ריצת שטח בנוף ההררי של אלבניה הפכה בתוך רגע למאבק הישרדות. איימי לקונס, תיירת אוסטרלית המתגוררת בוואנאקה שבניו זילנד, רצה לבדה בשביל מבודד כאשר הרגישה לפתע כאב חד באזור גיד אכילס ברגל שמאל. "מיד ידעתי שנחש הכיש אותי", סיפרה לאחר מכן.
לקונס הגיעה לכפר ואלבונה שבצפון אלבניה שלושה ימים בלבד לפני התקרית. ב-21 ביוני היא יצאה לריצת שטח של כשעה וחצי באזור ההררי, כשהיא מצוידת בטלפון, מים, מקלות ריצה ומצלמה. דווקא ערכת העזרה הראשונה הקטנה שהיא נוהגת לקחת איתה נשארה הפעם מאחור, כך סיפרה בריאיון לאתר Truth Times, שפרטיו צוטטו גם במגזין פיפל (People).
הסרטונים שפרסמה לקונס בעקבות התקרית צברו מאז מיליוני צפיות – הנצפה שבהם חצה את רף 21 מיליון הצפיות – אך בימים האחרונים זוכה הסיפור לגל חדש של חשיפה בעקבות ריאיון מפורט שהעניקה על רגעי ההכשה, ניסיונות החילוץ והקשיים שבהם נתקלה.
היא סיפרה כי כבר נתקלה בעבר בנחשים ביוון ובאוסטרליה. באותו בוקר חלפה על פניה קבוצה גדולה של מטיילים, והיא הניחה שהנחשים באזור כבר התרחקו מהשביל. אלא שזמן קצר לאחר מכן, כשירדה בשביל ועברה עיקול, הגיעה ההכשה.
אחת הפעולות הראשונות שעשתה הייתה לשלוף את הטלפון ולצלם את הנחש, כדי שניתן יהיה לזהות אותו. לפי דיווח באתר האוסטרלי ניוז.קום.איי.יו (news.com.au), מדובר בצפע אף-קרני, נחש שקיבל את שמו מהבליטה דמוית הקרן בקצה חוטמו ואשר נחשב לאחד הנחשים הארסיים המשמעותיים ביותר מבחינה רפואית באירופה. הוא נפוץ בעיקר בדרום-מזרח היבשת ובאזור הבלקן, והכשה שלו עלולה לגרום לכאב עז ולנפיחות, ובמקרים חמורים גם לתסמינים מערכתיים.
לאחר שצילמה את הנחש התיישבה לקונס על השביל וניסתה להזעיק עזרה. אלא שבשיחות למספר החירום 112 היא נתקלה במחסום שפה ולא הצליחה להסביר למוקדנים באנגלית מה קרה והיכן היא נמצאת. לפי האפינגטון פוסט יוון (HuffPost Greece), היא ניסתה להתקשר פעמיים, ללא הצלחה.
כשהיא לבדה בשטח, לקונס פתחה את המצלמה והחלה לתעד גם את עצמה. בסדרת הסרטונים שהעלתה לחשבון הטיקטוק שלה אפשר לעקוב אחר השתלשלות האירועים: מהרגעים שאחרי ההכשה וההמתנה לעזרה, דרך הגעת המחלצים והפינוי ועד לטיפול בבית החולים וההתאוששות בימים שלאחר מכן. למרות הסיטואציה החריגה והכאב, בחלק מהתיעוד היא נראית רגועה ואף מחייכת למצלמה.
במקביל שלחה לקונס הודעת וואטסאפ לאביה רוברט, רופא שנמצא באוסטרליה. הוא הדריך אותה מרחוק כיצד לקבע את הרגל ולנסות לשמור על דופק נמוך, ובמקביל פעל כדי להשיג עבורה סיוע. היא שיתפה את מיקומה המדויק באמצעות אפליקציית What3Words ופנתה גם לבעל ההוסטל שבו התארחה קודם לכן בשקודרה.
לדבריה, בעל ההוסטל הצליח ליצור קשר עם מרפאה מקומית באזור ואלבונה, ובמקביל גורמי חירום באוסטרליה פעלו דרך אינטרפול בניסיון לסייע. בסופו של דבר הוזעק אמבולנס כ-25 דקות לאחר ההכשה. בשל מיקומה המרוחק נדרשה כחצי שעה נוספת עד שהסיוע הגיע אליה, ומשם נמשכה הדרך לבית החולים בבאירם צורי כשעה נוספת.
גם לאחר החילוץ לקונס לא הפסיקה לתעד. בסרטונים נראים כף הרגל, הקרסול והרגל מתנפחים בהדרגה. באחד הקטעים היא מספרת שהיא סובלת מכאבים חזקים, ובהמשך, כבר בבית החולים, היא מתארת אזהרה מפחידה שקיבלה מהצוות הרפואי: "הם כל הזמן אומרים שאם אזוז, כל הרגל שלי תהפוך לכחולה, ואז הם עשו תנועה של לחתוך אותה".
בבית החולים קיבלה לקונס נסיוב נגד הארס ונשארה לאשפוז במשך שני לילות. לאחר מכן שוחררה וחזרה לבית ההארחה שבו שהתה כדי להמשיך להתאושש.
לאחר החילוץ הודתה לקונס לאנשי הרפואה ולמקומיים שסייעו לה, ובמיוחד לאדם שנשא אותה על גבו בחום ובשטח ההררי כדי לזרז את פינויה. למרות הקושי הראשוני לקבל עזרה, היא תיארה את הסיוע שקיבלה בהמשך כ"דוגמה המושלמת לאירוח האלבני".
איימי מסכמת: "מרגישה שקיבלתי הזדמנות שנייה"
לקונס הסבירה כי החליטה לשתף את סיפורה כדי להעלות את המודעות לקשיים שעלולים להתעורר בעת ניסיון להזעיק שירותי חירום במדינה זרה ולסכנות של יציאה לבד לשטח ללא קליטה. לדבריה, בדיעבד הבינה שהיה עליה להצטייד באמצעי תקשורת לווייני.
אבל החוויה לא גרמה לה להחליט לתלות את נעלי הריצה. "אסור לי לתת לפחד לשלוט בחיים שלי", אמרה, "במיוחד כשריצת שטח היא חלק גדול ממי שאני ומה שעושה אותי מאושרת".






