בימי חירום מהווה אינטרס ציבורי-לאומי חיוני, וחברות ישראליות בכלל ומרשתנו בפרט עושות כל שלאל ידן לשמור על שגרה לטובת אזרחי ישראל".
"תחרות בין שני רצים, כאשר האחד נושא על גופו שק במשקל 50 ק"ג והשני לבוש גופיה בלבד – איננה באמת תחרות"
עורכי הדין של ארקיע תיארו את המצב המסתמן כתחרות ריצה לא שוויונית. "תחרות היא נשמת אפו של שוק חופשי, ועשויה אכן להביא להורדת מחירים לטובת כלל הציבור הישראלי, שכולנו חלק ממנו", נכתב. "ואולם, תחרות צריכה להיות בתנאים שווים. תחרות בין שני רצים, כאשר האחד נושא על גופו שק במשקל 50 ק"ג והשני לבוש גופיה בלבד – איננה באמת תחרות. זה המצב בענייננו ככל שיאושר לחברת וויז להקים בסיס בארץ מבלי להחיל עליה את כל הרגולציה החלה על חברות ישראליות או מבלי שלחלופין יינתן מענה אחר לפערים האמורים בינה לבין החברות הישראליות".
מנכ"ל וויזאייר ושרת התחבורה רגב, לפני כשבועיים
עוד טוענים בארקיע כי בעל הסמכות לקבלת החלטה בעניין זה הוא מינהל רשות התעופה האזרחית, הן בדרישות ההליך המינהלי התקין המחייבים קיום הליך שימוע בטרם קבלת החלטה בעניין הקמת בסיס לחברה זרה, והן בשיקולים שעל המדינה לבחון על פי דין.
"נוכח כלל האמור", נכתב, "מתעוררים בענייננו ספקות כבדי משקל, ואף למעלה מכך, אם מתן היתר הפעלה לחברת וויז, שמשמעותו הלכה למעשה הפעלת בסיס לחברה בישראל, עולה בקנה אחד עם הוראות חוק הרישוי ועם עקרונות המשפט המינהלי. זאת, בשל החשש הממשי לפיו התוצאה עלולה להיות תחרות שלוחת רסן שתביא לקביעת מחירים בלתי הוגנים – המתאפשרת נוכח הפערים בין החברות הזרות לבין החברות הישראליות – שסופה להביא לחיסול התעופה הישראלית. בהקשר זה נקבע לא אחת כי תחרות חופשית אין משמעה תחרות שלוחת רסן.
"אף שמרשתנו אינה מעוניינת בנקיטת צעדים משפטיים כנגד גורמי הממשלה והיא מעדיפה קיום שיח מקצועי, הרי שנוכח הפגיעה האנושה בתעופה הישראלית ובזכויות מרשתנו כתוצאה מההחלטה המסתמנת – נבקש לראות במכתב זה כמיצוי הליכים אחרון, בטרם פנייה לערכאות משפטיות".
ממשרד התחבורה טרם נמסרה תגובה למכתב.
בתוך כך, חברת ישראייר, שמתנגדת גם היא למהלך של וויזאייר ורגב, הודיעה על התקדמות ברכישת שני מטוסים רחבי גוף מדגם Airbus A330 עליה הכריזה לפני כשבועיים, זמן קצר לאחר הצהרת מנכ"ל וויזאייר על ההתקדמות ביוזמה לפתוח את הבסיס בנתב"ג. המהלך האסטרטגי נועד לאפשר לישראייר לפתח בשנים הבאות קווים חדשים למגוון יעדי תיירות ונופש בתאילנד, וייטנאם הפיליפינים, ויעדים ארוכי טווח נוספים.
3 צפייה בגלריה
מטוס צר גוף של חברת ישראייר. בחבר פועלים לצירוף מטוסים רחבי גוף לצי
(צילום: Ronen Fefer / shutterstock)
בדיווח החדש לבורסה, ישראייר עדכנה על התקדמות נוספת במהלך לרכישת שני המטוסים, עם חתימה על מזכר הבנות מחייב מול גורם שלישי שאינו קשור לבעלי השליטה בחברה. על פי ההודעה, היקף העסקה מוערך בכ-74 מיליון דולר, והיא כוללת מנגנון תשלומים מדורג, תקופות בדיקה טכניות לכל אחד מהמטוסים והתקשרות בהסכמי תחזוקה למנועים. המהלך נועד, לפי החברה, לחזק את צי המטוסים ולאפשר הרחבת פעילות, והוא כפוף להשלמת בדיקות, חתימה על הסכמים מחייבים וקבלת כלל האישורים הרגולטוריים הנדרשים.
מה המשמעות של הקמת בסיס פעולה קבוע בנתב"ג?
צעד כזה יאפשר לוויזאייר להחזיק מטוסים וצוותים באופן קבוע בישראל, ולנצל "סלוטים" (זמני המראה ונחיתה) בשעות השיא המבוקשות על ידי הנוסעים. המשמעות: וויזאייר תוכל להגדיל בעשרות אחוזים את מספר הטיסות מישראל ובחזרה, וגם להרחיב את היצע הטיסות ליעדים רחוקים יותר כמו מדינות הבלקן, הקווקז, איחוד האמירויות ואפילו מרוקו.
במשרד התחבורה מאמינים שהתוצאה תשנה את המציאות עבור הנוסעים הישראלים, ותוביל להוזלה של עשרות אחוזים בקווים החדשים שייפתחו לתחרות נוספת. אחד התנאים של משרד התחבורה הוא שוויזאייר תפעיל מנתב"ג גם טיסות פנים-ארציות בקו תל אביב–אילת. זה גם לא סוד שבחברה בונים לקבל יותר הקצאות טיסה על חשבון חברת הלואו-קוסט המתחרה, ריינאייר, שלא נראה שתחזור בקרוב לטוס לישראל – אם בכלל.
כיום יש לחברות התעופה הישראליות יתרון יחסי בולט על פני החברות הזרות: המטוסים שלהן חונים בנתב"ג ויכולים לנצל את הסלוטים הראשונים והאחרונים ביום, שמועדפים על ידי הנוסעים. אם וויז אייר תקים בסיס בישראל, היא תוכל ליהנות מאותם תנאים ולהפוך לשחקנית דומיננטית בשעות שיא הביקוש. היא גם תוכל להמשיך להיחשב חברה זרה, כך שלא תחול עליה הרגולציה המחמירה שמוטלת על החברות הישראליות — דוגמת הסדרי ביטחון קשיחים ותיאומים עם אל על, שהיא לא רק חברה מתחרה אלא גם ספקית שירותי האבטחה בענף.
